הסנגוריה הציבורית על בלימת "ייבוא מודל הכליאה האמריקאי"

כבר לא תפיסת עולם אמריקאית? (כרזה להמחשה)

הדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית, שפורסם היום, סוקר באופטימיות תהליכי שינוי בחקיקה ובמדיניות המשפטית, ממגמה של החמרה בענישה, למגמה שמדגישה פתרונות שיקום ואת הצורך בפיתוח חלופות למאסר. אולם בינתיים השינוי נשאר בעיקר בגבולות השיח, והדרך ליישומו עוד ארוכה.

תחת הכותרת "רוחות של שינוי", מזכיר הדו"ח כי רק לפני כמה שנים נראה היה שהחברה הישראלית אימצה את תפיסת העולם האמריקאית, המבוססת על יצירה מוגזמת של פחד מפני פשיעה ועבריינות, חיזוק מערכות האכיפה על חשבון זכויות הפרט ואינפלציה במאסרים. "חלק גדול מהדיון על עבריינות ופשיעה נעשה ללא נתונים איכותיים ומבוסס על דיווחים עיתונאיים מתלהמים ותחושות בטן", נכתב באחד מהדו"חות הקודמים, שהזהיר מניפוח מספר האסירים ועלויות הכליאה, תוך חזרה על כל כשלי ארצות הברית.

הדו"ח החדש מציין בסיפוק את השינוי בכיוון הרוח, ומדגיש את תרומת הסנגוריה הציבורית לשינוי, שבשלב זה בא לידי ביטוי בעיקר בחקיקה הצהרתית (דוגמת תיקון 42 לפקודת בתי הסוהר בעניין שיקום אסירים), בהחלטת ממשלה הצהרתית (לאימוץ דו"ח דורנר לייעול מדיניות הענישה) – ובהחלטת בג"ץ הצהרתית (בעניין מרחב המחיה הראוי לאסירים). כל האמירות הללו עדיין צריכות לעמוד במבחן המעשה.

הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר שזכה השנה בקדנציה שנייה: "לאורך השנים, הסנגוריה הציבורית קראה להתמודדות רציונלית ויעילה יותר עם תופעות של עבריינות ופשיעה. נקיטה בהליכים שיקומיים עדיפה פעמים רבות על כליאה, הן מבחינת הצדק והן מבחינת האינטרס הציבורי שבמניעת עבריינות. לאחרונה נראה כי תפיסה זו חלחלה גם לדרג מקבלי ההחלטות, ואנו מקווים שאכן מדובר במגמה שתימשך. בדו"ח הפעילות השנתי שזורים הישגיה הרבים של הסנגוריה הציבורית בשנה החולפת, הן בייצוג לקוחותיה והן בפעילותה המוסדית לשמירה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים. הדוח משקף את עבודתם המקצועית ואת מסירותם של הסנגורים הציבוריים, אשר מייצגים את לקוחותיהם נאמנה ומעניקים להם ייצוג משפטי איכותי".

נבלם הגידול במספר המעצרים (אילוסטרציה)

הדו"ח מציין תחומים בהם נדרש שינוי מיידי ומעבר מהצהרות למעשים.

הגברת השימוש במנגנון השיקומי של שחרור מוקדם ממאסר. לפי נתונים עדכניים של שב"ס, רק 13 אחוז מהאסירים זוכים בשחרור מוקדם ובתכנית שיקום (ומתוך האסירים המגיעים לוועדות השחרורים, רק שליש בלבד משתחררים). נתונים אלה, לדעת הסנגוריה הציבורית, נובעים מתפיסה שגויה הרואה בשחרור המוקדם מעין "פרס", ואינה מכירה בחשיבות של יציאה הדרגתית ומפוקחת בחזרה לחברה, הכוללת תוכנית שיקומית, ככלי להפחתת עבריינות חוזרת.

הפחתת מספר המעצרים. בשנתיים האחרונות, מציינת הסנגוריה, נבלם הגידול המתמיד במספר המעצרים בישראל, אך עדיין אין מגמת ירידה. מנתוני המשטרה עולה כי ב-2016 בוצעו 61 אלף מעצרים, כשליש מהם עד תום ההליכים (או עד החלטה אחרת לאחר הגשת כתב אישום). "ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט, ולדעת הסנגוריה יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס בין הפרט לשלטון", נכתב.

בפגישה שקיים הסנגור הציבורי עו"ד ספיר עם המפכ"ל אלשייך בתחילת דרכו, ניתן היה להבין, לדברי ספיר, כי המפכ"ל מסתייג מקביעת מדדים ותפוקות כפי שקבע קודמו, וממעצרם של מי שמנהלים אורח חיים נורמטיבי. אך מנתוני המשטרה עולה כי מספר המעצרים נשאר זהה לשנה קודמת. הסנגוריה מזכירה כי בפסק הדין בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, קשר בג"ץ בין היקף המעצרים ליעד שהציב בפסק הדין. השופט אליקים רובינשטיין כתב: "נדמה כי הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה, יכולה לסייע בהקטנת מספר העצורים ובהגדלת מרחב המחיה הנותר לאלה שאין מנוס אלא לעצרם".

הימנעות מכתבי אישום מיותרים. המשטרה ממשיכה להגיש כתבי אישום על החזקת כמויות זעומות של סם, גם לאחר המדיניות החדשה עליה הכריז לכאורה השר לבטחון פנים גלעד ארדן. בשנה האחרונה טופלו על ידי הסנגוריה מספר רב של כתבי אישום הנוגעים להחזקת פחות מגרם אחד של חשיש. "נוכח ההסכמה לעבור למדיניות אכיפה מנהלית (אי–הפללה), אין עוד הצדקה או תוחלת להגיש כתבי אישום בשל אחזקה של קנאביס ותוצריו לצריכה עצמית", אומרת הסנגוריה.

מחדלי מאסר קטינים. 75 אחוז מהמשתחררים מכלא "אופק" לקטינים חוזרים לבתי הסוהר בתוך חמש שנים. אולם גם שיעור הרצידיביזם הגבוה לא עושה רושם על מערכות האכיפה והרווחה. לדברי הסנגוריה הציבורית, התברר השנה כי גם כאשר יש מקומות פנויים במעונות הנעולים, המהווים חלופת מאסר טיפולית לנוער עבריין – עדיין קטינים נשלחים לכלא עקב אי איוש תקנים של אנשי צוות במעונות. כך למשל, בדיון בעניינו של קטין שהוטל עליו צו החזקה במעון למשך 9 חודשים, גילה בית המשפט כי קטינים נשלחים לרצות עונשי מאסר בשל היעדר מקום לכאורה, כאשר ישנן 16 מיטות פנויות בשני המעונות הנעולים, אך אין איוש של תקני אנשי צוות.

הסנגוריה מתריעה גם על שימוש מוגבר ולא מידתי בענישה בכלא אופק באמצעות בידוד. אמצעי זה הוכר על ידי האו"ם כבלתי אנושי בשימוש כנגד קטינים. במדינות מערביות מתקדמות נאסרה או הוגבלה משמעותית האפשרות להחזקת קטינים בבידוד. בעת כליאתם בבידוד, האסירים הקטינים אינם זוכים לחומר קריאה או כתיבה, לשעת טיול או לקשר עם בני משפחותיהם.

התמודדות ראציונאלית ויעילה. עו"ד ד"ר יואב ספיר

הסנגוריה נגד מח"ש

בסנגוריה הציבורית פועל פורום ארצי להתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים. מתוך 201 תלונות שהועברו על ידי הסנגוריה הציבורית למח"ש ב-2016 בעניין אלימות שוטרים, 180 תלונות נגנזו, מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה, ורק ב-6 תלונות בלבד התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.

לדברי הסנגוריה, בשנה החולפת ניכרת מודעות גוברת של בתי המשפט לרפיון מח"ש, או כפי שנאמר בדו"ח: "הדברים באים לידי ביטוי בשורה של החלטות שיפוטיות בהן נמתחה ביקורת חריפה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרים. בחלק מהמקרים טענות בהקשר של אי מיצוי החקירה בעניין אלימות שוטרים הביאו לזיכוי הנאשמים או לביטול כתב האישום". הדו"ח מציין כמה דוגמאות בולטות:

בית משפט שלום לנוער בירושלים ביטל כתב אישום נגד קטינים שהואשמו בתקיפת שוטרים. מהחלטת בית המשפט עולה כי המדינה מיהרה להגיש כתב אישום נגד הקטינים, אך מנגד, בזרועה השנייה, נמנעה מלחקור את תלונתם של הקטינים על אלימות קשה של השוטרים שהופעלה כנגדם ומלטפל בעררים הנוגעים לסגירת התיק נגד השוטרים, משיקולים של היעדר עניין לציבור. בית המשפט קיבל טענת הגנה מן הצדק (הסנגורים: יאיר קורן, גבריאל טרונישוילי ועופר אשכנזי), זיכה את הנאשמים וציין כי "איני סבור כי אין עניין לציבור בניהול חקירה בדבר אלימות משטרתית ובפרט כאשר מופנית כלפי קטינים".

בית המשפט לנוער בחיפה החליט לבטל כתב אישום נגד קטין שהואשם בתקיפת שוטר והתנגדות למעצר. הקטין העלה כבר בחקירתו במשטרה טענות לכך שהוא זה שהותקף על ידי השוטרים ללא כל הצדקה, אולם טענותיו לא נבדקו כלל על ידי מח"ש ולא נפתחה חקירה. לאחר שמיעת הראיות במלואן, מצא בית המשפט שהתנהגותם של השוטרים נגד הקטין היתה פסולה, כי הוא עוכב על ידם ללא הצדקה וכי נעשה כנגדו שימוש בכוח בלתי מוצדק. לצד זאת, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על החלטת מח"ש שלא לפתוח כלל בחקירה. בית המשפט קבע כי מדובר באפליה חמורה ופסולה, בכך שלא נערכה כל בדיקה ביחס לטענותיו של הקטין כנגד השוטרים, בעוד שההליך הפלילי נגדו מוצה, וכי הדבר "מעלה תחושה קשה של קיום סטנדרט אחד כלפי אזרחים וסטנדרט אחר כלפי שוטרים". (ייצוג: עו"ד אסף צברי).

בית משפט השלום בעכו ביטל כתב אישום נגד אזרח בגיר בשל הפרעה לשוטר, לאחר שהתברר כי מח"ש גנזה את תלונת האזרח, כי לא היתה בידיה כתובתו המדויקת ולא נעשתה אליו כל פניה מטעמה. (הסנגור: עו"ד אנגאם ספייה).