 |
| נצ"מ אפרים ארליך "קרמשניט" |
לא משעמם אף לרגע בסאגה הבלתי גמורה של נצ"מ אפרים ארליך המכונה קרמשניט, במבוך תפקידיו במשטרע.
ארליך דינן מוכר עוד מצעירותו כבלש נלהב ביחידה המרכזית בתל אביב, השש לדלוק אחר סוחרי אבקות וכימיקלים. לימים קודם, הפך לקצין, וכאשר קודם פעם נוספת, החל לעשות סדר בעיר הגדולה תל אביב ובסביבתה. במחלק מוסר הוא היה לכתף לזונות המתייפחות, וחנג'ר לערסים למיניהם אותם שנא והשתדל לשלוח אותם פנימה לכמה שיותר זמן. בצדק. מי שחי על נענועי הגוף העצובים של נשים אינו מעורר חמלה או סימפטיה, ובצדק.
לפתע קלטה צמרת המשטרה כי מדובר בשוטר שהוא לא רק נמרץ, הגון וישר, אלא הוא גם אינו מעגל פינות. לא שייך לחבורת קצינים זו או אחרת שמעלימה עין, שמקדמת את חבריה במרוץ הדרגות והתפקידים, גם אם הם מאוד לא מתאימים להם בכישוריהם, או שמורחת אירועים ובעיקר מנפקת חארתות וסיפורי עשייה ללא כיסוי. האיש, כיפק מן אמיתי, החל גם נובח, וגם לנשוך את המושחתים והרקובים שנתקל בהם – בחיל.
מה עושים?! באיזשהו שלב הופסק קידומו. הגלו אותו לסוף העולם שמאלה, לאיזור חברון ובנותיה. שם מילא תפקיד של כמעט כלום וקולו שוב לא נשמע ברמה וגם לא נמצא לו את מי לנשוך. הפוטנציאל הגלום בו נוטרל. משהתחלפה החבורה השלטת, ועניינו של האיש הועלה בתקשורת, "הושאל" למכבי אש וקרמשניט הפך לפתע למודד מרצפות בבית הספר לכיבוי אש.
החליף מדים אך לא מחשבה ויושרה. כל אותה העת שאף לחזור למשטרע ולעשות משהו, לקדם, לנקות, להדביר פשיעה. בערבית יש צמד מילים הממחיש יותר מכל את אפסות שליטתנו על התנהלות חיינו, "אלזמאן – רדאר". הזמן בוגד. את מרוץ השנים גם קרמשניט לא יכל לעצור ושעון החול לקראת יציאתו לגמלאות הלך והתרוקן, הלך והתקרב.
עם מינוי המפכ"ל החדש, היה דומה שוב, לרגע, שתהיה לו לקרמשניט עדנה. ראשית הוא הוחזר למשטרע, אבל כנראה אפילו לפיקוד הנוכחי ברור כי כל תפקיד שיינתן לו הוא ימלא אותו בדבקות, ושלא יידבקו בו הספיחים של אי יושר עיגול פינות ומחדלי עשייה, אבל גם שהוא אינו הטיפוס שישתוק אם משהו במערכת ימשיך להרגיש לו מסריח או להיראות עקום. לכן, אחר מחשבה מעמיקה וממושכת, ומתוך מודעות ליכולותיו, הומצא עבורו תקן – "חוזה תאונות דרכים". המשטרע החליטה להילחם במכת התאונות לא על ידי הוצאת נחילי שוטרים לדרכים ולא על ידי אכיפה מאסיבית ומרתיעה, אלא על ידי רביצה במשרדים הממוזגים.
 |
התקן עליו חתם כנראה גם השר לביטחון פנים, הופך את קרמשניט לחזאי – נביא, האמור כנראה להעריך על סמן סטטיסטיקות ושאר מרעין בישין כתובים, היכן תתרחשנה התאונות הבאות. על זה נאמר בשפת בני הדודים, "בוקרה פיל מישמיש" או "קאלם פאדי", ועל זה כבר לא צריך תרגום.
עד ליציאתו לחופשת פרישה בעוד כשנה, הלה לא יזיק לאיש, אבל גם לא יועיל ולא יקדם דבר, כי כבר במקורות הרי נאמר שהנבואה ניתנה רק לשוטים, אלא שקרמשניט הוא רחוק מאוד מאוד מלהיות כזה.
חבל, חבל מאוד שהמערכת, מתוך שיקולים זרים ומתוך חשש ממישהו שהוא גם טוב וגם ישר, שלחה אותו לתחום האי-כלום ובמשכורת מלאה. שאנו, האזרחים, נממן גם אותה, וכפי שקורה לאחרונה במדינת הקרנפים – אין פוצה פה ומצפצף.
