המשנה לפרקליט המדינה: יתכן שנפתח מחדש תיקים עם סימן שאלה גדול

עו"ד שלמה (מומי) למברגר

ועדת חוקה של הכנסת קיימה דיון (19.6) בדו"ח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, על התנהלות הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית. בדיון השתתפו רוזן, ד"ר חן קוגל ראש המכון ועו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה.

בדיון הבהיר רוזן: "הסגנון שלי בוטה ואיני נוקט בסגנון מעורפל וחלבי, ובכל עניין אני אומר דברים בקול רם וברור. ההמלצות שלי לגבי המכון דרמטיות וגורפות. אולי אפילו חרגתי קצת מסמכותי, כי מצאתי שההמלצות נכונות מאוד גם אם אינן צמודות בדיוק לחוק. הכול נובע מהגישה שהמדינה היא גוף חזק, שקוף ורודף אמת. אני פותח את המכון לחלוטין, כך שהכל יהיה שקוף. אם רופא כותב חוות דעת ומשנה אותה, יתכן שאין דבר חשוב יותר לחקר האמת, אבל הוא ינמק מה הביא לשינוי ולא ישאיר את הדבר פתוח".

הדו"ח של רוזן ביקר כזכור את הפרקליטות על הסתרת חומרי חקירה הקשורים לעבודת המכון והסתרת עמדות של רופאים התומכים בטענות הגנה. רוזן פרסם שורת המלצות, בהן חובת תיעוד מלא, כפול, של כל שיח בין הפרקליטות לבין המכון הפתולוגי; כמו כן העברת תיקים של המכון בשלמותם לידי ההגנה; מתן אפשרות להגנה להיות נוכחת בכל נתיחה ולהיוועץ ברופאי המכון בכל סוגיה מקצועית.

השופט דוד רוזן (מימין) ויו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי

עו"ד למברגר, המשנה לפרקליט המדינה: "נקודת המוצא שלנו היא לחפש צדק ואמת. אין פרקליט שמחפש הרשעה לשם הרשעה, אין מקום לפרקליט כזה ואבוי אם המדינה לא תסמוך על הפרקליטות. אני לא רוצה שיישאר דם רע, הגישה היא של שת"פ עם הביקורת ורצון ללמוד ולתקן. עם זאת, חשוב שהאשמות קודמות לגבי הפרקליטות (בתקופת גרסטל, ז"ק) ירדו מסדר היום: שיח שלנו עם המכון לא רק אפשרי, אלא הכרחי לשם עשיית צדק. בנוסף, דו"ח רוזן שלל את הטענה שפרקליטים גרמו למומחים לשנות את חוות דעתם. כפרקליט מחוז, פעמים רבות ראיתי שישנם מצבים שבהם הגיע עד שלא חשבו על קיומו, או שטעו בניתוח הראיות, ואז אוי ואבוי אם אגיד 'נגעת נסעת' (אי אפשר לתקן – ז"ק), תרבות שבה אין דיון אמיתי ואנשים מפחדים לדבר. אם נמשיך בשיח הזה, שגורם להרתעה מסוימת של הפרקליטות, נפגע בעשיית הצדק".

ביחס לדברים שנמצאו בדו"ח אמר עו"ד למברגר: "מבלי להמעיט בהם יש לשים אותם בפרופורציות. הדו"ח בוחן בזכוכית מגדלת ארבעה מקרים מתוך 33 אלף חוות דעת שניתנו על ידי המכון לרפואה משפטית, שבהם היתה תקלה של אי מסירת חומרים מלאים להגנה בזמן. איני מקל ראש אך האירועים קרו לפני שש שנים ואנחנו במקום אחר. התקלות לא נעשו מתוך רצון להטות משפט. אנחנו טועים בשיקול הדעת, כנראה שאנשים חשבו בטעות שחומר מסוים לא יכול לסייע להגנה והדברים הללו לא יקרו יותר בגלל חובת התיעוד המלא".

בהתייחסו לאפשרות שהעלו חברי כנסת, לגבי חפים מפשע שיושבים בכלא, אמר למברגר כי אינו חושב שנכון היום לפתוח את כל תיקי המכון. "ככל שהמכון יודע על אירועים בהם יש סימן שאלה גדול, יכול להיות שנפתח, אבל בסופו של דבר בודדים הם התיקים שיושבים בכלא רק על סמך חוות דעת המכון. יש מסכת ראיות שלמה ולכן יש לבדוק אם הייתה השפעה על הכרעת הדין בכללותה".

ד"ר חן קוגל

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי "ראוי שתצא הנחיית יועמ"ש ופרקליט מדינה לגבי השינויים בעבודת הפרקליטות מול המכון ולא להסתפק בהנחיות פנימיות". עו"ד למברגר השיב: "אנחנו כבר לאחר עבודת מטה. מי שיידרש לאימוץ המלצות הדו"ח יהיה היועמ"ש עצמו".

ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר קוגל: "חלק גדול מהדברים כבר תוקנו. כל חוות דעת כיום מנומקת ועל כל דו"ח עובר עוד רופא בכיר ואם יש אי-הסכמה, בודק צוות נוסף. היום יש גישה להגנה ומומחי הסנגוריה מתקבלים בברכה. כמו כן, חייבים להקים מכון נוסף. זה אבסורד שאף אחד לא מאתגר אותי, לא נכון שיהיה מונופול".

קוגל השיב באופן חיובי לשאלת ח"כ אמיר אוחנה, האם ניתנו חוות דעת ללא בסיס וח"כ סלומינסקי ביקש כי מנהל המכון ידווח בדיון נוסף על המקרים אותם יש לפתוח מחדש.

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "אין לי ספק בכנות האמירה שמטרת הפרקליטות לעשות צדק. הבעיה היא שכבני אדם אנחנו עלולים להיכנס לקיבעון מחשבתי. זה יכול לקרות גם לפרקליט שבנה לעצמו את סיפור המציאות והוא מאמין שזה הצדק. אני לא מטיל דופי בפרקליטים אך זה באג אנושי. שנים רבות המכון היה יד ארוכה של הפרקליטות. עכשיו המכון לא כפוף לפרקליטות וזה חייב להישאר כך".

ח"כ אוחנה: "השיטה שלנו מבקשת הרשעה מעבר לספק סביר ולא ודאות מוחלטת, ופירושה שבשוליים יהיו טעויות וישבו חפים בכלא. הנתונים מראים שהמערכת מעדיפה יציבות ויעילות על פני חיפוש האמת והצדק".