![]() |
| השופט שמאי בקר |
בהכרעת דין תמציתית אך נוקבת, שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, הרשיע את מרדכי ירחי, תושב בת ים שכינה שוטר "נאצי".
לפי כתב האישום נגד ירחי, בשעת בוקר מאוחרת ה-12 בנובמבר 2014, הוא החנה את רכבו בתחנת אוטובוס. כאשר חזר לרכבו הוא הבחין בשוטר שרשם לו דוח וניסה לשכנע אותו לבטל אותו, אך לשווא. בתגובה לטענותיו של ירחי, השוטר הסביר לו כי החל ברישום הדוח ולכן לא ניתן לבטלו. לפי כתב האישום, בתגובה קרא ירחי לעבר השוטר: "אתם כלבים נאצים", והלך לכיוון רכבו.
עוד נטען, כי השוטר הודיע לירחי כי הוא מעוכב בגין העלבת עובד ציבור וביקש ממנו להתלוות לניידת. במהלך הנסיעה בניידת, כך נטען, המשיך ירחי לעלוב בשוטר ואמר לו: "שתישרפו בגיהנום", "שיהיה לך סרטן", "שישחטו אתכם הערבים", "שלא תקומו בבוקר" ו"שיקרה לכם משהו איך שתצאו מהתחנה". התביעה טענה בכתב האישום כי גם בתחנת המשטרה עצמה ירחי לא נרגע והטיח בשוטר: "יודנאצי", "אתם כולכם מושחתים מהממשלה", ולסיום – "אתה יש לך לב של ערבי, אתה בדיוק כמו אייכמן ממלא פקודות יודנאצי".
ירחי כפר במיוחס לו וטען בתגובה, כי אכן ניסה לשכנע את השוטר לא לרשום לו דוח, וכאשר השוטר השיב לו כי הוא רק ממלא נהלים, בדרכו לרכבו הוא אמר לשוטר: "זה גם מה שהנאצים אמרו". לפי ההגנה, האמירות שנאמרו לאחר מכן באו בעקבות עיכוב לא חוקי, ולכן אינן מהוות עבירה פלילית.
השופט בקר ציין בהכרעת הדין, כי עדותו של השוטר בבית המשפט הותירה רושם מהימן, מה גם שגרסתו נתמכה במזכרים של שוטרים אחרים. השופט ציין עוד, כי "אין נפקא מנא אם אמר הנאשם לשוטר 'אתם כלבים נאצים', או אם 'רק' השווה בין השוטר שממלא הנחיות, לבין הנאצים, שאך מילאו פקודות. אדרבא, כלל איני בטוח שהדברים שמסר הנאשם – אינם חמורים יותר מ'סתם' אמירה מטופשת לפיה השוטר הוא 'כלב נאצי'. פשיטא בעיני, כי אדם המכנה שוטר ישראלי – 'נאצי', על פני הדברים עובר עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור. לעניין זה, גם 'השוואה תמימה' של שוטר ישראלי לקלגס נאצי – דינה אחת – הרשעה".
![]() |
"הצריכים הדברים הסבר? היש טעם או מקום, ששופט במדינת היהודים, יצטרך לעצור ולנמק, להסביר מדוע לא יעלה על הדעת כי אדם יקרא לשוטר ישראלי נאצי?!", הוסיף השופט בקר, "בעיני, כאמור, נראית לי האקסיומה לפיה על פני הדברים קריאה של אדם לזולתו כ'נאצי', היא מעליבה, פוגעת עד מאוד; בענייננו, המדובר בפגיעה בעובד ציבור…".
השופט הוסיף כי בתי המשפט קבעו לא אחת, כי כינויו של עובד ציבור כ"נאצי" חוצה את הגבול המותר. "…שוטר, או חייל, לא צריכים לספוג אמירה לפיה הם נאצים, אייכמנים, וכיוצא באלה דמויות שטניות מהעבר הנוראי שידע העם היהודי".
השופט התייחס גם לטענות הנאשם, שהסביר כי היה נתון במצוקה כלכלית ואישית ולכן עצר את רכבו לרגע כדי לקנות לחמניה במקום זול יותר. "הנאשם ניסה אפוא לפרוט על לבו של בית המשפט, אולם כאמור, בפני מצב דברים בו אומר פלוני לשוטר במדינת היהודים כי הוא כ'נאצי' – הדלת ניגפת, והצוהר אל הלב – חייב להיסגר. לא ברור לי כיצד מעז ישראלי, ועוד אדם מן הישוב, לכאורה, כפי שהציג עצמו הנאשם, לקרוא לשוטר בשם 'נאצי', או אפילו 'רק' להשוותו לכזה? האם שלח השוטר את הנאשם אל מקלחות בהן ציקלון-B? האם ערך השוטר ניסויים אכזריים בתינוקות, תאומים בני יומם? האם עקר השוטר תינוקות מחיק אימן בעת סלקציה? אני יכול להבין, הבנה שלמה, את סערת רגשותיו של השוטר, אשר העיד לפני, כי משך 20 שנה הוא עסוק בענייני השיטור, ומעולם לא כינה אותו, לא העז לכנות אותו מאן דהוא, בכינוי 'נאצי'".
"לדעתי", הוסיף השופט בקר בהכרעת הדין, "יש לשרש ולעקור כל אזכור מעליב ופוגעני שבו מושווה חייל או שוטר, או כל עובד ציבור אחר, לנאצים ועוזריהם, ועל כן – כפי שכבר אמרתי – הכלל הוא, לדעתי, שבהעדר הסבר מצוין, פלוני המכנה עובד ציבור בכינוי 'נאצי' – אחת דינו, הרשעה".











