 |
| לסרס את המשטרה. ח"כ דוד אמסלם ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן |
השבוע נרשמה התפתחות דרמטית בתיק פשע חמור, שבמהותו פגיעה קשה של ארגוני פשע בשלטון החוק. בזהירות אפשר לומר רק כי מדובר ברצח כפול של גורמים המזוהים עם המשטרה, וניתן אפילו לדווח על הקצאת כוחות עצומים כולל מצוד בינלאומי עבור מה שמוגדר כתיק מספר 1 של משטרת ישראל.
אבל למה להתמקד בתיק החסוי והמוטרף הזה, זמנו עוד יגיע. המתקפה האמיתית על שלטון החוק מתנהלת כעת מבית המחוקקים עצמו, שם כמה חברי כנסת ממפלגת השלטון מרימים יד על המשטרה ובית משפט העליון. לא בחסות איזה אידיאולוגיה משפטית אקדמית שהם מתעמקים בה ומייצגים אותה, ממש לא, רק בשליחות האינטרסים האישיים של ראש הממשלה ורעייתו, שעוד תיצרב בדברי הימים של העת החדשה כדמות תנ"כית מהסוג של ספרות החורבן.
דוד ביטן, ח"כ שכונתי שמאחורי התדמית החביבה שלו מצליח לגשר על פערים מנטלים ולתעתע בכל עורכי תוכניות החדשות והאירוח, דוחף בכל הכוח הפוליטי והתקשורתי שלו את החוק ההזוי של איסור חקירת ראש ממשלה, ואת החוק ההזוי לא פחות של ביטול סמכות המשטרה לסכם חקירות.
לשתי הצעות החוק, ועוד כמה מהסוג זה, שותף גם ח"כ דוד אמסלם, הספינקס הזועף של הליכוד בראשות ועדת הפנים הממונה על המשטרה. לאורך כל כהונתו חובט אמסלם במפכ"ל רוני אלשייך ובראש אגף החקירות והמודיעין ניצב מני יצחקי, תוך שהוא משבץ שלל אמירות כנף חסרות תכלית ועמוד שדרה. "תנו לי שני חוקרים, אני נכנס למשטרה ומזעזע את אמות הספים", אמר פעם על רקע דרישתו לאסור איסוף מידע מודיעיני על נבחרי ציבור, במקביל לדרישתו לבצע בדיקות פוליגרף לכל 1,600 קציני המשטרה. על רקע גיוס הארי ארו כעד מדינה נגד נתניהו הוא אפילו הגדיר את המשטרה כארגון פשע.
 |
| דברי הימים של העת החדשה. בנימין ושרה נתניהו |
אמסלם גדל בשיכונים של קריית יובל, למד והשכיל (כלכלה ומינהל עסקים) ונבחר בליכוד כסוג של נציג שכונות, אבל מרום מעמדו הפרלמנטרי הוא מתחבר דווקא לאידיאולוגיה החתרנית של שכניו מ"כנופיית הקטמונים" הזכורה לשמצה – חובט בשלטון החוק במקום לדפוק על השולחן למען הגדלת תקציבים של מוסדות חינוך, רווחה ושיקום, שכונות ואסירים. עולם מוזר. ממליץ לאמסלם שיחת ייעוץ אצל צ'רלי ביטון, מנהיג הפנתרים השחורים היה פרלמנטר ירושלמי הרבה יותר זועף ממנו, אבל גם עתיר זכויות חברתיות הרבה יותר ממנו.
מעבר לפוליטיקה ולסוציולוגיה, שזה התואר האקדמי שלי, המהלך של אמסלם בשת"פ עם ביתן, לסרס את המשטרה בחקירות אנשי ציבור, הוא מופרך מן היסוד. שני המחוקקים החדשים מנפנפים ביהירות וכוחנות בעריצות הרוב האלקטורלי שמגבה אותם בפנאטיות, בזכות הפארנויה שמעודד ראש הממשלה באדיבות הטרור האיסלאמי והאיראני. אבל הרוב הקואליציוני שלהם לא יספיק כדי להכניס שינוי בחוק יסוד: הממשלה, בנוגע לאיסור חקירת ראש ממשלה, שכן מעבר להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה, דרוש להם רוב של יותר מ-61 חברי כנסת לשינוי חוק היסוד, רוב שלא יימצא להם בקדנציה הנוכחית.
מלבד זאת, בנוגע לביטול סמכות המשטרה לסכם חקירות בחוות דעת מקצועית על התשתית הראייתית, הם מתעלמים מהנוהל הבסיסי ביותר של ההליך הפלילי בחקירות פשיעה חמורה, נבחרי ציבור וצווארון לבן – מוסד הפרקליט המלווה, אשר שומט את השטיח מהחלק השני במהפכה החוקתית של שומרי הסף מבית היוצר של נתניהו.
 |
|
| פרקליטה מלווה בכירה וראש אגף חקירות ומודיעין. בן ארי ויצחקי |
הפרקליט המלווה
"לפני שעה קלה שוטר הבחין בשני גברים עומדים ליד רכב ברחוב סוקולוב בהרצליה, והוא נעצר לידם לבדיקה שגרתית. במהלך הבדיקה נמצא כי ברכב יש אמל"ח. השניים (בשנות ה-30 לחייהם, תושבי ת"א והרצליה) נעצרו והובאו לחקירה בתחנת המשטרה. מטבע הדברים, ובשלב התחלתי זה של החקירה, לא ניתן למסור פרטים נוספים".
זו לשון ההודעה שהוציאה ביום שישי האחרון בשעה 14:33 דוברת מרחב ירקון של המשטרה. אחרי דממת אלחוט במהלך השבת ציפו בבראנז'ה הפלילית להארכת מעצר במוצאי שבת. בכל זאת, נודע כי ברכב נתפסו אקדח ורימון רסס, וגם הרצליה היוקרתית מארחת לאחרונה כמה מבכירי הסצינה של ארגוני הפשיעה. לפיכך, במוצ"ש, כאשר שוטרי המחוז בוששו מלהגיע עם שני החשודים לאולם המעצרים נדהמתי מתגובת הדוברת: "שני החשודים בעבירת האמל"ח שוחררו מתחנת המשטרה למעצר בית בהחלטה של פרקליטות מחוז תל אביב ללא שהובאו לבית משפט".
כך, במסגרת המאבק בפשיעה המתגברת, מערכת אכיפת החוק מדלגת בקלילות על כל החוקים, והעיתונות קורצת. אבל מה בין פרקליטות מחוז לבין החלטה על הארכת מעצר ראשונית של שני חשודים בעבירה חמורה של אחזקת אמצעי לחימה בזירת קרב של ארגוני פשיעה? מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר: "כחלק מיחסי העבודה השוטפים בין המשטרה לפרקליטות, פעמים רבות המשטרה מתייעצת עם הפרקליטות בנוגע למעצר של חשודים. כך היה גם במקרה הזה – המשטרה פירטה את עובדות ונסיבות האירוע בפני הפרקליטות והוחלט כי מקרה זה מתאים יותר למעצר בית".
הפרקליטות תמיד היתה מעורבת בקבלת ההחלטות של המשטרה בתיקים חמורים ואסטרטגים. בשלב מסוים בשנות התשעים, עקב גל זיכויים של נבחרי ציבור בתיקים פליליים (רפול ואחרים), והמהפכה החוקתית שהנחיל השופט אהרון ברק באמצעות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהרחיבה זכויות חשודים ונאשמים, והגבילה את כוחה של המשטרה, החלו למסד בפרקליטות נוהל של פרקליט מלווה צמוד בתיקים בעלי חשיבות ציבורית, ובהמשך גם בתיקי פשע חמור. הכל כדי להימנע מתקלות משפטיות בבתי המשפט, ולחסוך מבוכה ציבורית באמצעי התקשורת שהתרבו והתעצמו מיום ליום.
 |
| פרקליטת מחוז תל אביב. אושרה גז |
כיום, טיפול הפרקליטות בתיקים כאלה מתחיל כבר בשלב המידע המודיעיני הראשוני, שמובא על ידי קצין בכיר לפרקליט המחוז הרלוונטי, אשר ממנה את הפרקליט המלווה המתאים. הפרקליט הממונה עובד צמוד לחוקרים בשטח ולמפקדיהם, הוא מייעץ ומפקח על ההתנהלות על מנת לוודא שאיסוף הראיות תקין וכניסה למהלכים אסטרטגים כמו הפעלת סוכנים ומדובבים או גיוס עדי מדינה מבוצעים כנדרש בחוק. הפרקליט המלווה נוטל חלק בניסוח פניות לבתי משפט לצורך קבלת צווים להאזנות סתר, חיפושים, ובהמשך גם בניסוח הבקשות להארכת מעצר וכתב האישום.
באופן בלתי פורמלי, הפרקליט המלווה הופך לחלק בלתי נפרד מצוות החקירה. הוא מגיע לזירות פשע, צופה בוידאו או מחלון נסתר בתשאול חשודים ועדים בחדרי החקירות, מתרשם משפת הגוף והטקסטים ואחר כך דן בזה עם החוקרים על כוס קפה או סיגריה בחדרי המדרגות. הוא גם משתתף כמובן בדיונים פורמלים בתחנת המשטרה, ומוביל עם החוקרים הבכירים תהליכי קבלת החלטות במשרדי הפרקליטות.
במקביל לחיבור האולטימטיבי הזה, הפרקליט המלווה מדווח על התפתחויות בתיק לדרגים שמעליו, פרקליט מחוז, פרקליט מדינה ועד ליועץ המשפטי לממשלה, וברוב המקרים הוא זה שינסח את כתב האישום ויגיש את התיק לבית המשפט.
החיבור המקצועי המבורך לכאורה נועד לייצר תיקים סגורים הרמטית, וברוב המקרים הוא אכן מיישם זאת, אבל הוא גם טומן בחובו לא מעט בעיות אתיות לצד בעיות פרוצדורליות מתחום הפרדת הרשויות. הגבול המקצועי בין הפרקליטות לבין חוקרי משטרה מטשטש, ולא פעם קסם אישי וכריזמה של פרקליט מלווה או של קצין משטרה מוביל, גובר על שיקול דעת מקצועי טהור בשני הצדדים.
 |
| אדריכל 512. עו"ד ניסים מירום |
הדוגמה הקלאסית שכולם מכירים וזוכרים היא תיק הבר נוער, שוב התיק הזה. להיטות מפקדי ימ"ר תל אביב דאז לפענח את הרצח המזוויע והמתוקשר סחפה את שיקול הדעת המקצועי של הפרקליטה המלווה, עו"ד אושרה גז, שמונתה בינתיים לפרקליטת מחוז תל אביב. עו"ד גז אמנם זוכה לשבחים מכל עמיתיה ומכריה, אבל עם כל הכבוד היא הגישה כתב אישום חמור על רצח כפול ועוד תשעה נסיונות רצח שהיה מבוסס על ראיות מעוותות ומפוברקות שלא היו מחזיקות בבית המשפט אבל החוקרים הצליחו לשכנע אותה באותנטיות שלהן, הכל עד שהתיק קרס ברגע בו פוענחו הוואטסאפים המדהימים באמריקה.
במקרה של חקירות נתניהו, פרקליט המדינה שי ניצן מינה צוות של פרקליטים מלווים, ובראשם פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי. תהא אשר תהא המלצת חוקרי המשטרה, היא תתקבל לאחר אלפי שעות עבודה משותפות עם הפרקליטים המלווים וניתוח חוות דעת מלומדות שהם מעבירים להם על בסיס יומיומי שוטף בכל הדרגים. אם רוצים למנוע מהמשטרה למסור את סיכומי החקירה ומסקנות החוקרים לגבי הראיות, יש לנתק אותם מהפרקליטים המלווים, מהלך בלתי אפשרי בעליל.
הנוהל של המלצות משטרה מצד אחד, והחלטת פרקליטות מצד שני, נועד לייצר תהליך נכון של בלמים ואיזונים, ביקורת ופיקוח בעידן שבו כל הגבולות כבר נפרצו. הפרקליטות אמורה לפקח על זה ששוטרים לא יתרשלו ולא יטייחו חקירות משלל אינטרסים מערכתיים ואישיים, ואילו חוקרי המשטרה בסיכומיהם והמלצותיהם אמורים לפקח על כך ששיקולים זרים "מלמעלה" לא יסרסו תיקי חקירה.
בפועל, המלצות המשטרה מתואמות עם עמדת הפרקליט המלווה משלב המעצר, להלן תיק האמל"ח בהרצליה במוצאי שבת, ועד שלב ניסוח סעיפי האישום בתיאום עם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שני מתמהמהים נצחיים, ככל שמדובר בתיקי ראש ממשלה כמו נתניהו.
אגב, את כל התהליך הזה אמורה לשקף לציבור העיתונות, למגינת ליבם של כמה חברי כנסת מהקואליציה של ביתן ואמסלם, ובתקווה שמהשבוע גם המפכ"ל שנתניהו החרים מפנים זאת בחיוך ובאהבה, הוא הרי הסתחבק כבר עם אמנון אברמוביץ ועמית סגל לרגל חנוכת אולפן הטלוויזיה החדש של "חדשות 2".
 |
| שיטת המקל והגזר? נשיא מחוזי תל אביב, השופט איתן אורנשטיין |
בינתיים ב-512
אפרופו פרקליטים מלווים, אחד הבכירים שבהם הוא עו"ד ניסים מירום מפרקליטות מחוז תל אביב, שמזה 15 שנה כמעט מלווה את חקירות יאחב"ל בעקבות ארגון אברג'ל ונספחיו, עד להגשת כתבי האישום בפרשה 512. ריקו שירזי כבר נשלח לתשע שנות מאסר, ואסי אבוטבול ניצב בפני שלושה כתבי אישום חדשים בעבירות רצח.
השבוע התייצבו עו"ד מירום ו-18 הנאשמים בתיק אברג'ל לישיבת גישור דרמטית שנערכה בפני שופט בכיר מבית משפט המחוזי, גלעד נויטל. ברקע, שנה תמימה של שמיעת עדים, ובינהם שלושה עדי מפתח מליבת הארגון, כאשר בפתח עונת המשפט הנוכחית צפויות להישמע עדויות של עוד חמישה עדי מדינה.
מלכתחילה היה ברור, שחרף היכרות העדים עם חברי הארגון והשותפות שלהם בחלק נכבד מהעבירות החמורות המיוחסות לנאשמים, העדים גם סותרים אלה את אלה בשלל עובדות יסוד של העבירה הפלילית. כבר בקריאת העדויות שלהם במשטרה ניתן היה לראות שעל כל תיאור של עד אחד לגבי המקום, הזמן והשותפים לעבירה, יש עוד שבעה תיאורים סותרים של עדי המדינה האחרים. ההרגשה הזו עברה גם במהלך שמיעת שלושת עדי המדינה הראשונים בבית המשפט (בומבי, טולי והמהנדס), והיא תלך ותתגבר אם וכאשר יעלו לדוכן העדים הבאים ובראשם עדי המדינה מחיפה ונתניה, שהם שני "פרונקלים ראייתיים" גדולים במיוחד.
הנאשמים מבינים שהסיפור שלהם נחשף, והארגון קרס, אבל הם גם מבינים שיש בעיות רציניות בראיות, הם רק לא מאמינים בכך שהרכב השופטים בראשות השופטת גיליה רביד מסוגל לזכות אותם רק בגלל סתירות מהותיות בין עדי מדינה לגבי אירועים שהתרחשו בין השנים 2003 ל-2006.
 |
| חוכמתו, נסיונו, קשיחותו. השופט גלעד נויטל |
בתחילת שנת המשפט הקודמת, כאשר הנשיא הנכנס של בית משפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין, שינה את הרכב השופטים תהו כולם מדוע יושב ראש ההרכב נויטל עזב ובמקומו הוצבה השופטת רביד. נויטל, הסבירו אז, רואה את עצמו מועמד לבית משפט העליון ומוטב שלא "ייתקע" בתיק של 512 שהוערך אז בחמש שנות דיונים. לנוכח הלכי הרוח באולם של השופטת רביד, הולכת ומתחוורת תיאוריה אחרת לשינויים שנערכו בהרכב השופטים.
מצד אחד, מינו לראשת ההרכב את השופטת רביד שמנהלת ביד רמה ובקשיחות מירבית את המשפט, ומשדרת לנאשמים מבוי סתום: הרשעות ברצח ומאסרי עולם, או לכל הפחות עבירות אמל"ח וסמים במסגרת ניהול ארגון פשיעה, שהן לבדן שוות 20 שנות מאסר לכל אחד.
מצד שני, השופט נויטל אמנם עזב את ההרכב הדן בתיק 512, אבל הוא לא מונה לעליון. הוא כן מונה לראש הרכב בפרשה 1131, ולמגשר הראשי בתיקי 512 (המגשר בתיק שירזי) מתוך מחשבה שחוכמתו, נסיונו, והקשיחות שלו כמובן, יסייעו לנאשמים "הכבדים" לקבל אחריות למעשיהם החמורים, שאכן קשה לייחס אותם ישירות לכל אחד מהם, ועדיין הם חלק בלתי נפרד מהנראטיב הכללי של התיק והאירועים.
הגישור התמקד ביצחק אברג'ל והמדינה ויתרה על מאסר עולם ודרשה לפחות 30 שנה בפועל. לאחר שמיעת עדי המדינה הראשונים הבינו כולם שיש בעיות בראיות ורף הענישה ירד תיאורטית לכדי 25 שנות מאסר. אברג'ל מתייסר ומתקשה להסכים עם המספר הזה שיוציא אותו בגיל 70 מהכלא. לפיכך, כל הצדדים מבינים שמוטב להמשיך עם האחרים, וכך התאפשרה השבוע ישיבת הגישור הכללית. השופט נויטל קבע קבוצות עבודה שיופיעו בפניו ובמסגרתן כל אחד מהנאשמים ינהל משא ומתן ויילחם על נפשו.
