 |
| זכות לליווי משפטי ללא מבחן הכנסה (אילוסטרציה: FREEPIK) |
ועדת חוקה של הכנסת אישרה (שני, 17.7) לקריאה שנייה ושלישית סיוע וליווי משפטי על ידי עורכי דין מטעם המדינה לקורבנות של עבירות מין חמורות בהליך הפלילי. הצעת החוק קובעת זכות לליווי משפטי ללא מבחן הכנסה לנפגעי עבירות מין חמורות של אינוס, מעשה סדום, עבירות מין במשפחה ובחסרי ישע, וכן קורבנות בעילה אסורה בהסכמה שהינם קטינים. הליווי יינתן בהליך הפלילי החל מהגשת כתב אישום, ולא יחול בשלב החקירה. כמו כן ליווי פטור ממבחן הכנסה לא אושר, בשלב זה, לקטינים נפגעי עבירת מעשים מגונים, אף כאלה שנעשו בכוח ובנסיבות מחמירות.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד ליאנה מגד, אמרה בדיון כי הסיבה לצמצום ההסדר היא מגבלת משאבים תקציביים. לדבריה בהמשך הכוונה היא להרחיב את הסדר הליווי המשפטי, כך שיחול משלב פתיחה בחקירה. לדבריה, הסיוע חשוב במיוחד לנפגעי עבירות קטינים.
חברות הכנסת מרב מיכאלי, שולי מועלם ואורלי לוי אבקסיס, יוזמות החוק, מתכוונות להעלות הסתייגות הכוללת הרחבת הסדר הסיוע המשפטי הפלילי, עוד לפני אישורו במליאת הכנסת, כך שיכלול לפי הצעתן גם נשים בגירות נפגעות עבירת מעשה סדום שבוצע בהסכמה לכאורה, תוך ניצול יחסי תלות או מרות.
עו"ד איילת רזין בית אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע, אמרה כי כפרקליטה בעבר במח"ש, היא היתה עדה למקרים רבים בהם נפגעות בגירות במסגרת יחסי מרות שכאלה היו שוטרות שח"מ, "ילדות" בפיה שרק התגייסו, ועל המדינה לתת גם להן את כל התמיכה.
נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, ציינה את הסתייגות הלשכה מניסיון הרחבת ההסדר למתן ייצוג ממלכתי חינם גם בהליכים אזרחיים ללא מבחן הכנסה (לבסוף הסיוע בהליך האזרחי ירד מהפרק). עו"ד ארניה אמרה כי מדובר בהלאמת השירות המשפטי ובחלוקה סקטוריאלית, כך שקורבנות עבירות מין יזכו לליווי בתביעה אזרחית, אך נפגעי עבירות אחרות, או נפגעי תאונות שטח לא יזכו בהסדר דומה. לשכת עורכי הדין הביעה חשש ממגמה ונסיון שישוב בהמשך ליצירת מונופול של המדינה בתחום ייצוג נפגעי עבירה, ובמיוחד ב"הלאמת הייצוג" כאמור בהליכים אזרחיים.
בנוסף, השבוע אישרה ועדת חוקה לקריאה שנייה ושלישית בנוסף שורת תיקונים להגנה על קטינים נפגעי עבירות מין ואלימות המעידים בבתי משפט. ההצעה קובעת הסדרים מיוחדים לחקירת והעדת ילדים שטרם מלאו להם 14, שהינם נפגעי עבירה או עדים. ההצעה קובעת כי במקרה בו התיר חוקר ילדים עדותו של ילד, ילווה חוקר הילדים את הילד בעת מתן העדות בבית המשפט. עוד סוכם כי הנהלת בתי המשפט תקבע בנוהל כי עדות ילד תיגבה לא יאוחר מ-90 ימים ממועד הגשת כתב אישום.
עו"ד עוזסיני ארניה, יו"ר ועדת חקיקה משותפת יחד עם עו"ד גדי זילברשלג ונציגת הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בכנסת, ציינה כי נוכחות חוקר ילדים במהלך עדות הקטין עלולה להפוך את עדותו של החוקר עצמו למזוהמת, ועל כן הציעה במקום זאת ליווי של פסיכולוג או קרוב משפחה.
 |
|
| הדיון בוועדת חוקה בראשות ח"כ מרב מיכאלי |
ובינתיים – דיון על מתלוננות שווא
בשבוע שעבר ערכה הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בכנסת, בראשות ח"כ מיקי זוהר, דיון תקדימי בנושא תלונות שווא של נשים כנגד גברים. הדיון, שעצם קיומו עורר התנגדות של שדולת הנשים, נערך תחת הכותרת "הטיפול בתלונות שווא – האם גברים שווים בפני החוק?". משתתפי הדיון מחו על האכיפה הסלקטיבית, וכמעט הלא קיימת, כנגד מגישות (ומגישי) תלונות שווא.
ח"כ זוהר אמר כי הוא תומך בהחמרת ענישה נגד גברים אלימים. יחד עם זאת, לדבריו, "באותה נשימה צריך לומר שישנם גברים ששילמו מחיר כבד מנשוא עקב תלונות שווא. לטענתו תלונות שווא בהליכי גירושין הן "מכת מדינה", והנשים מנצלות את כוחן לקבלת צווי הרחקה בקלות: "בין הגברים הסובלים מתלונות השווא יש כאלה שישלמו מחיר יקר עד כדי התאבדות".
מהנתונים שבידיו עולה כי 20 אלף תיקי אלימות במשפחה נפתחים בשנה. מתוכם, ב-40 אחוז בלבד מוגש כתבי אישום – "מה שאומר ש-12 אלף תיקים בשנה נסגרים ולא ברור אם מדובר בתלונות אמת או תלונות שווא". מתוך תיקים אלה, רק ב-180 תיקים מגיש התלונה נחקר בחשד לתלונת שווא. המשטרה מסרבת לציין כמה מהנחקרים בחשד זה הם גברים וכמה נשים.
 |
| עו"ד סוזי עוזסיני ארניה |
עו"ד עוזסיני ארניה, שהופיעה בדיון בכובעה הנוסף כיו"ר ועדת תלונות שווא בלשכת עורכי הדין, אמרה כי "התופעה חוצה גבולות מגדר ומין, ויש למצות את הדין עם כל אדם המגיש תלונה כוזבת ושקרית, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 2.5 המתוקנת שפורסמה לפני שנה – בדיוק כפי שיש למצות את הדין עם כל אדם העובר על החוק". לדבריה, ההנחיה שפירסם פרקליט המדינה שי ניצן אינה נאכפת ונותרה בפועל אות מתה. עו"ד ארניה הוסיפה כי יש לאזן בין הרצון שלא להרתיע מתלוננים לבין הצורך להרתיע אדם ממסירת עדות שקר, ולדבריה הלשכה מוכנה לפעול במישור האתיקה, ככל שיתקבלו תלונות כנגד עורכי דין המייעצים ללקוחותיהם להגיש תלונות בניגוד לחוק.
שורת ארגוני נשים, בהם ויצו, נעמת ואיגוד מרכזי הסיוע, מחו בפנייה ליו"ר הכנסת על נושא הדיון וטענו כי הוא מסיט את הזרקור מתופעת האלימות במשפחה המסתיימת ברצח נשים. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון אמרו מנגד כי לא יאפשרו לשדולת הנשים "לסתום פיות".
עו"ד משה מרציאנו, סגן המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים טען בדיון כי "לפי ההנחיות לפרקליטים, יש לקיים חקירה פלילית בעניין תלונות שווא ולהעמיד לדין אם קיימת תשתית ראייתית. היה תיק בו הסתבר שמתלוננת שיקרה, ולא רק שהעמדנו אותה לדין, אלא גם בדקנו תיקים קודמים בהם היא התלוננה. במקרה אחד ביקשנו ביוזמתנו לזכות אדם שהורשע על יסוד עדותה של אותה אישה. חשוב לציין שיש פער גדול בין תלונה שלא מספיקה להעמיד לדין (ומסתיימת בסגירת תיק) לבין תלונת שווא".
