שרת המשפטים תבחן המלצות ועדת גולדברג להקים נציבות ביקורת על הפרקליטות

השופטת בדימוס הילה גרסטל: "תמשיך את עבודתה המסורה"

בשורה התחתונה, הפרקליטים הפסידו בקרב על הביקורת: בנציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות בראשות הילה גרסטל, מביעים שביעות רצון מדו"ח שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג, שבחן את פעילותה של הנציבות והגיש מסקנותיו לשרת המשפטים איילת שקד. 

השופט גולדברג שמונה לתפקיד בעקבות צעקת הפרקליטים, אשר קמה על רקע סמכויותיה של גרסטל לבצע ביקורת פרטנית-אישית של פרקליטים, קבע כי הביקורת הפרטנית נחוצה וחיונית, אך שיש להסדירה בחוק: "כגודל הסמכות כן גודל העין המפקחת", כתב גולדברג בהמלצותיו.

גולדברג אף המליץ להרחיב את סמכויותיה של גרסטל ולכלול בתחום הביקורת את היועץ המשפטי לממשלה, אשר עד כה הוחרג ממנה. "קיים כיום יחס הפוך בין העוצמה הנתונה ליועמ"ש לבין מידת הפיקוח והבקרה על תפקידו", כתב גולדברג במשפט שאינו מצריך פרשנות.

היועמ"ש יהודה וינשטיין אמנם התנגד למהלך בטענה כי "בשל אופיין של ההחלטות המובאות להכרעתו, אשר מתאפיינות במורכבות ובתקדימיות משפטית, החשש לזליגה לביקורת על שיקול הדעת המשפטי שלו גדול במיוחד". אולם לדברי גולדברג, הנציבה לא תתערב בשיקול דעתו של היועץ, כפי שהיא אינה אמורה להתערב בשיקול דעת מקצועי של פרקליטים, ותפקידה יהיה לברר תלונות שיגעו בהתנהלותו והתנהגותו.

השופט בדימוס אליעזר גולדברג

יצור כלאיים    

השופט בדימוס גולדברג מביע ביקורת גם על הדרך בה הוקמה הנציבות – ב"מסמך עקרונות" מנהלי במקום בחקיקה – ועל המבנה שלה. לדבריו, הוקם "יצור כלאיים" לא ברור אשר אינו פועל לא לפי העקרונות החוקיים של ביקורת חיצונית (כדוגמת גוף מבקר המדינה) ואינו כפוף גם לחוק ביקורת פנים המסדיר את פעילות מבקרי הפנים בגופים ציבוריים. גרסטל השתבחה בדו"ח הביקורת הראשון שניפקה כי הנציבות "הוקמה כגוף ביקורת ייעודי ייחודי, שאין כדוגמתו בארץ בעולם", אולם גולדברג עוקץ: “איני סבור כי ניתן לאמץ 'מודל' חדשני זה".

גולדברג קבע כאמור, כי יש מקום הן לביקורת מערכתית והן לבירור תלונות נגד פרקליטים ותובעי משטרה (ביקורת פרטנית), אך ממליץ לפצל בין השתיים כדי לנרמל את "יצור הכלאיים". באשר לביקורת המערכתית, "הדרך הסלולה” לדבריו, היא קיומה של יחידה עצמאית לביקורת הפרקליטות – כמעט בדומה למודל הקיים, שתהיה כפופה לחוקי ביקורת פנים. ואולם, בנפרד, יש לדבריו למנות נציב תלונות ציבור על מערך התביעה. נציב זה, כמעין מבקר חיצוני, יקבל את כל אותן הסמכויות שהפרקליטים התנגדו להן.

לפי גולדברג, "אין להקל ראש בטענה כי הקמת נציבות לביקורת תלונות על פרקליטים מקימה, מניה וביה, גם כלי לניגוחם, וכנגד עלולה לפתח אצל פרקליטים, תפיסה של 'ראש קטן' כמגן מפני תלונות. מאידך גיסא, אין להתעלם מהצורך במתן דין וחשבון מצד הפרקליטות, כי ללא מידה של פיקוח לא יהיה אפשר להבטיח שפרקליטיה יפעלו תמיד על הצד הטוב ביותר תוך שמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי".

לפיכך, מציע גולדברג, נציב התלונות על מערך התביעה יפעל בדומה למתכונת הפעולה של נציב תלונות הציבור הכללי (מבקר המדינה), ויברור את התלונות לפי שיקול דעתו הבלעדי. בכל מקרה, מציין גולדברג, את התנאים שרובם קיימים גם כיום לבירור: הנציב לא יבדוק תלונות שעניינן חשש לעבירה פלילית, כמו גם תלונות הנוגעות לשיקול דעת עצמאי של פרקליט או לשאלות משפטיות ראייתיות מהותיות. כמו כן המתלוננים יחויבו לחתום על תצהיר ובירור יתקיים רק בהליכים משפטיים שהסתיימו (למעט במקרים חריגים, על פי שיקול דעת הנציב).

כאמור, גולדברג סבור כי אין להמשיך ולהחריג את היועמ"ש עצמו מסמכות הנציב לברר תלונה על אודותיו, בשל תפקידו המכריע כראש התביעה הפלילית, הנוטל גם חלק אישי פעיל בהחלטות הנוגעות לתיקים רגישים בעלי עניין ציבורי.

מנגד, בארגון הפרקליטים טוענים כי המסקנות שומטות את הבסיס החוקי תחת פעילותה של גרסטל, ולדבריהם הנציבות במתכונתה הנוכחית עובדת באופן בלתי חוקי, כל עוד היא אינה מוסדרת עדיין בחקיקה.

עו"ד לימור פלד	היועמ"ש יהודה וינשטיין	פרקליט המדינה שי ניצן

מחכים לשקד

ארגון פרקליטי המדינה, בראשות עו"ד לימור פלד, טען בפני השופט גולדברג כי יש לשמר את הביקורת המערכתית בלבד, ולמנוע הקמת גוף נוסף שיקבל תלונות וישמש "כלי להתנגחות אישית בפרקליטים"; עוד דרש להעניק חיסיון לממצאים של הנציבות. הנהלת הפרקליטות הזהירה במהלך הדיונים שניהל גולדברג כי הביקורת תיצור "גוף מתגונן, מוגבל בהפעלת יכולותיו ופחות אפקטיבי", ומצב שבו הפרקליט הבודד יקדיש יותר קשב וחשיבה לעניינו הפרטי על חשבון העמדה הממלכתית והנכונות "לחתור למגע" ולהתעמת לטובת האינטרס הציבורי.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש כי הנציבות תבחן תלונות פרטניות רק במקרים חריגים ועל פי בקשתו או בקשת היועמ"ש בלבד. עמדה זו נדחתה כאמור על ידי גולדברג, המותיר לנציבת התלונות את כל מרחב שיקול הדעת בסינון התלונות ובדיקתן. עם זאת, גולדברג מבהיר כי הנציבות אינה גוף משמעתי נוסף ולא תוסמך להטיל סנקציות – מה שנותר בסמכותם של הגופים המשמעתיים הקיימים, בלשכת עורכי הדין ובנציבות שירות המדינה.

שרת המשפטים שקד צפויה כעת לקדם חוק להסדרת הנציבות, ברוח ההמלצות. בנציבות טוענים כי מלכתחילה, מי שמנע את הקמתה בדרך של חקיקה הם הפרקליטים שהתנגדו לקיומה. עם זאת בנציבות מטילים ספק בכך שסמכויותיהם אכן יחולקו לשני גופים – אחד לביקורת מערכתית ואחד לקבלת תלונות.

איילת שקד. צפויה לקדם חוק להסדרת הנציבות

תגובות רשמיות

שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה מסרו כי הם מודים לשופט גולדברג על עבודתו, וכי האמור בחוות הדעת ייבחן בכובד ראש ובאופן יסודי ומעמיק, בטרם תתקבלנה החלטות.

נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, השופטת בדימוס גרסטל, בירכה גם היא על חוות הדעת, ולדבריה "כפי שאמרה לכל אורך הדרך, היא אינה רואה את הנציבות כחלק מהסכסוך שהוכרז על ידי ארגון הפרקליטים. הקמת נבת"ם ואופן פעולתו נועדה לביקורת בונה בשני אופנים: בנייה פנימה, איתור ותיקון כשלים וליקויים ומתוך כך בניית אמונו של הציבור במערכת המשפט. ביקורת בונה אמון. הנציבות תמשיך את עבודתה המסורה מתוך עקרונות, ערכים והקוד האתי העומדים בבסיסה".

עד כה פרסמה גרסטל, שהחלה בעבודתה לפני כשנה וחצי, דוח פעילות ראשון וכן דוח מערכתי יזום על השיהוי בסגירת תיקים פתוחים (מב"דים).

כבר בשבוע הקרוב תפרסם הנציבה דו"ח מערכתי נוסף, ממוקד, על משך הזמן לסגירת תיקים בפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב. כמו כן נמסרה לתגובות מבוקרים טיוטת דו"ח נוסף, בו תעסוק בעניין זכויות נפגעי עבירה.

באשר לתלונות מהציבור, עד ל-31 ביולי קיבלה הנציבה 305 תלונות במשך כשנה וחצי. הבירור ב-215 מהן הסתיים. 119 היו תלונות על פרקליט מסוים ו-186 תלונות היו על יחידה בפרקליטות. מתוך 215 התלונות שבוררו, רק שמונה נמצאו מוצדקות ברמה המערכתית ותלונה אחת מוצדקת נמצאה במישור האישי.