 |
| עובדיה שלום (צילום מתוך התוכנית עובדה) |
במשך תשע שנים ניסתה הסנגוריה הציבורית לקבל מהפרקליטות חומרי חקירה בתיק רצח לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר של עובדיה שלום אשר הורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסון בשנות ה-90.
קבלת החומרים לוותה במאבק מתמיד ובשנה האחרונה נחשפה הסנגוריה לקיומן של קלטות החקירה מלפני 20 שנה, אולם הפרקליטות טענה כי הן אבדו ואינן ברשותה. הסנגוריה כבר השלימה מחוסר ברירה עם עמדת הפרקליטות, ובפברואר הגישה בקשה למשפט חוזר על בסיס בדיקות מעבדה חדשות שנערכו למוצגים בארצות הברית, ושללו הימצאות די-אן-איי של שלום.
והנה, 24 שעות אחרי הגשת הבקשה לבית משפט העליון הודיעה הפרקליטות על קיומם של שני ארגזים נוספים של חומרי חקירה, אלה שבמשך תשע שנים לא היה ניתן לאתר אותן.
 |
| שמואל לוינסון ז"ל |
ארגזים ותדהמה
המקרה הזה משקף תופעה שסנגורים פליליים מתריעים מפניה מדי יום כמעט בבתי משפט, ללא הועיל בדרך כלל. הסתרה ומניעה של חומרי חקירה מהווים חלק מאסטרטגיה של הפרקליטות במשפט הפלילי.
בשנת 2009 קיבלה הסנגוריה הציבורית תמלילים מחקירותיו של שלום, אולם קבלת מוצגים פיזיים מזירת הרצח לצורך ביצוע בדיקות די-אן-איי כבר חייבה עתירה לבג"צ. הפרקליטות סירבה בטענה ש"העברת המוצגים תפגע בזכות משפחת הקורבן לשלוות נפש". לאחר שבג"צ דחה את נימוקי הפרקליטות הגיעה הודעת סירוב נוספת, ולפיה ראיה מרכזית – מסכת ניילון שהרוצח חבש בעת הרצח – אבדה ואיננה ניתנת לבדיקה נוספת.
בדיקת די-אן-איי על המסכה היתה מהווה הוכחה מכרעת לאשמתו של שלום, או לזיכויו, אלא שבישראל דגימות די-אן-איי מהוות בסיס להרשעה בלבד, לא לזיכוי.
בפברואר 2015 הגיע שלב נוסף במאבק לשחזור התיק כאשר הסנגוריה באמצעות עו"ד קרן אבלין-הרץ, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים, בקשה שוב לקבל תיעוד קולי והחזותי מחקירותיו של שלום. הפרקליטות טענה כי גם הקלטות הללו לא אותרו, הגם שמדובר בהפרה בוטה של החוק המחייב שמירת תיקי רצח לצמיתות.
 |
| עו"ד קרן אבלין-הרץ |
"תדהמה אחזה בצוות הסנגוריה כאשר יממה לאחר הגשת הבקשה למשפט חוזר הודיעה הפרקליטות על איתורם של שתי קלטות המתעדות חלקים מחקירותיו של שלום", כתבה עו"ד אבלין-הרץ השבוע בבקשה להשלמת הטיעון שהוגשה לבית משפט העליון. עיון שהיא ערכה ב"ארגזים האבודים" העלה כי בנוסף לקלטות נמצאו מסמכים נוספים שלא נמסרו לסנגוריה. הפרקליטות בתגובה הודיעה כי לא תעביר את החומר הזה מאחר ומדובר ב"חומר מודיעיני".
עכשיו הסנגוריה עומדת על רגליה האחוריות ודורשת לאפשר לה לעיין בחומרים אלה, ובנוסף להודיע אם יש קלטות חקירה נוספות.
חוכמת הארכיון
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "לגבי שתי הקלטות – אין מדובר בחומר חדש או חומר שהוסתר כביכול מהסניגוריה. מדובר בשתיים מקלטות החקירה של עובדיה שלום, שהיו בידי התביעה ובידי סנגורי הנאשם בעת ניהול המשפט ואף הוגשו לבית המשפט. בשנת 2009 פנתה הסניגוריה הציבורית (שלא ייצגה את הנאשם במשפטו) וביקשה לעיין בחומר החקירה ולצלמו. כלל החומר הועמד לרשותה, אך כנראה שהקלטות הללו לא הועתקו באותה עת. ב-2015 ביקשה הסניגוריה הציבורית להעתיק את הקלטות, שכן עותק מהן לא נמצא אצל סניגורו הקודם של שלום.
"מאז הפנייה נעשו ניסיונות לאתר את הארגזים עם אותן קלטות, ואלו אכן נמצאו בסמוך להגשת הבקשה למשפט חוזר ונמסרו לסניגוריה. בהמשך התברר שקיימות קלטות נוספות שנמצאו על ידי המשטרה באחד ממחסניה באזור ירושלים, ועותק מהן יועבר כמובן לסניגוריה.
"נזכיר כי מדובר בתיק ישן, וחלפו למעלה מ-22 שנה מעת ביצוע העבירה והחקירה, וכ-20 שנה מעת ניהול התיק בביהמ"ש. לחלוף הזמן הניכר יש השפעה מכרעת על היכולת לאתר מוצגים וחומרי חקירה לאחר שנים כה רבות.
"באשר לחומרים הנוספים – בתיק זה, כמו בתיקים רבים אחרים, קיים חומר מודיעיני שבמהלך המשפט הוצאה בעניינו תעודת חיסיון. עתירה לחשיפת החומר נדחתה בשעתו על ידי בית משפט המחוזי. מטבע הדברים לא נחשוף גם בשלב זה, חומר החוסה תחת תעודת חסיון".
