משבר הפוסטות והזינזאנות

במשטרה רוצים יותר נאגלות של הפוסטות

שש שנים מאז שהורה השר לביטחון פנים להעביר את מערך הליווי והכליאה מהמשטרה לסמכות שירות בתי הסוהר, ההחלטה לא יושמה והמשטרה ממשיכה לכלוא במתקניה עצורים רבים ולבצע עשרות אלפי משימות של ליוויים בניידות וזינזאנות כל שנה, על חשבון זמן יקר של פעילות מבצעית. גם הסכם שנחתם בין המשטרה לבין שב"ס לפני שנה – שהיה אמור לפתור סופית פערים ומחלוקות בין שני הגופים בנושאים אלה – לא סייע, ומשבר האמון בינהם נמשך. 

כך קובע מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בפרק העוסק בהעברת האחריות על בתי המעצר מהמשטרה לשב"ס, במסגרת הדו"ח לשנת 2014 שהתפרסם היום (5 מאי). את עיקר האחריות ל"משבר הפוסטות" שנוצר מטיל המבקר על המשרד לביטחון פנים בו הוא מזהה חוסר מנהיגות.

פרק נוסף בדו"ח עוסק במערך הרפואי ובמערך בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, והמבקר מותח ביקורת קשה על רמת הטיפול הלקויה והתשתיות הפיזיות הירודות בבית החולים המרכזי של שב"ס במתחם כלא איילון, כמו גם בכל מתקני הכליאה. בדו,ח נקבע כי שב"ס לא הכין תוכנית להתמודדות עם עלייה של עשרות אחוזים במספר האסירים ובמספר החולים הכרוניים מביניהם, וכן לא התאים את היקפי מערך בריאות הנפש שלו ב-15 השנים האחרונות. לפי המבקר, שב"ס אינו מיישם את פקודות הנציבות של הארגון עצמו, המחייבות כי רופא יבדוק עצורים בתוך 48 שעות מקליטתם.

מבקר המדינה, יוסף שפירא

סידור עבודה

ב-2007, כהמשך למסקנות מהבריחה של האנס בני סלע מידיהם של שוטרי הליווי בבית המשפט בתל אביב, החליט השר לביטחון פנים לבטל את חלוקת התפקידים שהיתה נהוגה, לפיה המשטרה מטפלת בעצורים ושב"ס באסירים. באותה שנה הוחלט כי גם מערך הכליאה והליווי של העצורים יעבור כולו לאחריות שב"ס, באמצעות יחידת נחשון. הנחת העבודה של מקבלי ההחלטות היתה, שהשירות הוא הגורם המקצועי המתמחה בתחום זה, וכי על המשטרה להתמקד בעבודתה בלחימה בפשיעה ובאכיפה. על בסיס החלטה זו נחתמו הסכמי הבנות והוקמו מרכזי שליטה משותפים, והמשטרה העבירה לשב"ס 760 תקני כוח אדם ואחריות על חלקים עיקריים בעשרה בתי מעצר.

למרות זאת, מנתונים שאיתרו אנשי המבקר, המשטרה המשיכה לבצע כ-20 אלף ליוויים בשנה, ולהלין כ-23 אלף עצורים במקנים שלה. חברה שבדקה את הנושא עבור המשרד לביטחון פנים מצאה, כי שוטרי הסיור עסוקים שעות רבות, עד 15 אחוז מזמנם, במשימות ליווי ושמירה על עצורים, על חשבון שעות סיור ונוכחות בשטח, משימות הגוזלות כ-300 שוטרי סיור ביממה.

שב"ס והמשטרה ניסו להסדיר את המחלוקת הזאת, ובמרץ 2014 הם אף חתמו על הסדר כולל, אבל הוא לא יושם עקב מחלוקות על הפרשנות. כך למשל, ביחידת נחשון של שב"ס גורסים כי סבב הבוקר של הפוסטות נועד לפזר עצורים בין בתי המשפט ותחנות המשטרה, ואילו סבב הערב נועד לאסוף אותם חזרה למתקני הכליאה. לפי גרסת המשטרה, כל סבב צריך לכלול גם פיזור וגם איסוף עצורים,לפי צורכי החקירות והדיונים המאוחרים בבתי המשפט אשר עובדים בשתי משמרות.

מאחר ושב"ס לא מסכימים לסידור העבודה הזה, מאות שוטרים עוסקים בשעות הערב והלילה בהסעת עצורים למתקני הכליאה, שכן יחידת נחשון אינה מוכנה למלא את המשימות הללו לפי סידור העבודה של המשטרה. התוצאה? שוטרי סיור עוזבים את תפקידיהם המבצעיים כדי ללוות עצורים. כל מטלה כזו אורכת שעות ארוכות, בין היתר בשל הבירוקרטיה של הקליטה והשחרור בבתי המעצר. בשב"ס טוענים בהקשר זה, כי מדובר בתהליך שמטעמי בטיחות אין ממנו מנוס.

אנשי יחידת נחשון בעוד משימת ליווי

בהסכם האחרון משנת 2014 הוחלט, שיחידת נחשון תקיים סבב יומי נוסף לליווי עצורים, אך היישום של ההחלטה הזו הוא איטי ביותר. רק לאחרונה הוא החל כפיילוט בכמה תחנות במחוז תל אביב ובמחוז חוף.

במסגרת התשובות לדו"ח המבקר הביעו נציגי המשטרה חשש מהמשך המחלוקות וחוסר האמון עם שב"ס גם בסבב הזה. שב"ס מסרו בתגובת למבקר: "ההחלטה שייחתמו הסכמי הבנות אזוריים נתקבלה מתוך הנחה כי המחוזות צריכים בתחילת הדרך לקבוע את ההסדרים המדויקים ולייצר שיתוף פעולה שמתאים לצורכיהם".

המשרד לביטחון פנים מסר למבקר כי בכוונתו "לגבש אמנה כוללת בעניין עד סוף 2015".

כחלק בלתי נפרד מסידור העבודה הבעייתי המתואר, שגורם סבל גדול ביותר לעצירים ואסירים, המבקר שב וחוזר על דברים שכבר נאמרו פעמים רבות: מספר המעצרים גדל ביותר מ-30 אחוז בעשור האחרון, ובשנת 2013 הגיע מספרם ל-61,049, כאשר יותר מחצי מהעצורים (54 אחוז) שוחררו לאחר פחות משלושה ימי מעצר.

"הנתונים על מספר העצורים המשתחררים לאחר מעצר קצר, פעמים רבות לאחר 24 שעות, בלי שמוגש נגדם כתב אישום, מחייבים בדיקה לגבי נחיצותם של חלק מן המעצרים ואפשרות שימוש בחלופות קלות יותר", כתב המבקר.

הנציב חונך מרפאה בכלא אשל

האצה בתחלואה כרונית

בפרק נוסף, על המערך הרפואי בשירות בתי הסוהר, עולה תיאור של בעיות קשות ברמת הטיפול והמענה הרפואי והנפשי הניתן לאסירים ועצירים. בדו"ח נקבע כי שב"ס הזניח למעשה במשך שנים את התאמת תשתיותיו לגידול במספר האסירים ולצורכיהם הרפואיים. 

בעשור האחרון חל גידול של כ-60 אחוז במספר הכלואים שתחת אחריות הארגון, מ-12 אלף לכ-19.5 אלף בשנת 2013. המבקר מציין גם שהרכב הכלואים השתנה, ויש יותר אסירים ועצורים מבוגרים מבעבר, בהתאם למגמת הזדקנות האוכלוסייה.

שינוי זה, קובע המבקר, חייב היערכות רחבה של שב"ס בתחום השירות הרפואי, במיוחד לנוכח הנתונים שהלכו והתבררו, על כך שבין השנים 2008 עד 2013 חל גידול של 90 אחוזים במספר האסירים החולים במחלות כרוניות. 

כך למשל, בינואר 2014 היו בבית הסוהר מעשיהו כ-1,200 אסירים, מהם 585 אסירים חולים (כ-50 אחוז), ואילו בכלא צלמון שבצפון שהו 970 כלואים, מהם יותר משליש חולים כרוניים.

תקציב המערך הרפואי בשב"ס עמד באותה שנה על כ-60 מיליון שקל, מתוך תקציב שנתי כולל של 3.1 מיליארד שקל, משמע כשני אחוזים בלבד מתקציב הארגון מוקצים לבריאות האסירים והסוהרים.

אחד הנתונים המעניינים מתייחס למספר החובשים יחסית למספר הכלואים, ומצביע על הבדלים ניכרים בין מתקן למתקן. כך למשל, בבית המעצר בירושלים יש חובש אחד בלבד ל-1,330 עצורים בממוצע, ואילו בבית המעצר ניצן נמצא שיש כבר חובש אחד לכל 400 עצורים.

מרכז רפואי שב"ס במתחם כלא איילון

להזדקן בבית הסוהר

מבדיקת אנשי המבקר עולה, כי התנאים הפיזיים באגף החולים והקשישים במעשיהו התגלו כירודים ביותר, החוקרים ציינו כי המבנה זקוק לשיפוץ יסודי. באגף, המיועד ל-49 אסירים, אין צוות רפואי קבוע, ואפילו סגן הנציב כתב על כך במרס 2014 דברים קשים: "האגף המשמש לאסירים חולים וקשישים מוחזק ברמה ירודה… אינו ראוי ואינו מכובד ואינו נותן מענה הולם מבחינה רפואית".

גם מפקד בית הסוהר צלמון והרופא הראשי של המתקן הודו בפני אנשי המבקר כי היכולת שלהם לתת שירות רפואי הולם היא מוגבלת, לא רק בגלל התנאים הפיזיים בכלא שהוא חדש יחסית, אלא גם בגלל כוח אדם דל של אנשי צוות רפואי.

המרכז הרפואי של שב"ס (מר"ש), שנחשב לאחד המוסדות אשר שב"ס מרבה להתגאות בהם, עשוי להפוך עקב דו"ח המבקר למשענת קנה רצוץ, הן מבחינת האסירים החולים והן מבחינת שב"ס, שמרבה לשבח את המוסד בבתי משפט ובתקשורת כמענה לעתירות של אסירים חולים. 

על קצה המזלג, המבקר מצא כי החובשים במר"ש משמשים גם כסוהרים (זקיפים), בניגוד להנחיית נציב שניתנה עוד ב-2005, לפיה סגל המערך הרפואי בבתי הסוהר לא יבצע משימות נוספות. 

לפני שנה החל שיפוץ רחב מימדים במבנה והוא מתוכנן להסתיים רק בדצמבר 2015. בינתיים, הנציב עצמו, רב גונדר אהרון פרנקו, התבטא כי מדובר במוסד ש"אינו דומה לאיך שבית חולים אמור להיראות".

רופא באמצע השבוע בלבד

עצורים ללא אבחון

בשנה האחרונה קלט שב"ס כ-60 אלף עצורים בבתי המעצר. פקודות הנציבות קובעות כי עצור ייבדק על ידי רופא תוך 48 שעות, אך גם כאן נמצא כשל תפקודי: עצורים מועברים בבוקר לחקירות במשטרה ולבתי משפט; הם עוזבים את בתי המעצר עוד לפני הגעת רופא, ושבים למרפאה רק בשעות הערב. בחלק מהמתקנים יש רופא זמין רק בימים ראשון עד חמישי, עד השעה 17:00 בלבד. הבעיה מחמירה בסופי שבוע, כאשר עצורים שמובאים לבתי מעצר ביום חמישי בערב אינם נבדקים על ידי רופא עד יום ראשון.

עיקרון הגולגולת הרכה – לאסירים סיכוי גבוה למחלת נפש

קהילת הגנובים לא מטופלת

על פי בדיקה שנעשתה בשב"ס, כ-73 אחוזים מהעצורים ומהאסירים הפליליים נבדקים גם על ידי פסיכיאטרים, לעומת אחוז עד שניים שנבדקים באוכלוסייה הכללית בחוץ.

על רקע הנתון הזה של שב"ס קבע המבקר: "מזה 15 שנה לא הותאם מערך בריאות הנפש בשב"ס לגידול באוכלוסיית הכלואים הזקוקים לטיפול פסיכיאטרי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי אף שהבעיות מוכרות מזה שנים גם לשב"ס וגם למשרד הבריאות, הם לא השכילו למצוא פתרון מעשי, מקצועי ואיכותי לבעיה מהותית לאחת האוכלוסיות החלשות ביותר מהבחינה הנפשית, שאינה מקבלת תמיד את השירות המיטבי במינון הנכון", צולף שפירא בביקורת.

"גם התגובות שמסרו הגורמים הרלוונטיים לדו"ח מדגישות את עומקה של הבעיה התפקודית של המערך הקיים. על שב"ס, משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים לבנות לאלתר תכנית כוללת שתיתן מענה לצרכים ההולכים וגדלים בתחום בריאות הנפש בקרב אוכלוסיית הכלואים".

כיום, האחריות לתחום בריאות הנפש בשב"ס היא של משרד הבריאות, ושירותיו ניתנים באמצעות מב"ן – המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, שבו יש שתי מחלקות אשפוז ובהן 70 מיטות בלבד.  

בתגובה לממצאי המבקר מטיל שב"ס את האחריות לדלות המערך הפסיכיאטרי על משרד הבריאות, שהתנגד לגיוס פסיכיאטרים לארגון, ומנע הקצאת משאבים נוספים שיתנו מענה לצורכי האסירים, ולכן החל שב"ס לקנות שירותים פסיכיאטריים מתקציבו בעלות שנתית של כ-3.9 מיליון שקל.

משרד הבריאות מסר את התגובה הרגילה שלו לביקורות השונות על מערך בריאות הנפש: "לאור חילופי גברי של מנכ"ל וראש שירותי בריאות הנפש, הטיפול בנושא טרם הסתיים והביקורת בדו"ח המבקר נמצאת בבדיקה בהנהלת המשרד. צפי לסיום: ספטמבר 2015".

לחצו וכנסו לדף הפייסבוק של פוסטה