ג'וליס: סלמאן עאמר נאשם ברצח בכוונה תחילה

שתיקה רועמת בבית המשפט. סלמאן עאמר (צילום: יואב איתיאל)

פרקליטות מחוז חיפה הגישה כתב אישום נגד סלמאן עאמר, בן 54, ראש המועצה המקומית ג'וליס (2.10). עאמר נאשם ברצח בכוונה תחילה של חבר קרוב שלו לשעבר, קבלן הגינון של המועצה, מוניר נבואני, בן 45 במותו. 

רק קומץ מבני המשפחות היו בבית המשפט. יציעי הקהל הופרדו, המשטרה ומשמר בתי המשפט נערכו, אבל לא היה בהם צורך. בכפר ידעו רבים על הסכסוך בין שני החברים לשעבר, חברות שעלתה על שרטון בשנה שעברה על רקע אישי רגיש ביותר, ובשבועות שקדמו לרצח הסכסוך הסלים עוד יותר. הרקע לסכסוך נאסר לפרסום בהסכמה בין התביעה לבין הסנגוריה, למרות שהאישומים מאוששים את מה שכל אחד בג'וליס יודע בעצם.

מוניר נבואני הובא למנוחות למחרת הרצח. השייח מואפק טאריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, המתגורר גם הוא בכפר, עומד מאחורי הליך "הודנא", הפסקת אש זמנית לחודשיים בין המשפחות, אשר אוסרת פגיעה בגופם או רכושם של בני משפחת עאמר. בתמורה, בני הגרעין המשפחתי המצומצם של סלמאן עאמר גלו מהישוב באופן זמני. למרות זאת, לאחר הרצח, בלילה בו פורסם סרטון שתיעד אותו, עלתה המתיחות לשיא והוצתו בג'וליס משרדי עמותת "עמירים" שייסד עאמר על שם אחיו, עמותה שבה הועסקה גם אשת המנוח.

אבו מורן

לפי כתב האישום, עאמר ירה בנבואני באקדח האישי שלו, גלוק 26, הותיר אותו בזירה להתבוסס בדמו ונטש את המקום עם האקדח והטלפון הנייד שלו, כדי לשבש את החקירה ולהקשות על חוקרי המשטרה שחיפשו אותו. כתב האישום חושף, כי עאמר, המכונה "אבו מורן", נמלט ממקום האירוע לעיר חיפה, שם הוא נפגש עם בנו מורן המתגורר בדירה בעיר. על פי כתב האישום, עאמר המחזיק גם באזרחות ארגנטינאית, הנחה את בנו לצאת לדרום אמריקה שם יש לעאמר ובני משפחתו יש עסקים שונים, שעיקרם בתחום האבטחה.

את שירותו הצבאי עשה עאמר ביחידות מובחרות בצה"ל, והשתחרר בדרגת סגן אלוף. אחרי הצבא הוא שירת במספר תפקידים במשרד החוץ – בעיקר במערך האבטחה. טרם פנה לפוליטיקה הוא הפך לאיש עסקים מצליח בתחום הנדל"ן, האבטחה, תרופות וטכנולוגיה. במקביל הוא נודע באהבתו לעשייה חברתית ובחזונו לשוויון הזדמנויות. עאמר מכהן כחבר דירקטוריון בכמה עמותות, אגודת ידידי אוניברסיטת חיפה, עמותת הקצינים הדרוזים המשוחררים, עמותת אופקים לעתיד ועמותת בית הספר הדרוזי למדעים ולמנהיגות. עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה כינה אותו בעבר "איש אשכולות ובעל תודעת ערכים עמוקה הרואה בקידום החינוך וההשכלה הגבוהה, כבסיס וכתנאי הכרחי להמשך קיומה הכלכלי והבטחוני של ישראל".

מכריו מספרים, כי מיליונים מרווחיו בעסקים הוא הפנה לעשייה ותרומה חברתית שבאה לידי ביטוי גם בהקמת עמותת "עמירים", אשר מפעילה תוכניות רבות במגזר הדרוזי ובכלל. העמותה נקראת על שם אחיו המנוח, חוסיין עאמר ז"ל, מג"ד גדוד 12 של גולני שנהרג בלבנון ב-2009 בהתפוצצות מטען. מאז נובמבר 2013 סלמאן עאמר מכהן כראש המועצה המקומית של ג'וליס. בכפר מהללים אותו ואת תפקודו, ואומרים כי מאז נבחר הוא צימצם גירעון מצטבר של שנים בין היתר כשפעל בנחישות לגביית ארנונה גם ממשפחות המנהיגות הדתית הדרוזית. 

על רקע כל העשייה החברתית הזו התפתח הסכסוך האישי של עאמר עם מוניר נבואני, שהטיח בו כי הוא פוגע בכבודו. כשבועיים לפני הרצח, בשעת בוקר של אחד מימי סוף אוגוסט, הגיע נבואני המנוח לבניין מועצת ג'וליס וביקש להיפגש עם עאמר ללא תאום מראש. לפי כתב האישום, כאשר נבואני סבר שעאמר לא מוכן לפגוש בו, הוא התפרץ למשרדו, הטיח בו האשמות על מהות הסכסוך בינהם, קילל אותו ודרש ממנו להתפטר מתפקידו לאלתר.

רצח או הגנה עצמית? (לחצו לצפייה בוידאו)

הסרט האילם

מתאור העובדות בכתב האישום עולה, כי ראש המועצה ביקש מנבואני להירגע, אך האחרון ירק עליו, צעק לעברו "תירה בי, תירה בי" והשליך על עאמר כוס. הסנגורים של עאמר, עו"ד באסל פלאח ועו"ד אדי אבינועם, אמרו לפני כשבועיים כי עאמר נחתך קלות בידו באירוע הזה ונחבש. גם משטרה הגיעה למשרדי המועצה, ובדיעבד מתברר כי נבואני הבהיר לשוטרים שהוא בסך הכל רצה לדבר עם ראש המועצה. נבואני לא נחקר ולא נעצר, ומאחר שהרוחות נרגעו גם לא תוגברה האבטחה סביב עאמר.

מתחת לפני השטח הסכסוך המשיך לרחוש ואף להתלהט, עד לשיא בבוקר יום האירוע הטראגי, חמש בספטמבר. התביעה טוענת כי ב 08:23 שלח נבואני לעאמר מסרון בו כתב: "כלב, אתמול הבטחתי לעשות משהו ולא קיימתי. אבל אני הולך לעשות היום, לא כדאי לך להיכנס למועצה, אני בא אליך". עאמר לא שינה את התוכניות שלו, בין היתר משום שלפניו היה מתוכנן בוקר עמוס במועצה – ביקור של השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. שלושה אנשי יחידת "מגן", היחידה לאבטחת אישים במשרד ראש הממשלה, שנשלחו ללוות אותה שם, כבר היו בסיור מקדים במתחם המועצה, ומטבע הדברים לעאמר היה חשוב להיות מעורב בהיערכות המקדימה לביקור. 

בסרטון שהופץ לאחר הרצח ניתן היה לראות את המפגש בין נבואני לבין עאמר. ב 08:36 הגיע עאמר לחניית בניין המועצה והחנה את הרכב בחזית בניין המועצה. מיד לאחר מכן נבואני הגיע למקום, החנה את רכבו מאחורי רכבו של ראש המועצה אשר ישב עדיין ברכב, יצא מהרכב ופנה בדברים לראש המועצה. במקביל, נבואני ניגש אל תא המטען, הוציא מתוכו אלת עץ באורך מטר, ניגש לעבר עאמר ברכב כשהוא צועק דברים שלא נשמעו בסרטון האילם שהופץ – לגרסתו שהוא "צריך למות" – ותקף את רכבו של עאמר באמצעות המקל. 

מזכיר המועצה, זיאד הינו, היה ברחבת החניה. הוא הבחין בנבואני התוקף את עאמר וניסה למנוע את העימות. התביעה טוענת, כי חרף מטריית ההגנה שנתן הינו, עמאר ירה לעבר נבואני מספר יריות מטווח קצר בפלג גופו העליון, ובראשו. בהמשך, נטען, לאחר שהאלה נשמטה מידו של המנוח, וחרף נסיונו של הינו להדוף את עאמר ולמנוע את המשך הירי, התקרב עאמר לעבר המנוח והמשיך לירות בפלג גופו העליון ובראשו עד שהביא למותו. על פי כתב האישום בסך הכל ירה עאמר במנוח נבואני שבעה כדורים, אשר פגעו בפלג גופו העליון ובראשו, והביאו למותו.

חקירה באפלה

כאמור, עאמר מיהר להסתלק מזירת האירוע, ועל פי כתב האישום הוא הסליק את האקדח ואת הטלפון הסלולרי שלו, והמשיך לבית של בנו בחיפה. כעבור מספר שעות הוא הזעיק את עו"ד באסל פלאח מעכו שליווה אותו בתהליך ההסגרה למשטרה במשרדי ימ"ר צפון. מהר מאוד הועברה החקירה לצוות מיוחד של להב 433, לכאורה כדי למנוע לחצים מיותרים על המשטרה בצפון, ומעצרו הוארך מאז פעם אחר פעם בבית משפט השלום בראשון לציון. על פרטי החקירה הוטל איפול שהוסר באופן חלקי רק עם הגשת כתב האישום לבית משפט המחוזי בחיפה. 

לפי התביעה, בחקירות טען סלמאן עאמר כי הותקף "במפתיע" על ידי "אדם לא מזוהה", פעל מתוך הגנה עצמית וירה כאוטומט לצורך נטרול הסכנה. הוא טען כי רק לאחר סיום האירוע הבחין שמדובר במנוח. הגרסה הזו, טוענים בפרקליטות, מנוגדת למה שנראה בבירור בסרטון, שם מתועד המנוח מדבר וצועק על ראש המועצה שנראה כמי אשר הבחין בו כבר בתחילת האירוע, ואף חזר לרכבו כדי להוציא את האקדח לפני הירי.

חוקרי לה"ב לא הצליחו לאתר עדיין את האקדח אשר שימש לרצח, ונטען כי עאמר גם לא סייע להם בכך. סמוך למעצרו אמר אחד ממקורביו, בשמו, כי הוא השאיר את האקדח בזירת הירי וכי הוא מקווה שהוא אותר. זה לא מה שאומרים במשטרה ובפרקליטות, שם טוענים בנחרצות כי עאמר עזב את הזירה עם האקדח ועם הטלפון הנייד, והעלים אותם.

הפרקליטות טוענת בבקשת המעצר עד תום ההליכים, כי לכל אורך חקירותיו עאמר הסתיר פרטים רבים בנוגע להתנהלותו לאחר האירוע עד שהסגיר את עצמו למשטרה: "פעל בקור רוח, נטל את משקפיו, חלף על פני המנוח מבלי שהושיט לו עזרה, ועזב את הזירה כשברשותו הנשק שהביא למותו של המנוח", נטען. בחקירה הסביר עאמר את ההתנהלות הזו בכך שמדובר בפרטים שוליים שהוא לא זכר אותם.

בפרקליטות מסכמים: עאמר "חפץ במותו של המנוח, פעל מתוך כוונה להמיתו ועשה כן באלימות חמורה ובאכזריות… בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שהיה יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין את עצמו ואת הכלי להמיתו".

עו"ד אבינועם ועו"ד פלאח. קינטור קלאסי

משפט רצח

למעלה מ-100 אנשים צפויים להעיד נגד סלמאן עאמר אם המשפט יגיע לשלב ההוכחות. התובעת, עו"ד מאיה חזן-דהאן מפרקליטות מחוז חיפה ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של סלמאן עאמר עד לתום ההליכים המשפטים נגדו. השופט אמיר טובי הורה על מעצרו עד לדיון לגופה של הבקשה ביום חמישי הבא (13.10). 

הסנגורים, פלאח ואבינועם, מסרו בהתייחסות לכתב האישום: "מדובר בסיטואציה טרגית שנכפתה על הנאשם. הוא לא בחר בה. הוא לא חפץ בה. ודאי שלא רצה להגיע אל התוצאה העגומה. מדובר פה בתיק קלאסי של הגנה עצמית. אנחנו סבורים שאין ראיות לעמדת הפרקליטות אשר מאשימה את סלמאן בעבירת רצח. בית המשפט ייווכח שהנאשם פעל כפי שפעל תחת מטריית ההגנה העצמית".

"אנחנו מצטערים מאד על מה שקרה", אמר במסדרון בית המשפט סא"ל (מיל.) סאלים מאדי, בן דודו של סלמאן עאמר וחבר של בני משפחת המנוח. הוא אמר כי "זה נפל עלינו בכפר ג'וליס כרעם ביום בהיר, אף אחד לא צפה את זה. גם התסריטאי ההזוי ביותר לא יכול היה לחזות את זה". הוא ביקש להדגיש כי זו "טרגדיה לכפר שצריך להמשיך ולחיות יחד", וכן "כמובן טרגדיה לשתי המשפחות אשר איבדו את היקר להם". על עאמר הוסיף: "מעצמה ברמה אנושית ומעצמה ברמה ביטחונית עם 33 שנות שירות בטחוני בשליחות המדינה".