 |
| החייל יורה במחבל בחברון |
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אישרה אתמול (28.3) לקריאה ראשונה תיקון לחוק השיפוט הצבאי, אשר יאסור על פרסום שמו של חייל שמתקיימים חקירה או תחקיר בעניינו. לפי הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ אלוף במיל' אייל בן ראובן ("המחנה הציוני") וזכתה לברכת הממשלה, לא יפורסם שמו של חייל החשוד בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית עד להגשת כתב אישום בעניינו, ולא יפורסם גם שמו של חייל הנאשם בעבירה בנסיבות כאלה עד למתן פסק דין חלוט בעניינו.
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לפני חצי שנה ודברי ההסבר שנילוו לה כאילו נכתבו היום: "חיילי ומפקדי צה"ל עומדים במצבים קשים ומורכבים. לא רק במצבים מסכני חיים לעצמם ולזולתם – אלא גם במצבים בהם אופן הפעולה הנדרש לא תמיד ברור. מציאות זו, יחד עם המציאות המבצעית של צה"ל ופעולות הנערכות לא פעם בקרבת אוכלוסייה אזרחית, מייצרות מצבים בהם נדרשת חקירת תפקוד חיילים ומפקדים. חקירות אלו יכולות להסתיים במסקנה כי תפקוד החייל או המפקד היה תקין – אך פרסום האירוע עלול להוות עונש בפני עצמו", נכתב בהצעה. "המצב מובהק לגבי חיילים וקצינים, בעיקר מכיוון שכשמדובר באירועים מבצעיים פרסום זה עלול להביא גם לפעולות שונות שיופעלו נגד חייל או קצין על ידי מדינה זרה".
 |
| ח"כ אייל בן ראובן |
"לפיכך, מוצע לקבוע כי פרסום פרטיו של חייל או מפקד בצה"ל הנחקר בגין פעולה שנעשתה אגב פעילות מבצעית יהיה אסור כל עוד חקירה מתקיימת בעקבות פעילותו, וכל עוד מתנהל הליך משפטי בעניינו וטרם ניתן פסק דין חלוט. ההצעה חלה על חקירות הנוגעות לפעילות מבצעית בלבד ולא מעניקה פריבילגיה מיוחדת לחיילי צה"ל בנוגע לפרסום פרטיהם בחקירות שאינם קשורות לפעילות מבצעית".
לאחר אישור החוק בשלביו הראשונים אמר ח"כ בן ראובן, כי "ישנן טעויות הנובעות משיקול דעת, מרשלנות ומהתנהגות לא ראויה של חיילים. הכל צריך לבדוק ולתחקר. מול כל אלה, חובתנו לתת ללוחמים בסיס איתן למימוש משימותיהם והגנה בכל מה שיש לנו שליטה עליו. חשיפת שמותיהם היא בעיניי קו אדום שאסור לאפשר את חצייתו". ההצעה זכתה לתמיכה רחבה – ממפלגתו של יוזם החוק ועד ל"בית היהודי".
בחזרה לקו 300?
האירוע שבו החייל וידא הריגה עורר סערה שקשה לזכור גם בשל נדירותו. האירוע הדומה הזכור ביותר הוא של הריגת המחבל מפרשת קו 300, על ידי בכירי שב"כ בסוף שנות השמונים. ארועים דומים, עתיקים פחות, לא ממש זכורים, אך ספק אם הם נדירים כל כך, כמו שהתיעוד (בעבר) נדיר.
"התביעה הצבאית וגורמי החקירה חייבים לבחון את הלך הרוח של החייל מחברון, מה גרם לו לעשות את המעשה 'אאוט אוף דה בלו' בנסיבות האירוע – לקחת נשק, לדרוך, להתקרב אל המחבל השרוע ולירות בו? השאלה שצריכה להישאל היא האם החייל פעל מתוקף תפקידו – לא מתוקף תפקידו הכללי כחייל בצבא ההגנה לישראל שאמור להגן עלינו מפני המחבלים. לא! אלא מתוקף תפקידו בארוע הספציפי הזה, מה הוא עשה שם" – כך אומר עו"ד קובי מרגולוב, סגן יו"ר ועדת צבא ובטחון בלשכת עורכי הדין.
 |
| עו"ד קובי מרגולוב |
לדברי עו"ד מרגולוב, "על פניו, ממה שאני מבין החייל היורה לא נמנה על חוד החנית של הכוח שהיה אמור לתפעל את הארוע. הוא היה חלק מכוח תגבור שהגיע מספר דקות אחרי האירוע. כשפועל כוח שמונה 10 חיילים, לכל אחד מהם יש תפקיד: למשל אבטחת הגזרה/ אבטחת האמבולנס/ וידוא שהמחבל אינו נושא נשק/ פינוי ציר וכן הלאה. שאלת השאלות היא מה גרם דווקא לאותו חייל ולא לאף אחד אחר מבין עשרת החיילים שהיו באזור, לראות אמצעי (חגורת נפץ כביכול) וכוונה (הזזת הידיים) של המחבל – ואיך דווקא הוא שם לב ומחליט לנטרל את המחבל סופית".
"על פניו יש כאן חריגה ברורה מנהלים", אומר עו"ד מרגולוב. "אולי, ואני מתבטא בזהירות, יש פה הפרת פקודה כזו או אחרת – פקודה כללית או קונקרטית של מי שנכח באירוע. יחידת מצ"ח מחפשת מחשבה פלילית, מה הניע אותו לבצע את המעשה, האם כוונה תחילה, האם רשלנות או שהיה אדיש לתוצאות המעשה? לכן, אחת השאלות היא מה הוא אמר לפני ואחרי שביצע את הירי, למשל 'מגיע לו למות', אמירה שהוכחשה על ידי עורכי דינו של החייל".
לדברי סנגורו של החייל, עו"ד אייל בסרגליק, תפקידו באירוע היה של חובש שטיפל בחיילים שנפגעו, ו"כאשר הוא שמע חיילים ואזרחים צועקים 'המחבל עדיין חי, הוא זז, יש מטען', הוא פעל כמצופה ממנו".
 |
| עו"ד אייל בסרגליק |
בנוגע להצעת החוק לאיסור פרסום שמות חיילים החשודים או נאשמים בעבירות, אמר עו"ד בסרגליק כי מדובר בדבר הנכון. "לא יעלה על הדעת לחשוף חיילים לסכנה של פרסום שמם בשל הפעילות המבצעית שלהם. בתיק זה משפחת החייל קיבלה איומים מכל מיני גורמים עוינים, אף ולמרות שקיים צו איסור פרסום. הרשת פתוחה לכולם, וחיילים ימצאו את עצמם מאוימים בלי קשר למה שנעשה או לא נעשה ולמה שהעלה ההליך המשפטי".
