במקרה של נייס-גאי, הגודל לא קובע

שתף כתבה עם חברים

תושב כפר קאסם שהחזיק 27 שקיות נייס גאי והואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, זוכה מהמיוחס לו. הסיבה: בחוק אין רף המבדיל בין כמויות נייס-גאי למטרת סחר, לבין כמויות של החזקה עצמית

nicr guy sirton 
 נייס-גאי (צילום ארכיון להמחשה)

"נאשם שהחזיק בסם שאינו כלול בתוספת השנייה לפקודת הסמים, כיצד ניתן לקבוע האם החזיק בכמות המותרת לצריכה עצמית או שלא לצריכה עצמית? מהו נטל ההוכחה, ועל מי מכתפי הצדדים הוא מוטל?". בשאלה זו פתחה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, מרב גרינברג, הכרעת דין בעניינו של נאשם בשם נאזם באדיר, אותו האשימה התביעה המשטרתית בעבירות של "החזקת סם שלא לצריכה עצמית".

באדיר נעצר ב-22 ביוני 2015 על ידי שוטרים שהבחינו בו בכפר קאסם כשהוא מנסה להתחמק מהם. לאחר מרדף קצר הוא נתפס, ובחיפוש על דופו נתפסו 27 שקיות ניילון קטנות ובתוכן חומר כלשהו. בדיקה העלתה כי מדובר באחד מהסוגים הרבים של סם מסוג נייס-גאי.

באדיר לא הכחיש את החזקת הסמים, אולם טען בתחילה – באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד ענת קירשנברג – כי החיפוש נערך עליו ללא סיבה מספקת, ולכן לא היה חוקי. בהמשך, עו"ד קירשנברג זנחה טענה זו, ועמדה על כך שבאדיר החזיק את הסמים למטרה של צריכה עצמית בלבד.

shofetet grimberg merav 
 השופטת מרב גרינברג

התביעה טענה, כי העובדה שמדובר בכמות סמים גדולה יחסית, שחולקה ל-27 מנות, מוכיחה כי הם היו מיועדים למכירה. עו"ד קירשנברג חלקה על כך וטענה כי התביעה "נקלעה לטעות משפטית", כאשר ביקשה להסתמך על "הרף הכמותי" שנקבע לצריכה עצמית.

בנקודה זו יש לציין, כי לגבי סוגי סמים רבים קובע החוק רף כמותי המפריד בין כמות שאותה מגדיר החוק "לצריכה עצמית", לבין כמות שמוגדרת על פי אותו החוק בדיוק – "שלא לצריכה עצמית". במקרה של באדיר, מדובר היה בסוג סם שלגביו החוק לא הגדיר רף כמותי. לכן, טענה עו"ד קירשנברג, נטל ההוכחה כי מדובר בסמים שלא לצריכה עצמית, "מוטל על כתפי המאשימה".

od kirshenberg anat 200 
 עו"ד ענת קירשנברג

השופטת גרינברג ציינה בהכרעת הדין, כי התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה במידה הוודאית הנדרשת במשפט פלילי שהסמים שהחזיק הנאשם לא נועדו לצריכה עצמית. לדבריה, הנאשם העיד על עצמו כצרכן כבד, והתביעה לא חלקה עליו, וגם לא על טענתו לפיה כמות כמו זו שנתפסה עליו – מספיקה לו לשימוש במשך 10 ימים בלבד. לכן, ציינה השופטת, לא ניתן להגדיר כמות זו כחריגה.

בנוסף ציינה השופטת, כי האפשרות שבאדיר קנה את הסמים לצורך מכירתם "סבירה ביותר", "אלא שמאחר שלא ניתן לעשות שימוש בחזקת הסחר, נותר מרחק של ספק סביר" הפועל לטובתו של הנאשם.

לפיכך, השופטת זיכתה את באדיר מעבירה של "החזקת סם שלא לצריכה עצמית", והרשיעה אותו במקום זאת בעבירת "החזקת סמים לצריכה עצמית". 

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *