בלשכת עורכי הדין נערכים לקמפיין נוסף נגד הסנגוריה הציבורית

אפי נוה ואיילת שקד. הבטחות צריך לקיים?

ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה שב ופונה לשרת המשפטים איילת שקד, בדרישה לשים קץ ל"כשל של מתן ייצוג  לחשודים ולנאשמים בעלי יכולת כלכלית על חשבון הקופה הציבורית".

נוה ביקש משקד לקדם מהלכים שסוכמו לכאורה בדיון משותף לפני חמישה חודשים, בדבר התניית מתן ייצוג של הסנגוריה הציבורית במבחנים כלכליים, וצמצום היקף הייצוג לחשודים ולנאשמים שידם אינה משגת, בלבד. למעשה, הלשכה דורשת להחיל על הפונים לסנגוריה הציבורית בדיקות זכאות דומות לאלה שחלות על הפונים לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המופקד על הליכים אזרחיים. למרות הבטחת שקד לבחון ולגבש רפורמה וצעדים להידוק הפיקוח על תקציב הסנגוריה הציבורית כך שישמש לייצוג חסרי אמצעים, דבר לא זז והלשכה עשויה לקדם קמפיין נוסף בנושא.

בדיון קודם שנערך עם שרת המשפטים סוכם בעקרון, בלי שהדברים יושמו, כי תקנות האגרה של הסנגוריה הציבורית יתוקנו כך שמיוצגים יחויבו בבדיקת יכולת כלכלית של ממש, לכל הפחות במגה תיקים בתחום הפשיעה ובתיקים כלכליים גדולים, ואף דובר על כך שרשות האכיפה והגבייה המופקדת על ההוצאה לפועל תבצע  חקירות כלכליות. עוד סוכם לבחון תיקון חקיקה שיאפשר שחרור תפוסים (חלק מרכוש שנתפס בצו חילוט זמני) לצורך מתן אפשרות לחשודים ונאשמים לשכור עורך דין פרטי ובכך לחסוך למדינה את עלויות ההגנה והייצוג המשפטי.

במכתב שהפנה השבוע נוה לשקד, הוא כתב לה: "לצערי, נראה שמאז הישיבה האחרונה, ומזה למעלה מחמישה חודשים, לא יושמו הנחיותייך על ידי הגורמים המקצועיים. כפי שסוכם, נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה התבקשו לגבש טיוטת תיקון לתקנות האגרות של הסנגוריה הציבורית בהקשר לנאשמים בעבירות כלכליות ובכלל זה בתיקים רחבי היקף, בתוך 60 יום. עוד סוכם, שהנהלת בתי המשפט תעביר טיוטת הנחיה לניהול ימי מוקד בבתי המשפט כך שיקבעו קריטריונים, ויוחרגו מימי המוקד תיקים מורכבים, בהם נאשמים אמידים זוכים לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית. בנוסף, הוחלט שתיבחן על ידיך מול פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה האפשרות לשחרור כספי חילוט".

"נדמה", הוסיף נוה, "כי על אף מדיניותך לצמצם את היקף הייצוג הניתן על ידי הסנגוריה הציבורית רק למקרים המוצדקים בהם מדובר באוכלוסיות נזקקות, הרי שהמצב בשטח רק מחריף… אכן, לא נסתר מעינינו שקיימת נוחות מערכתית להמשיך את הפרקטיקה הנוהגת בכל הנוגע לסנגוריה הציבורית. מבלי לפגוע בחשיבותה ובערכה של הסנגוריה הציבורית, לא ניתן להסכים עם המצב, בייחוד כשמדובר בכספי ציבור שיש להקצותם למקרים המתאימים ובהתאם לכוונת המחוקק עת הקים את הסנגוריה, ולא באופן אוטומטי וגורף. לאור האמור, אבקש את התערבותך הדחופה בקידומם וביישומם של המהלכים".

עו"ד אוהד חן	עו"ד רובי גלבוע	עו"ד צפריר יגור

"חבל לעבריינים על הכסף"

מעבר ללשכת עורכי הדין המנסה לדחוף לשינוי, מתארגנות גם יוזמות של עורכי דין פרטיים. בשבוע שעבר התכנסו פליליסטים ל"סיעור מוחות" על דרכי ההתמודדות מול הסנגוריה הציבורית, בביתו של עו"ד אוהד חן במושב בניה. חן ועורכי דין אחרים אינם מסתירים כי הסנגוריה הציבורית פגעה קשה בסנגורים פרטיים ממעמד הביניים, שלא לדבר על צעירים.    

"הייתי תובע בעבר במשטרת ישראל", אומר עו"ד חן. "ראיתי אנשים מסכנים שהסתבכו ב'פשיעת עוני', אנשים שהמצוקה שלהם אמיתית. אנחנו מדברים על תיקים אחרים, על אדם שפנה בשבוע שעבר לבית משפט באמצעות הסנגוריה הציבורית בבקשה להחזרת תפוסים – 200 אלף שקל שתפסו בביתו. למה שאדם כזה יזכה לייצוג על חשבון המדינה? מה שאנו מבקשים הוא את המקבילה של הסיוע האזרחי, שהפונים אליו נבחנים בדקדקנות".

"כשאדם מקבל כתב אישום, לרוב מדובר בהזמנה לעוד שלושה-ארבעה חודשים, ואין סיבה שלא יעבור חקירה כלכלית משמעותית", אומר עו"ד חן. "שמעתי לא פעם מעבריינים רצידיביסטים, שנעצרים פעם אחר פעם, ש'חבל להם על הכסף' בעיקר כשמדובר בהארכות מעצר ראשונות ושניות, כאשר השופט 'בטוח נותן ימים'".

עו"ד רובי גלבוע, גם הוא קצין משטרה לשעבר, שהשתתף במפגש אצל עו"ד חן, מוסיף: "אותנו כסנגורים פרטיים זה מקומם, אבל העניין הוא ציבורי. תקציב הסנגוריה הוא כ-300 מיליון שקל. יש לה מקום בתיקים עקרוניים, אבל לא לכל אדם שמגיע לבית משפט. אם יבחנו את הנתונים, יותר אנשים מיוצגים כיום על ידי סנגוריה ציבורית מאשר בייצוג פרטי בכלל. סנגורים צעירים שלא עובדים עם סנגוריה ציבורית, או לא צוברים ניסיון בתביעות – נמחקים. ראשי ארגוני פשיעה מיוצגים על ידי סנגורים ציבוריים. ביד אחת המדינה מממנת הגנה ליצחק אברג'ל ולרונאל פישר, וביד שנייה היא דורשת מהם שומות של מיליונים ועשרות מיליוני שקלים".

עו"ד אורי גולדמן	עו"ד אורי קינן	עו"ד אייל בסרגליק

"סיטואציה חסרת היגיון"

הסנגוריה הציבורית עצמה, יש לומר, מבקשת לא פעם מבתי משפט לשחרר אותה מייצוג נאשמים בעלי אמצעים, בעיקר בתיקים בהם נתפס רכוש רב לצורך חילוט. הבעיה היא שבתי המשפט עצמם לא ממהרים להיעתר ודוחים את רוב הבקשות שעניינן שחרור חלק מהכספים שנתפסו מידי החשודים לטובת מימון ייצוג פרטי.

בתיק של הקבלן סמי לוי שהואשם בהלבנת הון, למשל, אמר הסנגור הציבורי הראשי בתל אביב, עו"ד אלקנה לייסט, לבית המשפט כי "הסנגוריה הציבורית לא הוקמה כדי להגן על אנשים שיש להם 40 מיליון שקל מוקפאים". עו"ד לייסט הוסיף כי "שלילת יכולתו של הנאשם לבחור לו סנגור כרצונו פוגעת ביכולת להוכיח את החפות". השופט המחוזי בני שגיא הביע פליאה על כך שטיעון זה מושמע דווקא על ידי הסנגוריה הציבורית, וציטט פסיקה לפיה "לא ראוי לאפשר לנאשם לממן הגנתו מכספים המהווים כספי עבירה".

מיליונים תפוסים. סמי לוי

בשבוע שעבר נערכה הקראת כתב אישום לעמוס סולמי ואחרים, הנאשמים בייבוא מאות קילוגרמים של קוקאין מדרום אמריקה. שלושה מבין חמישה נאשמים שלווו על ידי סנגורים פרטיים, הודיעו כי לאחר שכל רכושם נתפס בחילוט זמני, אין להם כסף לייצוג וביקשו סנגורים ציבוריים.

עו"ד תרצה קיש מהסנגוריה הציבורית התייצבה באולם והציעה לא למהר, ולתת לנאשמים שהות להסדיר ייצוג פרטי. לדבריה, הסנגוריה תבחן הגשת בקשה לשחרר להם כספים, מאחר שמדובר בנאשמים עתירי נכסים. "מינוי סנגוריה ציבורית בשלב זה, לטעמי, מוקדם מדי", אמרה קיש.

פן נוסף של האבסורד הוא שלרוב, הרכוש הנתפס מידי נאשמים בחילוט זמני הוא בשווי גבוה מהיקף רווחי העבירות בפועל. עו"ד צפריר יגור המייצג באופן פרטי נאשם נוסף בתיק שביקש מינוי סנגור ציבורי, אומר כי "מדיניות התביעה מעמידה נאשמים בצורה בלתי אפשרית ומונעת מהם את הייצוג שהם רוצים. מי שיפסיד בסופו של יום מהסיטואציה הוא הציבור, שהרי הנאשם מקבל עו"ד על חשבון המדינה וזו סיטואציה חסרת הגיון".   

מאות קילוגרמים. עמוס סולמי

מ"מ ראש לשכת עורכי הדין וראש הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן, סבור כי הפרקליטות בהתנגדותה להפשרת כספי חילוט, פוגעת בקופת הציבור. "הסנגוריה הציבורית היא אחד הגופים החשובים לשמירה על זכויות הפרט", אומר עו"ד קינן. "ואולם בשנים האחרונות, במיוחד לאור תיקון חקיקה המתייחס לימי מוקד (הקראות כתבי אישום ב"סרט נע"), נפרץ הסכר וניתנים שירותים משפטיים לכל דכפין. הדבר עומד בניגוד למטרתה המקורית של הסנגוריה. אני סבור שהגיע העת לעשות חשיבה מחודשת בעניין ולבדוק באופן מדוקדק האם הנאשמים יכולים להעמיד לעצמם ייצוג פרטי".

סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה, עו"ד אורי גולדמן, אומר כי דרישת הלשכה להחריג תיקים גדולים לביצוע חקירות יכולת כלכלית היא דרישה מוצדקת: "תחום הצווארון הלבן והעבירות הכלכליות המורכבות הם תחומים הדורשים התמחות ספציפית. תיקים אלה דורשים התנהלות רבת משאבים מול המדינה. סנגור ציבורי, מוכשר ככל שיהיה, אשר בדרך כלל משמש משרד של יחיד, אינו יכול לנהל מגה תיק במשאבים העומדים לרשותו ואף בדרך כלל אינו יכול לייצג את הלקוח בתחום האזרחי ולנהל את ההתקפה מול רשות המסים במקביל לניהול ההגנה בתיק הפלילי".

סגן יו"ר הפורום הפלילי, עו"ד אייל בסרגליק, מסכם: "המצב הקיים הוא אנומליה. חשודים ונאשמים נדרשים לייצוג על חשבון הציבור לאחר שהמדינה מותירה אותם חסרי אמצעים. כיס אחד מחזיק את הכסף וכיס אחר מממן הגנה משפטית. מדובר במשחק של הפרקליטות, הגורמת לפגיעה בזכות הייצוג בהליכים הפליליים".

עו"ד יואב ספיר	עו"ד אלקנה לייסט

עמדת הסנגוריה

הסנגור הציבורי הראשי, ד"ר יואב ספיר ופרקליט המדינה שי ניצן השתתפו בכמה מן הפגישות שנערכו אצל שרת המשפטים, לדיון בדרישת לשכת עורכי הדין לרפורמה בנושא. ספיר דחה את ה"מתקפה" ואת הקריאה ליישום מבחנים כלכליים באופן רחב, אך הבהיר כי הסנגוריה מוכנה לשיתוף פעולה בכמה נקודות בהן היא סבורה שניתן לבחון האם מוצדק למנות עורכי דין מטעמה. למשל, ביחס לימי מוקד, פנתה הסנגוריה הציבורית ביחד עם לשכת עורכי הדין לתביעה המשטרתית, וביקשה לשנות את הנוהג להצהיר כמעט בכל כתב אישום על בקשה למאסר בפועל, המחייבת מינוי סנגור.

מהסנגוריה הציבורית נמסר: "טרם הקמתה של הסנגוריה הציבורית, נשפטו רוב העצורים והנאשמים במדינת ישראל ללא ייעוץ וייצוג משפטי. הסנגוריה פועלת על פי החוק, ועל פי בדיקה מקיפה שנערכה במשרד המשפטים בשיתוף הלמ"ס עולה כי 95% מלקוחות הסנגוריה הציבורית מחוסרי אמצעים. חשוב לזכור שהסנגוריה הציבורית עובדת עם כאלף עורכי דין, מתוכם כ-850 סנגורים הפועלים ממשרדיהם הפרטיים, ולכן הטענה שהסנגוריה פוגעת בפרנסתם של עורכי הדין היא משוללת יסוד.

אנו רואים חשיבות גדולה בשמירה על השוק הפרטי של עריכת הדין, כמו גם על זכות הייצוג. לאור זאת התקיימו מספר ישיבות עם שרת המשפטים, נציגי לשכת עורכי הדין, הנהלת בתי המשפט והתביעה הכללית, והוחלט לקדם שורה של מהלכים.  כפי שמצוין בכתבה, הסנגוריה תומכת בשחרור כספים מחולטים כדי לאפשר ייצוג פרטי. אנו מקווים שתיקון החקיקה בהקשר זה, שאושר על ידי שרת המשפטים, יקודם במהרה על ידי הגורמים האמונים על הנושא. כך גם לגבי המהלכים הנוספים עליהם הוחלט".

שקד: מובילה מהלך לצמצום הייצוג

מלשכת שרת המשפטים נמסר בתגובה לכתבה: "ראשית, בניגוד לנאמר, הדיון האחרון בנושא נערך לפני כחודשיים ולא לפני חמישה חודשים, והוא המשך לפעילות משמעותית שמובילה שרת המשפטים למיקוד פעילות הסנגוריה הציבורית, שכתוצאה ממנה אף חלה ירידה בשנה החולפת במספר ההליכים בהם ייצגה הסנגוריה.