 |
| עו"ד ברק כהן |
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין דחה את ערעורו של עו"ד ברק כהן על השעייתו מעריכת דין עד למתן פסק דין במשפטו הפלילי בגין הטרדה ופגיעה בפרטיות של ראשי המערכת הבנקאית בישראל.
אב בית הדין המשמעתי, עו"ד חיים קנת, והדיינים עו"ד גלעד וקסלמן ועו"ד סייף דיא, כתבו כי "האינטרס הציבורי מחייב כי עורך הדין המואשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, לא יוכל לכהן כעורך דין. מנגנון ההשעיה נועד לשמור על הרמה המוסרית והמקצועית של עורכי הדין ועל האמון שרוחש הציבור לחברי לשכת עורכי הדין… הסיבה היא שעו"ד העומד לדין פלילי בגין עבירה שנושאת בחובה קלון לא ימשיך ויפעל במקצוע לפחות עד סיומו של ההליך הפלילי… כדי להגן על שמם הטוב של כלל ציבור עורכי הדין".
הדיינים ציטטו מפסקי דין של בית המשפט העליון לפיהם: "בשבתו לדין בבקשת השעיה, אין בית הדין מכריע בשאלה אם ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו אלא בודק את כתב האישום ואת יתר הנסיבות… אמת הדבר שסמכות זו של השעיה זמנית, יש להשתמש בה בזהירות באשר היא עלולה לפגוע קשות בעורך הדין ואם יתגלה בסופו של דבר שהאשמה אינה מבוססת… אין להניח שהמחוקק לא היה ער לנזק העלול להיגרם לעורך הדין, אולם השיקול הדומיננטי הוא הדאגה לאינטרס הציבורי בכללותו, ואינטרס זה מחייב כי עורך דין המואשם בעבירות חמורות לא יוכל לכהן כעורך דין עם התדמית החיובית והמהימנות המוחלטת הכרוכים בכך, כל עוד לא התבררה פרשת האישומים נגדו סופית".
הדיינים קיבלו את עמדת פרקליטת ועדת האתיקה, עו"ד אשרת חנוך, לפיה בית הדין אינו צריך "להיכנס" ולדון כלל בעוצמת הראיות המבססות את התיק נגד עו"ד ברק כהן, אלא לקבוע על פי כתב האישום ותמצית רזה של חומר החקירה, כי קיימות על פניו ראיות לכאורה. עו"ד חנוך טענה כי במעשים בהם מואשם ברק כהן יש קלון, נוכח עבירת סחיטה באיומים ועבירות פליליות נוספות לכאורה כגון עירוב בתה הקטינה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח וקשירת שמה לפעילויות המחאה.
 |
| אב בית הדין, עו"ד חיים קנת |
נתראה בבית המשפט המחוזי?
בית הדין המשמעתי התעלם מטענות מרכזיות בערעור שהגיש כהן באמצעות פרקליטו, עו"ד אבי אודיז.
עו"ד אודיז הפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין הראיות לכאורה נגד ברק כהן. השופט גרשון גונטובניק נמנע מקביעה כי קיימות ראיות לכאורה נגד ברק כהן, וציין כי בפי הנאשם טענות שיכולות לשלול את פליליות המעשים המיוחסים לו. "יש להיזהר מאוד מפני קביעת עמדה מוקדמת ונחרצת לגבי עוצמת הראיות בשאלת האחריות הפלילית", כתב השופט גונטובניק.
עו"ד אודיז טען כי בניגוד לבית המשפט המחוזי, שיכול היה להימנע מקביעה בדבר עוצמת הראיות (כיוון שהתנאים המגבילים שהוטלו על ברק הם מינוריים ונוגעים לאי יצירת קשר עם רוסק עמינח) – בית הדין המשמעתי אינו פטור מדיון זה ומבחינתן של הראיות לעומק, כאשר הוא דן בסנקציה חמורה וקשה של השעיה לפרק זמן ארוך הפוגעת בחופש העיסוק של כהן.
לדברי עו"ד אודיז, בית הדין של הלשכה התעלם מדברים נוספים של השופט גונטובניק, שכתב כך: "מה הדין בו המחאה החברתית חוצה את הגבולות הלגיטימיים? האם חציה זו הופכת אותה לפלילית? לא בהכרח… נוכח כובד הסוגיה שעל הפרק, בחינת שאלת קיומן של ראיות לכאורה חייבת להיות זהירה ולשקף את הרצינות שבה יש להטיל מגבלות על חופש הביטוי והמחאה. בחינת פליליותן של פעולות אלה חייבת להיעשות באזמל מנתחים. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון ולא ראשון. העוררים צודקים בטענתם שאין די בעובדה שחלק ניכר מהעובדות בתיק מוסכמות. השאלה היא האם עובדות מוסכמות אלה (על אופי המחאה נגד ראשי הבנקים, ז"ק) מבססות ראיות לכאורה לאשמה פלילית?".
עו"ד אודיז טען בערעור כי בניגוד לכובד המשקל של סוגיית חופש הביטוי, בית הדין המשמעתי דן בתיק באופן השטחי ביותר, כשלפניו הונחו כתב האישום בלבד והודעותיו של כהן במשטרה.
בערעור לבית הדין הארצי, הפנו כהן וסנגורו גם לדעת המיעוט בפסק הדין של בית הדין המחוזי, שם קבע הדיין, עו"ד יוסי בן דוד, בניגוד לדעת חבריו, כי ההשעיה אינה מוצדקת. הדיין בן דוד כתב כי השעיה זמנית נועדה למטרה מניעתית – למנוע מעורך דין שפגע בלקוחות להמשיך לעסוק בתחום, ולכן "ככל שמתרחק הקשר בין העבירות המיוחסות לעורך הדין לבין המקצוע והשירותים המוענקים על ידו כעו"ד, כך הולכת ונחלשת התכלית המניעתית". לדברי הדיין בן דוד, "השעיה זמנית בנסיבות המקרה אינה משיגה כל תוצאה מניעתית ומהווה 'עונש על החשבון' בגין עבירות שהמשיב טרם נמצא אשם בהן…".
בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד עמדת מיעוט זו ודייניו קבעו בהסתמך על פרשנות לכמה פסקי דין, כי "אין כל חשיבות לעובדה שהעבירה לא בוצעה במסגרת עבודתו של הנאשם כעורך דין". הנימוק לכך הוא כי "מעורך דין נדרשות נורמות התנהגות גם כאשר הוא פועל מחוץ למסגרת המצומצמת של עבודתו המקצועית".
 |
| עו"ד אבי אודיז |
לפני שהרשיע את עו"ד כהן, בית הדין הארצי סירב לקבל את בקשת האגודה לזכויות האזרח להצטרף כ"ידידת בית המשפט" להליך ולטעון לזכותו של כהן. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אשר היה עד בלבד לדיון בשבוע שעבר, ביקש להזהיר את בית הדין מהשלכות הרוחב ומהשדר של "האפקט המצנן" על חופש המחאה של עורכי דין כאזרחים פרטיים.
עו"ד פינצ'וק ביקש לומר כי אין כל אינטרס ציבורי בהשעיה, משום שברק כהן לא מסכן לקוחות – ואינו דומה לעו"ד שהואשם במעילה או הפרת אמונים, שיש להזהיר את הציבור מפניו. הנימוק שנותר להשעיה בשורה התחתונה הוא "תדמית וכבוד המקצוע" בעיני הציבור. השאלה בעיניו ובעיני רבים, היא האם במציאות שבה אמון הציבור במוסדות השלטון ובעומדים בראשם הולך ופוחת ומתערער מדי יום ביומו, לנוכח חשיפות וגילויים של "יד רוחצת יד" – האם לנוכח זאת עורך דין שנתפס כקול של מחאה וכמייצג של שכבות מוחלשות, ייחשב בעיני הציבור שאיבד את האמון במי שמנהלים את ענייניו, כדוגמה שלילית וכמי שפוגע בכבוד המקצוע, לעומת עורכי דין המייצגים את קול החזקים והמקושרים?
ערעור על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי, מן הסתם, ייכתב בקרוב ויוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים.
