רכבת קלה והצרות של העסקים בקרליבך

תוכנית תחנת קרליבך (מתוך אתר האינטרנט של נת"ע)

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי, דחה בקשת בעלי 26 בעלי עסקים באזור רחובות קרליבך ויהודה הלוי, בהם מסעדת "אוליב", "שווארמה דבוש", מסעדת "מי ומי", "בר בריאות", "סביח דה לוקס" ועוד, להוציא צו זמני למניעת תחילת ביצוע העבודות לחפירת הרכבת הקלה ולדחייתן מיום ראשון הקרוב, עד שיקבלו מענה הולם ופיצויים על הנזקים הכלכליים הכבדים הצפויים להם, מהאחראית על העבודות – חברת נת"ע, משרד התחבורה ועיריית תל אביב.

השופט אטדגי קבע, כי לא יוכל להיענות לבקשה לדחיית תחילת העבודות ימים ספורים   לפני שעת ה-ש'. "עם כל ההתחשבות בנזקים העלולים להיגרם לעסקיהם של המבקשים מביצוע העבודות, אולי עד כדי קריסת חלק מהעסקים כטענתם, מדובר בסופו של דבר בנזק כספי שניתן יהיה לפיצוי במידת הצורך. לא ניתן לשקול נזק אפשרי זה לעומת הנזק העצום העלול להיגרם מעיכוב העבודות לאחר שהמשיבה (נת"ע) נערכה לתחילתן עם כל הגורמים הרבים הכרוכים בכך, הן בהיבט התחבורתי והן בהיבט ההתקשרויות עם כל קבלני העבודות, תיאום עם הגורמים הממשלתיים המתאימים וכו'. בהקשר זה לא ניתן להתעלם גם מכך שהבקשה הוגשה כעשרה ימים בלבד לפני מועד תחילת העבודות. לעומת המבקשים (העסקים) לא עומדת המשיבה (נת"ע) בלבד, אלא עומד הציבור כולו והפרויקט שעומד להתבצע, פרויקט לאומי רחב היקף, חד פעמי"/

השופט אטדגי דחה גם את בקשת בעלי העסקים למינוי כלכלן על ידי בית המשפט, אשר יבדוק את טענותיהם והנזקים הכלכליים שבהם יצטרכו לשאת. במקום זאת, השופט הציע מנגנון בירור משותף ומוסכם של אנשי מקצוע, כגון מהנדסים ויועצים עסקיים, שיבחנו באופן פרטני את צרכיו של כל אחד מבעלי העסקים שצפוי להיפגע מהעבודות ויציעו פתרונות פרטניים.

השופט יונה אטדגי

בכתב תביעה שהגישו בעלי העסקים לפני ימים אחדים באמצעות עורכי הדין שחר הררי ועודד פלג, נטען כי עסקיהם המרוכזים סביב התחנות שייחפרו בקרליבך ובפינת אלנבי-יהודה הלוי, צפויים להימצא בפועל באתר של עבודות שיימשכו 5-6 שנים, וצפויה להן ירידה דרסטית בהכנסות, אם לא כיליון מוחלט.

לדברי התובעים, רק בחודש מאי הוזמנו חלקם לכינוסי הסברה שערכה נת"ע, במסגרתם מסרה להם מידע חלקי, אך לטענתם לא הוצעו להם פתרונות ולא ניתנה להם אף תשובה לגבי כל אחת מהשאלות הענייניות שהציגו בעניין דרכי גישה, אספקת סחורות, נגישות וקרן פיצויים.

"הנתבעות לא הסתפקו בהימנעות מיצירת פתרונות פרטניים לכל אחד מעסקי התובעים אשר יביאו להפחתת המטרדים והנגישות, אלא גם לא דאגו לייחד קרן פיצויים לתובעים כפי שהיה ראוי לעשות, במיוחד במסגרת פרויקט שתקציבו עומד על כ-15 מיליארד שקל", נטען, "כשהכאוס יתחולל, אלפי בתי עסק וביניהם בתי העסק של התובעים, שחזיתותיהם פונות לרחוב ולאתר העבודות, יתקשו לקבל ולשווק סחורות, תמנע גישה מלקוחות ברכב או ברגל, העסקים יוסתרו בקירות מגן סביב העבודות, מדרכות ומעברים ייסגרו. על פי ניסיון העבר מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, עלולים רבים מהעסקים להיסגר ולהמיט אסון כלכלי על בעליהם". בהסתמך על חוות דעת של רואי חשבון ששכרו ועל הניסיון מירושלים, מעריכים התובעים את הנזק הצפוי ב-45 אחוזים בממוצע ממחזורם ומהרווח הגולמי שלהם.

מנתונים המובאים בתביעה עולה, כי היקף המכירות השנתי של מסעדת "אוליב" בקרליבך ושל דבוש, למשל, מגיע ליותר מ-4 מיליון שקל, וכך גם היקף המכירות השנתי של חנות "טבע קסטל" או של מסעדת "הטאבון". זאת בעוד היקף המכירות של "מפגש הסטייק" הוא 10 מיליון שקל. 

לדברי עו"ד פלג, "נת"ע והמדינה מסרבות לדבר על כסף. הגישה שלהן היום היא שאין פיצוי והנזק יגולגל על בעלי העסקים".