 |
| ברק כהן שר. לא כל חציית גבולות פלילית (צילום מיוטיוב) |
החלטת בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין להשעות את עו"ד ברק כהן עד סיום משפטו בתיק "באים לבנקאים" (שטרם התחיל) – עומדת למבחן. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, דן ביום חמישי בערעור של כהן.
פרקליטו של ברק, עו"ד אבי אודיז, טען כי בית הדין של הלשכה התייחס להליך כעונשי ולא כפי שנקבע בחוק, כי מטרתה של השעיה זמנית היא מניעתית – הגנה על לקוחות עורכי הדין – מטרה שאינה רלבנטית כאן מאחר שלא מדובר בפעילות שנעשו במסגרת עיסוקו של ברק כעו"ד. "מתעורר הרושם כי בית הדין התייחס משל היה מדובר בהשעיה לאחר הרשעה בקובלנה משמעתית, והחלטותיו משקפות עמדה לפיה מעשיו או התבטאויותיו של ברק לא ראויים בעיני בית הדין ועל כן יש להשעותו, מיד ולהרבה זמן. זאת תחת קיום דיון בשאלה האמיתית, האם עצם הגשת כתב האישום הפלילי מצדיק השעיה זמנית מיידית עד לסיום בירור משפטו".
עו"ד אודיז טען כי בית הדין של הלשכה התעלם מקביעות של השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב בדיון בראיות לכאורה. "מה הדין בו המחאה החברתית חוצה את הגבולות הלגיטימיים? האם חצייה זו הופכת אותה לפלילית? לא בהכרח", כתב השופט גונטובניק. "כאשר התנהגות חוצה קווים אדומים יכולות להיות לה משמעויות משפטיות שונות – היא יכולה לעלות כדי עוולה אזרחית; היא יכולה להצדיק צווי עשה שונים כמו צווים הבאים למנוע הטרדה מאיימת… העוררים צודקים בטענתם שאין די בעובדה שחלק ניכר מהעובדות בתיק מוסכמות. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון". קביעות אלה, לטענת עו"ד אודיז, מתעצמות כאשר על הכף סנקציה חמורה, כמו השעיה מהמקצוע.
 |
|
| עו"ד אבי אודיז |
"אנחנו חיים בעולם דמוקרטי. על פי פסיקת בית משפט עליון, בעת האחרונה יש מגמה חדה של הרחבת חופש הביטוי וצמצום גבולות העבירות המגבילות אותו, כך למשל בעניין עבירת העלבת עובד ציבור", הזכיר אודיז. "הייתי בעבר אב בית דין משמעתי. הציבור רואה יום יום עורכי דין שמתבטאים בצורה קשה. לברק כהן קל לבוא כי הוא העז להתעמת עם ראש הלשכה? בגלל שהוא אאוטסיידר?". לטענת עו"ד אודיז, המחאה החברתית שמוביל כהן לא פוגעת בדימוי עורכי הדין כמו שנטען, אלא להפך: "למערער יש תמיכה רחבה, הוא מוזמן לאקדמיות שונות במדינה להרצות, עיריית תל אביב יוזמת אירועים בהנחייתו".
פרקליטת ועדת האתיקה, עו"ד אשרת חנוך טענה כי במחאה נגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן, היתה "חדירה לפרטיות שחצתה את גבול ההתנהגות הלגיטימית של עורך דין. באופן שיטתי הוא מגיע למצב שבתי המשפט מוציאים לו צווי הטרדה מאיימת, האם צריך להתיר לו להמשיך לעסוק במקצועו? איזה מסר אנחנו כלשכת עורכי הדין מעבירים, שכל אדם יכול להמשיך לעסוק במקצוע, בזמן שמתנהלים נגדו הליכים פליליים?", אמרה חנוך.
התיק נדחה לעיון, למתן פסק דין.
בינתיים, ברשת התעורר גל מחאה והזדהות עם ברק כהן בעקבות בקשת הפרקליטות בשבוע שעבר, בתיק אחר – של העלבת השוטר אלון חמדני, לגזור עליו עונש שבין עבודות שירות לשנת מאסר. כהן הורשע בגין "קמפיין שיימינג" שניהל נגד חמדני, שהיה רכז מודיעין בתחנת מוריה בירושלים והזמין ל"שיחות" במשטרה פעילים חברתיים שונים. שיא המחאה נגד השוטר וגולת הכותרת של התיק היה שיר מלגלג שהפיץ ברק כהן עם הפזמון: "חמדני שוטר זוטר, רכז מידע למען המשטר".
בשבוע האחרון העלו כמה אמנים לרשת גרסאות משלהם לשיר של ברק כהן, "רכז מידע".
 |
| צפו בגרסה של אמיר בן דוד |
חברי להקת הפאנק "הפוסי של לוסי", שעוסקים בתכנים אנטי ממסדיים, העלו אתמול גרסת כיסוי וכתבו: "בלי קשר לחיבתנו לשיר ולמשורר, עוד לפני פסק הדין אימצנו אותו לפלייליסט בהופעות וזכינו גם לארח את ברק באחד הביצועים. מדובר בצעד חסר תקדים של סתימת פיות והפרת זכות הדיבור וחופש הביטוי והיצירה, ומכאן אנחנו קוראים לכל להקה ואמן/ית להקליט ולבצע את השיר בהופעות, עד שהממסד המושחת יבין שהוא הלך כמה צעדים רחוק מדי".
לפני כן העלו גרסאות ל"רכז מידע" העיתונאי והמוסיקאי אמיר בן דוד מלהקת אבטיפוס, ורם אוריון מלהקת נושאי המגבעת, שכתב: "רק בודק – על זה מקבלים פה שנה בכלא?".
