 |
| ד"ר חן קוגל. "מערכת המשפט עצמה עיניים" (צילום: לשכת עורכי הדין) |
"אני חושש שישנם אנשים ששילמו מחיר כבד על התנהלותו הלא תקינה של המכון לרפואה משפטית בעבר, ויושבים בכלא על לא עוול בכפם".
ההצהרה החד–משמעית הזו היא של מנהל המכון לרפואה משפטית בארבע השנים האחרונות, ד"ר חן קוגל, בראיון מקיף שהעניק לבטאון לשכת עורכי הדין.
בראיון לעו"ד שירית בכר ולשחר שחר, עורך כתב העת "עורך הדין", הטיח ד"ר קוגל האשמות חמורות בפרקליטות ובמערכת המשפט, על דרך התנהלותן עם המכון בעבר, ועל עצימת העיניים לנוכח תופעות חמורות, ספק–פליליות במכון בשנים קודמות, תחת הנהגתו של פרופ' יהודה היס.
"מה שנחשף לעיני הציבור ועורר את זעמו היה בעיקר שנמצא במכון מאגר של רקמות השייכות ל-8,400 נפטרים", אומר ד"ר קוגל, "אבל בעיניי הדבר החמור ביותר הוא שניתנו עדויות לא אמינות ולא תקינות של רופאים. היו כאן מקרים, שכיום כמובן אינם קורים כלל, שרופאים חתמו על חוות דעת של ניתוחי גופות בלי שראו אותן. היו לא מעט מקרים שמנתח צעיר ביצע את הנתיחה ונתן חוות דעת, ואז הגיע רופא בכיר שלא ראה כלל את הגופה וחתם על חוות הדעת והגיע כישות משפטית מוסמכת לבית המשפט. אם מישהו מהצד השני היה בא ומנסה לערער על חוות הדעת היו מטיחים בו משפטים כמו: 'איך אתה מעז לערער על חוות דעת של מומחה כזה עם מוניטין עצום כל כך?'. נעשו כאן דברים שחרגו מכל אמת מידה מוסרית, בוודאי מצדם של רופאים משפטיים".
"אחת הבעיות הכי קריטיות בכל מה שקרה כאן", מוסיף קוגל בראיון, "היא שבחלק מהמערכת המשפטית לא הכירו כלל בעובדה שהיו כאן תקלות חמורות, הכרה שנעשתה בסופו של דבר על ידי משרד הבריאות, ובאיחור ניכר" (ד"ר היס הודח מניהול המכון על ידי השר ליצמן ב-2012). "כשאני אומר המערכת המשפטית, צריך לזכור שמדובר במערכת גדולה מאוד", הוסיף ד"ר קוגל. "מי שהיה צריך להיכנס לעובי הקורה ולבדוק מה קורה כאן, בעיקר לאור אין–ספור תחקירים שפורסמו, לא עשה את זה. היה כאן סוג של עצימת עיניים. אני בהחלט יכול לומר שהיו שם כאלו שהעדיפו להתעלם מהידיעות על כך שנעשים במכון דברים שלא ייעשו ונתנו גיבוי עיוור בשתיקה. מישהו הרי היה צריך לעצור ולשאול את עצמו שאלות".
ד"ר קוגל שחזר למכון הלאומי לרפואה משפטית כמנהלו, אחרי שנים בהן פרש למכון פרטי, הדגיש בראיון כי "מדינת ישראל חייבת להקים מכון נוסף. נכון שזה נראה תמוה שאני, שמשמש מנהל יחיד של המכון היחיד במדינת ישראל, רוצה להפחית מעמדת הכוח שבה אני נמצא, אבל אסור לשכוח שאני יכול לטעות, ואין מי שיבצע בקרה אמיתית. שנית, בעיניי זכותה של הסנגוריה לקבל חוות דעת חלופית היא כמו הזכות של כל אזרח להיות מיוצג בהליך פלילי או במשפט.
"לא ייתכן שמדינת ישראל תבצע הליך פלילי נגד אזרח, כשלרשותה כל הכלים האפשריים, מז"פ, משטרה, המכון לרפואה משפטית, והוא, האזרח הקטן, יצטרך לגייס את חוות הדעת בכוחות עצמו ועל חשבונו. מה גם, וזה לא סוד, שמשקלה של חוות דעת הניתנת מטעם המכון כבד יותר בבית המשפט, ואת זה חשתי על בשרי כשהייתי בחוץ וניהלתי מכון פרטי. ברוב המקרים שם הפסדתי, ואילו כאן קיבלו את רובן המכריע של חוות הדעת שלנו".
