כתב האישום נגד איש העסקים אמיר ברמלי, הבעלים ומנהל קרנות ההשקעות, קלע וקבוצת רוביקון, ויו"ר דירקטוריון החברה הציבורית קלע השקעות, מייחס לו גניבה של למעלה מ-400 מיליון שקל מהמשקיעים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון.
לחברות בשליטת ברמלי ניתן צו פירוק באוקטובר 2015.
לפי כתב האישום שהוגש לבית משפט המחוזי בתל אביב, קרנות קלע הפרטיות, אשר היו רשומות על שם אשתו של ברמלי, גייסו מאות מיליוני שקלים מכ-500 משקיעים,באמצעות מכירת ניירות ערך ללא פרסום תשקיף, ותוך מסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה. ברמלי הבטיח תשואות חריגות כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך והלוואות גישור לטווח קצר למטרות קבלת אשראי בנקאי, בעוד שלפי הנטען הוא העביר את כספי המשקיעים לחברה הפרטית רוביקון שבבעלותו ושם השתמש בהם לצורך רכישת חברות עתירות סיכון ולצרכיו האישיים.
בכתב האישום שהגישו עורכי הדין חנה קורין, מאור ברדיצ'בסקי ויוני לבני מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), נטען כי "אופי ההשקעות וטיבן לא איפשר לקיים את התחייבויות ברמלי בדבר שיעורי התשואה ורמת הנזילות, והעמיד את הכספים בסיכון משמעותי, גבוה במידה ניכרת מזה שעל בסיסו השקיעו המשקיעים את כספם בקרנות".
בשיאה מנתה קבוצת רוביקון יותר מ-20 חברות. לאחר שהרכישות של ברמלי לא נשאו פרי ורוביקון סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים שאותם גייס. נטען כי הוא המשיך לגייס כספים תוך מסירת נתונים כוזבים בדבר התשואות שהשיג והסתרה מהמשקיעים כי לאורך כל התקופה נחלה פעילות רוביקון הפסדים כבדים, לא הניבה תזרים מזומנים חיובי, וההון העצמי של החברה היה גרעוני. ברמלי לא שמר על הפרדה בין כספי המשקיעים שהתקבלו בחברות השונות, וכאמור בחלק מהמקרים שילם ללקוחות חברה אחת את הריבית או הקרן מכספי גיוסים שהתקבלו מלקוחות חברה אחרת.
על יסוד מצגי המרמה הנטענים, גייסה חברת קלע יזמות כספי משקיעים ביותר מ-350 מיליון שקל וקלע בטוחות גייסה כ-75 מיליון שקל. לפי הנטען, ברמלי העביר כ-25 מיליון שקל לחשבונות פרטיים שלו או של קרוביו, או לחברות בבעלותו הפרטית שאינן חלק מקבוצת רוביקון, והוא הוסיף למשוך כספים, גם כשמצבה הכלכלי של רוביקון הורע.
לפי האישום, ברמלי מסר גם דיווחים כוזבים ומסמכים מזויפים לרשות ניירות ערך, המופקדת על הבקרה והרגולציה בשוק ההון. לפי החוק, מכירת ניירות ערך ליותר מ-35 משקיעים בשנה נחשבת הנפקה לציבור, ומחייבת פרסום תשקיף מאושר על ידי רשות ניירות ערך, לפי כללי הבורסה. בפועל, קרנות קלע הפרטיות מכרו מניות ליותר מ-550 משקיעים. ניהול פעילות ההשקעה במסגרת חברות פרטיות, ולא במסגרת תאגיד מדווח, על חובות הגילוי הנגזרות ממנו, אִיפשר לברמלי והקרנות לפעול ללא פיקוח.
במהלך שנת 2013 פנתה רשות ניירות ערך לקרן קלע בדרישה כי תמסור לה נתונים על מספר המשקיעים המדויק והיקף השקעתם. אף שמספר המשקיעים עלה על 35 במידה ניכרת, הצהיר ברמלי, לפי הנטען, כי קלע עומדת בדרישות החוק וצירף רשימות משקיעים כוזבות ומסמך מזוייף המדמה רשימה בנקאית אותנטית של תשלומי ריבית חודשית ששילמה הקרן.
החקירה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. יו"ר הרשות פרופ' שמואל האוזר, בירך על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד ברמלי והזהיר את הציבור שלא להשקיע בקרב גופים או גורמים שאינם מפוקחים. לדבריו, "פעילות לא מפוקחת עלולה להוות קרקע פורייה לפעולות מרמה והונאה ומגדילה את הסיכון לאובדן כספי ההשקעה. בהשקעות בקרב גופים או גורמים לא מפוקחים גלומים סיכונים נוספים לרבות חוסר שקיפות, היעדר בקרות והיעדר יכולת של הלקוח לעקוב אחר השקעותיו באופן יעיל. ניתן לברר בבדיקה פשוטה האם מדובר בגוף מפוקח או מורשה בעל רישיון בתוקף באתר האינטרנט של הרשות".
