בכתב אישום שהגישה עו"ד רעות אביגל מפרקליטות מחוז תל אביב לבית משפט השלום בעיר, היא מייחסת ליעקב בן דוד, בן 31 מירושלים, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לפי כתב האישום נגד בן דוד, הוא קשר קשר עם אחרים, שזהותם אינה ידועה לפרקליטות, במסגרתו הם רקמו תוכנית לקבלת סכומי כסף גבוהים במרמה. עוד נטען, כי בן דוד הציג עצמו בכזב בפני משקיעים פוטנציאליים כמי שזכה במכרז מטעם המדינה לרכישת מכשירים סלולאריים אשר הוחרמו על ידי המכס, והוסיף כי אין בידיו אמצעים כלכליים לעמוד ברכישת המכשירים ולכן הוא זקוק למימון. כמו כן נטען כי הוא הציג מצג שווא לפיו מחיר המכשירים נמוך ולכן הרווח ממכירתם צפוי להיות גבוה.
טוב שכן קרוב?
לפי האישום הראשון, בן דוד הונה את שכנתו, עימה היו לו יחסי ידידות קרובים. כמי שנהגה לארח אותו בביתה וראתה בו כבנה, כאשר סיפרה לו שיש לה מיליון שקלים בלבד – סכום שאינו מספיק לרכישת דירה – הוא הציע לה להשקיע ברכישת המכשירים, בטענה שהרווח הצפוי מהעסקה ייתר את הצורך בהלוואה לרכישת הדירה. לפי כתב האישום, לאור האמון המלא בו, העבירה לו השכנה 1.215 מיליון שקלים לטובת מימוש העסקה. "שותפו" של בן דוד – אחד מאותם אנשים שזהותם אינה ידועה לפרקליטות – היה זה שליווה את השכנה לבנק לטובת משיכת הכספים, והנחה אותה בכתיבת המסמכים לטובת העסקה.
ב-30 בדצמבר 2013 מסרה השכנה את הסכום האחרון ל"השקעה". בכתב האישום נטען, כי זה גם היה היום האחרון בו ראתה את בן דוד או את "השותף".
לאן נעלמו המכשירים (והנאשם)?
השכנה שאיבדה יותר ממיליון שקלים לא היתה היחידה שנפלה לכאורה קורבן להונאה. באישום השני נגד בן דוד נטען, כי ב-22 באפריל האחרון הוא הציע לאדם מסוים את אותה עסקה, הוא סירב אבל הפנה אותו לאדם אחר שיתכן ויהיה מעוניין. ואכן, לפי כתב האישום דוד נפגש עם האיש מספר פעמים ואף הציג בפניו מסמך מזויף הנחזה למסמך רשמי מאת חברה בשם "מחסני ערובה נעמן בע"מ", ממנו עולה כי זכה במכרז לרכישת 357 מכשירים סלולאריים, אותם ניתן יהיה לשחרר מהמכס תמורת 342 אלף שקלים.
על בסיס מצג השווא הזה, כך נטען, המתלונן נתן הסכמתו לביצוע העסקה. ב-22 באפריל הוא הגיע יחד עם בן דוד לחברת "מחסני ערובה נעמן בע"מ", כשבידיו הסכום הדרוש לביצוע העסקה. באותו מעמד, בעוד בן דוד והמתלונן יושבים ברכב, יצא מתוך בניין החברה אדם נוסף שזהותו אינה ידועה לפרקליטות, והתחזה כמי שחתום על המסמך המזויף. הוא ביקש שימסרו לידיו 299 אלף שקלים מתוך הסכום הכולל, ואת היתרה הופנו לשלם בקופה הנמצאת מסביב. המתלונן, כך נטען, מסר את הכסף למתחזה האלמוני, שטען כי ישוב עם הסחורה מהמחסנים בעוד מספר דקות. אלא שבכתב האישום נטען, כי בשלב הזה יצא בן דוד מרכב באמתלת שווא. מאז, כמו במקרה הראשון, נעלמו עקבותיו.
תיאוריית הקשר
בן דוד, בעל עבר פלילי שכולל נהיגה בזמן פסילה, שיבוש הליכי משפט והפקרה לאחר פגיעה בגינה ריצה 15 חודשי מאסר. בנוסף, בשנת 2008 הוא הורשע בביצוע עבירת מעשה מגונה בקטין, בגינה ריצה 200 שעות עבודות לתועלת הציבור. בנוגע לפרשה הנוכחית הוא נעצר ב-28 במאי. מעצרו הוארך מעת לעת, ומלבד כתב האישום, הפרקליטות הגישה גם בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים. בחקירתו טען בן דוד באשר לאישום הראשון, כי הכסף שהועבר לו על ידי השכנה היה הלוואה ואינו קשור לעסקה כלשהי. לגבי האישום השני טען, כי אינו מכיר את המתלונן וכי מעולם לא דיבר איתו על עסקה כלשהי. בחקירה מאוחרת יותר הציג בן דוד גרסה אותה מגדירה הפרקליטות כ"בלתי הגיונית", לפיה מדובר בעלילת דם שטפלה עליו החברה החרדית, מאחר שהוא חזר בשאלה.
"הוא עבריין מרמה סדרתי אשר אינו בוחל באמצעים", טוענת עו"ד אביגל בבקשה וציינה את מערכת היחסים שהיתה לו עם שכנתו, "המתלוננת אירחה את המשיב, שהינו דתי, בביתה בשבתות וראתה בו כבן. המשיב מצידו ניצל את האמון שנתנה בו, ובאופן זה קיבל ממנה את הסכום העצום… סכום זה היה בידי המתלוננת לאור מכירת דירתה הקודמת, ובעזרתו אמורה היתה לרכוש דירה חדשה. כיום, ובעקבות המרמה, המתלוננת מחוסרת דיור ולנה בבתי מכרים… עוורונו של המשיב לקורבנותיו ונסיבותיהם, מעיד על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו לאזרחי מדינת ישראל".
עדכון (19.6): תיבחן חלופת מעצר
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מעין בן ארי, האריכה את מעצרו של בן דוד עד ה-10 ביולי, תוך שהיא מציינת בהחלטתה כי עד אז יתקבל תסקיר של שירות המבחן, שיבחן חלופת מעצר.
 |
| עו"ד חן מאירי |
החלטתה של השופטת התקבלה לאחר דיון שהתקיים בפניה, בו טענה הסנגורית של בן דוד, עו"ד חן מאירי, כי התביעה מנסה להחיות את האישום הראשון – בו נטען כי בן דוד הונה את שכנתו – באמצעות האישום השני. לטענת עו"ד מאירי, הטענות לגבי האישום הראשון היו בידי המשטרה הרבה לפני מעצרו של בן דוד, אולם גם החוקרים הסכימו כי מדובר בסכסוך אזרחי. כמו כן טענה עו"ד מאירי, כי השכנה חתמה על הסכם הלוואה לבן דוד, וטענתה שלא ידעה לכאורה על מה חתמה, אינה משנה את התמונה המלאה. היא הציעה חלופת מעצר אצל הוריו של הנאשם, אולם התביעה, באמצעות עו"ד אביגל, התנגדה וטענה כי ברגע שעלו החשדות למקרה נוסף, הם חיזקו את טענותיה של השכנה.
השופטת בן ארי קבעה בהחלטתה, כי "אין חולק כי האישום הראשון אינו בעוצמה ראייתית כפי האישום השני. לצד האמור, האישום השני מהווה חיזוק לעובדות האישום הראשון".
