יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה: "אנחנו רגע לפני רעידת אדמה"

עו"ד עדי קומרינר פלד

הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר פלד, ערכה השבוע כנס באוניברסיטת תל אביב, לקראת תחילת פעילותן של ועדת עיצומים ו-ועדות משמעת לעורכי דין ורואי חשבון שיפרו את כללי חוק איסור הלבנת הון. ועדת העיצומים במשרד המשפטים תהיה רשאית להטיל עיצום כספי של יותר משני מיליון שקל על עורך דין שיפר את חובותיו. בנוסף, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי חשבון ימנו ועדות משמעת מיוחדות שישפטו את חבריהן על הפרת כללי האתיקה בתחום הלבנת הון.

במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הוטלו על עורכי דין ורואי חשבון המוגדרים "נותני שירות עסקי" חובות מיוחדות החל מספטמבר 2015. הפעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" כוללות ניהול כספים והשקעות, ובין היתר עסקי נדל"ן. החובות כוללים את הכרת הלקוח ומקורותיו הכספיים וזיהוי סיכון להלבנת הון. לקוח המבקש שירות עסקי נדרש, בטרם קבלת השירות מעורך דין או רואה חשבון, למלא טופס הכולל את זיהויו, פירוט עיסוקו, סוג השירות המבוקש ומקור הכספים. על בסיס הטופס שמילא הלקוח, על נותן השירות להעריך אם הפעולה המבוקשת מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור. אם התשובה לכך שלילית, על עורך הדין לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו לביקורת למשך חמש שנים. אם נותן השירות מעריך כי הפעולה מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון, עליו להימנע ממתן שירות, לפי כללי האתיקה שקבעו לשכת עו"ד ולשכת רו"ח בתיאום עם המדינה.

החל מפברואר 2016 מבצעת "הממונה על נותני שירות עסקי" הליכי פיקוח וביקורות, שבוצעו עד כה בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת "טפסי הכרת לקוח" מעורכי דין ורואי חשבון. לדברי הממונה, עו"ד פלד, עד כה נערכו בשיטה זו ביקורות בכ-1,000 משרדי עו"ד ו-150 משרדי רו"ח. כ-700 מפניות המפקחת נענו. בחלק ניכר מהמקרים, לדבריה תוצאות הביקורת משביעות רצון, אולם במספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. כעת, עם כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק איסור הלבנת הון, במקרים כאלה של אי-היענות לביקורת יישלחו מפקחים למשרדים. לאחר מכן, חלק מעורכי הדין ורואי החשבון יעמדו בפני ועדת עיצומים של הממונה על נותני שירות עסקי, המוסמכת להטיל עיצום של עד 2,260,000 שקל, בעוד אחרים יועמדו לדין משמעתי.

עו"ד יעל גרוסמן

עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, הביעה חשש מפרסום שמותיהם של עורכי הדין שיעלו לוועדת העיצומים, והזהירה בכנס: "אנחנו רגע לפני רעידת אדמה". לדבריה, "בינתיים רק נשלחו דרישות למשרדי עו"ד מסוימים, להעביר מסמכי הכרת לקוח למפקחת, ומטבע הדברים מי שמקבל דרישה כזו לא נוטה לפרסם אותה בין לקוחותיו. לכן כרגע 'שקט'. אני מזכירה למפקחת, שהבטיחה לדון איתנו (עם לשכת עורכי הדין) בפרסום שמות עורכי הדין שיעלו לועדת עיצומים. אני חרדה מתרחיש כזה".

לטענת עו"ד גרוסמן, "כבר עצם העברת טופסי זיהוי לקוח לממונה הוא בעייתי, וכאשר לקוח נדרש ע"י עו"ד למלא את הטופס, זה כבר יוצר תחושת זרות ואי נוחות. אני יודעת שהדרישה גרמה לחלק מהלקוחות לעבור לעורכי דין אחרים, שאצלם יש בשלב הזה פחות הקפדה על הנושא".

הקושי העיקרי צפוי בוועדת העיצומים, שעו"ד גרוסמן סבורה כי תפגע קשות בחסיון עו"ד-לקוח. "ההליך בלתי אפשרי. אני לא רואה שום דרך אמיתית לשמור על החסיון, הסודיות וחובות האמון הקיימות בין עו"ד ללקוח. החסיון לא מתיישב בשום דרך עם משטר החובות שהוחל עלינו", מזהירה גרוסמן. "כאשר יעלה עניינו של עו"ד לוועדה, הוא יישאל על טפסי לקוחותיו, ולא ברור לי איך יגן על עצמו וישיב לאשמה, מבלי להפר חסיון. עורך הדין יידרש להסביר את הנתונים ומה גרם לו להאמין שמקור הכסף הוא כפי שדיווח הלקוח, ומדוע לא דרש לפרט יותר, והוא יצטרך לחשוף מידע: 'אני יודע שהלקוח הביא את הכסף ממקום זה וזה'. יש לי נסיון קשה מוועדות עיצומים של בנקאים, מנהלי תיקים ונותני שירותי מטבע, קל מאוד לטעון להפרות. ברגע שיגיע התיק הראשון של עו"ד לוועדה, תהיה רעידת אדמה".

עו"ד שרון פרידמן

עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית משולבת בפרקליטות המדינה, עורר זעם כש"הציע" לעורכי הדין לא לבוא בטענות. "זו היתה בחירתכם. גם המדינה יצאה ורבע תאוותה בידה. הצענו לכם חובת דיווח (על לקוח לגביו יש חשד כמלבין הון). יכולתם להעביר את הסיכון והבדיקה לפתחן של רשויות האכיפה על ידי דיווח, אבל העדפתם לקחת את הסיכון ואת שיקול הדעת על עצמכם, וזה המשטר כיום. אתם מוזמנים להשוות את ההסדר להסדר חובת הדיווח של בנקאים. כאשר בנקאי חושש ולא בטוח (לגבי מתן שירות ללקוח), הוא עוצר את הפעולה ומדווח. מה יותר קל מזה? אמרו עורכי הדין: 'לא. אנחנו רוצים להחליט לבד אם יש סיכון, ואנחנו נישא בתוצאות אם טעינו'".

עו"ד גרוסמן: "אל תאמרו לנו שהחובות הן לטובתנו, כדי שלקוחות לא ישתמשו בנו. אין צורך בחובות חדשות. מי שמשתף פעולה עם הלבנת הון, אפשר להעמיד לדין פלילי, ומספיקה 'אדישות' או 'פזיזות', לא צריך להוכיח מודעות".

גם עו"ד שריג דמארי, יו"ר ועדת ההיגוי על נותני שירות עסקי בלשכת עורכי הדין, תקף: "במשטר החדש יש מלכודת אכזרית, אבל האלטרנטיבה האחרת של דיווח שרצו לכפות עלינו, היתה גרועה יותר: להלשין על הלקוח". עו"ד דמארי הוסיף: "הכוונה לבחון את האפקטיביות על ידי מדד של כמה עורכי דין יעמדו בפני ועדת עיצומים או דין משמעתי, היא גרועה ביותר. אפקטיביות המשטר תימדד על פי ההתנהלות היומיומית של עורכי הדין שיימנעו מפעולות (שיש בהן סיכון)".

עו"ד שריג דמארי

עו"ד מאיה לדרמן, יועמ"שית הרשות לאיסור הלבנת הון, ציינה כי כבר עכשיו, הרשות מקבלת פניות מעורכי דין שמבקשים הדרכה כאשר לקוח מבקש לבצע פעולה מסוימת, והם מתלבטים בעניין.

גם עו"ד פלד, הממונה על נותני שירות עסקי, הציעה: "במקרי ספק תפנו אלינו, לא לפרה-רולינג (מתן החלטה מקדימה), אלא למתן כלים שיעזרו לכם לקבל החלטה. החובות המוטלות על נותני שירות עסקי מרוככות בהשוואה לעולם, בהרבה מקומות מקובלת חובת דיווח. עם זאת החובות מקדמות את ישראל צעד קדימה אל עבר סביבה בטוחה ומושחתת פחות".