פרקליטי הגל החדש

פרופיל ה-DNA של סטיבן אייברי הוביל לזיכוי ושחרור מהכלא (צילומים מתוך הסרט של נטפליקס)

האמריקאי סטיבן אייברי נשפט ל-32 שנות מאסר בפועל בגין פשע שלא ביצע. הוא נעצר בשנת 1985 בחשד לאונס וניסיון לרצח ולמרות הספקות הכבדים שעלו כבר בראשית החקירה, הורשע ונשלח לכלא. זה היה תיק מכור מראש. לסנגוריו של סטיבן שפעלו בשיטות הימים ההם (old school) לא היה שום סיכוי כנגד הקיבעון המחשבתי אשר שרר בקרב צוות החקירה והתובעים השמרניים לכשעצמם אשר טיפלו בתיק.

ב-2003, כעבור 18 שנים מאחורי סורג ובריח, אייברי זוכה ושוחרר במסגרת פרויקט החפות, "תכנית החפים מפשע של ויסקונסין", כאשר התברר כי הראיות שנמצאו בזירה לא תאמו לפרופיל הDNA שלו. לפתע, גם הדו"חות המשטרתיים שפורסמו עם שחרורו של אייברי מהכלא חשפו שורה ארוכה של מחדלים מצד אנשי החוק אשר הובילו להרשעה של אדם חף מפשע.

כמי ששירת במשטרת ישראל כתובע וכראש מחלקת החקירות בעברו – נדהמתי לגלות כיצד אנשי החוק התעלמו באופן שיטתי מהעובדות שתמכו בגרסת חפותו של אייברי. כפרקליט המתמחה בבניית אסטרטגיה משפטית – לא יכולתי שלא לתהות כיצד היתה מתנהלת ההגנה של אייברי בניצוחם של פרקליטי "הגל החדש".

הפרופיל החברתי של אייברי הספיק להרשעה

הטיית אישוש בהליך המשפטי: תיק מכור מראש

כולנו מכירים את התופעה. אנו ננעלים על תסריט מסוים, אוספים בשקדנות כל פרט שתומך בו וכאשר עולות הספקות, אנו מגרשים אותם כמו זבוב טורדני. פסיכולוגים קוראים לזה הטיית אישוש – הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע שמאשר את האמונות או ההשערות שלנו, תוך התעלמות ממידע שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית אישוש תורמת לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולה לשמר או לחזק אמונות למרות קיומן של ראיות מנוגדות.

תיק האונס של סטיבן אייברי היה רווי בראיות מנוגדות. 16 עדים העידו כי זמן קצר לפני האירוע אייברי שהה יחד עם אשתו וילדיו כ-80 קילומטרים מחוף מניטואה במדינת מישיגן, המקום בו הותקפה באכזריות פני ברנסטין (קורבן העבירה). סטיבן עצמו הכחיש בתוקף את האשמות נגדו, אך הקורבן זיהתה אותו (בביטחון רב) במסדר זיהוי ואייברי נשפט על לא עוול בכפו ללא פחות מ-32 שנות מאסר בפועל.

הוא היה אז בן 22, נשוי מזה שנתיים ללוקי מת'ינסן ואב לארבעה – רייצ'ל, ג'ני והתאומים וויל וסטיבן שנולדו ימים ספורים לפני מעצרו.

18 שנים מאוחר יותר, במסגרת פרויקט החפות של מדינת ויסקונסין, תיק האונס נפתח מחדש. בוצעה בדיקה נוספת של ממצאי DNA שהתגלו בזירה: הממצאים לא תאמו את הפרופיל של אייברי. ראו זה פלא, לפתע גם הדו"חות המשטרתיים שנחשפו עם שחרורו של סטיבן מהכלא ב-11 בספטמבר 2003 הראו כיצד מן הרגע הראשון התעלמו החוקרים והפרקליטים המלווים מעובדות שלא עלו בקנה אחד עם השערותיהם הראשוניות.

בשלב מאוחר לאחר הרשעתו של סטיבן, שעה שכבר ריצה מאסר של כמה שנים, הגיע מידע מכריע מהכלא לפיו אדם בשם גרגורי אלן, עבריין מין מורשע, התוודה על ביצוע האונס ואף טען שאדם אחר שילם את המחיר על כך במקומו.
תגובתו של השריף והחוקרים הייתה:
"Don’t bother yourself with that anymore, we have the right person in jail"
ובתרגום חופשי: אל תתייחסו ברצינות למידע הזה, האשם האמיתי נמצא בידנו מאחורי סורג ובריח.

בשנת 1983, שנתיים לפני אירוע התקיפה של פני ברנסטין בגינו הורשע אייברי, תקף אותו גרגורי אלן אישה אחרת באותו המקום. בשנת 1985 בעוד המשטרה מיקדה את מאמציה באיסוף הראיות נגד אייברי, כאשר במקביל אלן היה משוחרר תחת מעקב משטרתי בשל היסטוריית האלימות שלו כנגד נשים. אלן, בן גילו של אייברי ובעל חזות דומה לשלו, מעולם לא נכלל ברשימת החשודים הפוטנציאלים בתיק האונס של ברסטין, ותמונתו לא הוצגה לקורבן במסדר זיהוי.

כאמור, בדיקת DNA שזיכתה את סטיבן אייברי לאחר 18 שנה בכלא תאמה להפליא ל… גרגורי אלן.

הטיית האישוש התעלמה מהחשוד האולטימטיבי גרגורי אלן

ביצוע חקירה עצמאית ובלתי תלויה – חובתו של הפרקליט

"הטיית אישוש היא סוג של חשיבה סלקטיבית המתרחשת כאשר המחליט חותר באופן פעיל אל ממצאים המאשרים את השערותיו, תוך ייחוס משקל חסר לממצאים שסותרים אותן", כתב במאמר חוקר המשפט הישראלי, פרופ' חמי בן נון, והוסיף: "גם השופט הקפדן ביותר אינו יכול להתגבר על השפעתן, כי מוחנו מחווט לטעות בגינן".

ואכן, סטיבן אייברי נתפש כ"האנס המושלם". בן למשפחת סוחרי גרוטאות המבודדת מהקהילה המקומית של מחוז Manitowoc, שכבר הספיק להסתבך עם החוק ועל הדרך גם להרגיז כמה אנשים חשובים – התאמה מושלמת לפרופיל האלמוני שתקף את פני ברנסטין. אבל המשטרה כשלה כאן בעבודתה, והפרקליטות בלעה את פיתיון, אך חמורה מזה בעיניי היא העובדה שפרקליטיו של אייברי נמנעו מלבצע צעדים קריטיים כמו פעולות חקירה עצמאיות כנגד חשודים נוספים ובתוכם גרגורי אלן, ובכך ולא מנעו את התוצאה העגומה של שליחת אדם חף מפשע למאסר ממושך. 

רבים מכם ודאי מביטים כעת בכעס ושואלים עצמם האם תפקיד פרקליטו של החשוד הורחב עתה גם לביצוע החקירה?? התשובה היא בדיוק ההבדל בין ה-OLD SCHOOL לבין ה-NEW SCHOOL, בין עורכי הדין של הדור הישן לבין פרקליטי הגל החדש.

אילו פרקליטיו של אייברי היו שוכרים משרד חקירות הם היו מגלים שבסביבתו של החשוד המרכזי ישנו אדם אחר שביצע מעשים דומים, הן מבחינת שיטת הביצוע והן מבחינת מקומות הביצוע, ומציגים ראיות שהיה בהן כדי לגרום לסדק בקיבעון המחשבתי אשר שרר בצוות החקירה והתובעים שטיפלו בתיק. 

כחלק מאסטרטגייה של ניהול תיק פלילי, מחובתו של פרקליט בן זמננו להיות מודע לקיומן של הטיות והשפעותיהן, ובד בבד למצוא דרכים לרסן ולהפחית את השלכותיהן, בעיקר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי, לפני שיהיה מאוחר מדי.

הכותב: עו"ד בני כץ

שיטות ההגנה של פרקליטי הגל החדש

כיום הדרכים והשיטות לביצוע חקירות עצמאיות השתנו והשתפרו ללא היכר. משרדי חקירות מתמחים באיסוף ראיות וכך גם מעבדות סייבר בעלות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביותר, לעתים מתקדמים בהרבה מהאמצעים העומדים לרשות החוקרים המנהלים את החקירה. בשנים האחרונות אפילו המשטרה נוטה לאמץ ממצאים מעין אלה במכלול הראיות שמונחות לפתחה.

רק לפני ימים ספורים נסגר במשרדנו תיק של לקוח, פרקליט מכהן, בו התקבלה חוות דעת של מעבדת סייבר אשר הציגה ראיות אובייקטיביות השוללות את מעורבותו במעשה שיוחס לו, ותרמה באופן משמעותי לסגירת התיק כנגדו.

ליווי פעיל בחקירה פלילית הוא שלב קריטי באסטרטגיית ניהול תיק, והוא כולל פיקוח הדוק על חקירה משטרתית וביצוע פעולות בלתי תלויות בה. פרקליטי הגל החדש עומדים בקשר עם החוקרים במטרה "לחוש את הדופק" ביחס להתפתחות התיק וכיוונו, מלווים את החקירה, מדריכים את החשוד כיצד להתמודד עם המצב אליו נקלע, מזהים בזמן אמת את הספקות בקרב החוקרים עצמם, ובמקביל מציגים אפשרויות חלופיות בליווי ראיות מזכות אשר טרם הוצגו בפני הצוות החוקר.

* עורך דין בני כץ, אחד מעורכי הדין הבולטים בישראל, מייצג בכירים מעולם העסקים, דמויות מפתח ציבוריות ונושאי משרות רמות, בעבירות צווארון לבן פליליות.

רשימה ביבליוגרפית

1.
חמי בן נון, על שלושה כשלי המערכת ועל ארבעה לא אשיבנו", נבו מאמר דעה 2014.

2.
John Ferak, "Steven Avery Case Timeline: Update", Post-Crescent, part of USA TODAY NETWORK, 3 February 2016; accessed 14 August 2016.

3.
Kurt Chandler. "Blood Simple". Milwaukee Magazine 1 May 2006; retrieved January 11, 2016.

4.
Scott Plous, The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill Education, 1993.