 |
| צילום ארכיון להמחשה |
א', תושב מזרח ירושלים, שנהג ברכב ה-ב.מ.וו שלו בצהרי ה-1 בדצמבר בדרך רמאללה, עוכב על ידי שוטרים מיחידת הרכבת הקלה. אלה הודיעו לו, כי בעצם הנהיגה ברכבו הוא ביצע עבירה, שכן קצין משטרה אסר את השימוש ברכב. לא' נמסר, כי כ-30 יום לפני כן – אדם אחר נהג ברכב, נעצר בחשד לנהיגה בשכרות וזומן לשימוע בתחנת המשטרה. מאחר שאותו אדם לא הגיע לשימוע, קצין משטרה קבע בהיעדרו, כי הרכב אסור מנהלית לשימוש ל-30 יום.
הסנגורית של בעלי הרכב, עו"ד סיניה חריזי מוזס, הגישה בקשה לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, בה טענה כי בעלי הרכב – א' ואשתו – כלל לא קיבלו הודעה על איסור השימוש בו. היא הסבירה בבית המשפט כי מרשה השאיל בעבר את הרכב לאחיו, שהשאיל אותו לחברו. אותו חבר, טענה הסנגורית, הוא שנהג ברכב בשכרות. לדבריה, מאחר שהרכב אינו שלו, לא הגיע לשימוע. עו"ד חריזי מוזס הוסיפה כי א' ואשתו אף לא קיבלו הודעה על השימוע, ולפיכך גם לא ידעו שהרכב נאסר לשימוש.
 |
| עו"ד סיניה חריזי מוזס |
סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט יהושע צימרמן, קבע בהחלטתו כי החלטתו הראשונית של קצין המשטרה לאסור את השימוש ברכב "היתה כדין". עם זאת הוא הוסיף, כי "החוק מטיל שלא כדבר שבשגרה סנקציה על אדם שלא ביצע עבירת תעבורה, אף שאין חובה לזמן לשימוע את בעל הרכב שהוא הנפגע הבלעדי מהסנקציה. ואולם לכל הפחות יש ליידע את בעל הרכב אודות ההחלטה המנהלית למען יוכל לנקוט ככל אשר יבקש לנקוט כתוצאה מהחלטה מנהלית זו".
השופט ציין כי אין חולק שהודעה כזו לא נמסרה לבעלי הרכב. "לפיכך", הוסיף, "ספק אם התגבשה העבירה השנייה של נהיגה ברכב שנמסרה כלפיו הודעת איסור שימוש". השופט הורה בהתאם לכך על סיומו לאלתר של האיסור המנהלי על השימוש ברכב, כך שבעליו – א' ואשתו – יוכלו להמשיך ולנהוג בו כרגיל.
