הונאת המיליונים והקבורה ליוצאי בוכרה בירושלים

הר המנוחות ירושלים (צילום להמחשה: נופר שוסטר, מתוך אתר פיקיוויקי)

עו"ד עמית לוין מפרקליטות מחוז ירושלים הגיש (1.2) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עמותת "חסדי דוד", שהפעילה חברת קדישא ליוצאי בוכרה בעיר הבירה. העמותה מואשמת בעבירות מרמה בהיקף של מיליוני שקלים.

על פי כתב האישום, מדובר בעמותה שנוסדה על ידי הרב דוד ניסנוף, מבכירי העדה הבוכרית בישראל ורב העדה שהלך לעולמו לפני כשנה. העמותה נרשמה ברשם העמותות בסוף אוגוסט 1992, וביוני 1996 העניק לה משרד הדתות רישיון קבורה, שחודש מידי שנתיים. במסגרת רישיון זה הותר לעמותה לבצע קבורה בהר המנוחות בירושלים. כחלק מהרישיון הותר לעמותה למכור חלקות קבר הנרכשות בעוד האדם טרם נפטר.

בהתאם לחוק, העמותה היתה רשאית לגבות בשנים 2008-2014, עבור מכירת חלקת קבר בטרם האדם נפטר, בין 9,852 ל-18,689 שקל. למרות זאת, כך נטען, אגף הפיקוח ובקרה של המשרד לשירותי דת חשף כי היא גבתה במרמה סכומי כסף מהרוכשים. כאשר הרוכשים פנו אל העמותה בבקשות לרכוש חלקות קבר, הם נדרשו לשלם סכומי כסף משמעותיים עבור החלקות, מעבר לסכום המקסימלי המופיע בחוק. לחלק מהרוכשים הוצג מצג שווא לפיו מדובר במחיר חלקת הקבר, בעוד שבפועל נרשמה העסקה בספרי העמותה אחרת: חלק מהתשלום נרשם כמכירת חלקת קבר, וחלק אחר כ"תרומה".

לחלק אחר מהרוכשים, כך על פי כתב האישום, הוצג מצג שווא לפיו מחיר חלקת הקבר כולל רכיב נוסף של תרומה שהינו חלק אינטגרלי מהמחיר. לפי הרוכשים, נאמר להם כי בלא תשלום תרומה זו – לא ניתן לרכוש חלקת קבר בחיים. חלק מהרוכשים אף קיבלו שתי קבלות שונות עבור מחיר חלקת הקבר, האחת לכאורה עבור חלקת קבר והשנייה לכאורה עבור מתן תרומה.

לאחר קבלת הכספים כולם מהרוכשים, רשמה העמותה את הכספים בספריה – חלקם כתקבול עבור מכירת חלקת קבר וחלקם כ"תרומה". לפי האישום, מעשים כאלה ביצעה העמותה ב-515 מקרים שונים,, כאשר הסכום הכולל שקיבלה במרמה הינו 6,776,171 שקל.

עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שהעמותה הסתירה את הכספים בספריה כתרומות, היא ערבבה בין "הכסף האסור", כהגדרת החוק לאיסור הלבנת הון, לבין כספים שהתקבלו כדין. בכתב האישום מצוין כי חשבונות הבנק של העמותה הכילו כ-17.5 מיליון שקל.

מחקירת המשטרה עולה עוד, כי העמותה הוציאה עבור כל מכירת חלקת קבר שתי קבלות שונות – האחת עבור מחיר החלקה "החוקי", בה נרשם הסכום אשר אינו עולה על המותר על פי חוק. השנייה, עבור הסכום אשר התקבל במרמה.

לטענת הפרקליטות, העמותה החזיקה, העבירה ושילמה באמצעות הכספים אותם קיבלה במרמה. "הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי בניצולה של העמותה את הרישיון אשר ניתן לה, ואת המעמד המיוחד שיש לה מתוקף היותה חברה קדישא היחידה של עדת הבוכרים בירושלים, וכן בתדירות המעשים, בהיקף, בשיטתיות ובתחכום הכרוך בהם", טוענת הפרקליטות.

כתב האישום מייחס לעמותה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור.

לצד כתב האישום, במידה ותורשע העמותה – הפרקליטות תבקש לחלט נכסים וכן 10 חשבונות בנק. כתב האישום מתבסס על עדויות שנמסרו על ידי עשרות אנשים, ביניהם עובדי המשרד לשירותי דת, וכן עשרות רוכשים שנפלו לכאורה קורבן להונאה מצד העמותה.

את העמותה מייצגים עורכי הדין ניר ישראל ויהודית אביטן ועורכי הדין נחמיה אסף ושרה טראב-כהן.

עורכי הדין ישראל ואביטן אמרו: "אין ספק שבמאה ה-21 תאגידים – במיוחד תאגידים בינלאומיים – הם גופים בעלי כוח רב, שלעיתים אף לא נופל מכוחן של מדינות, אלא שבפרקליטות מחוז ירושלים לקחו את התובנה הזו צעד אחד רחוק מדי, משבחרו לייחס לעמותה – עמותת חברה קדישא של יוצאי בוכרה – חשדות לביצוע עבירות על חוק העונשין ועל חוק איסור הלבנת הון".

לטענת ההגנה, "העובדה שהמשטרה לא טרחה לחקור את מנהל העמותה שלימים הלך בדרך כל בשר ולא לייחס את מעשי העמותה לכאורה לאף אורגן מקרב עובדי העמותה, לא הפריעה לה לתפוס רכוש בהיקף של 18 מיליון שקל, סכום שהנו פי שלושה מהיקף העבירות המיוחסות לכאורה לעמותה. מותו של מנהל העמותה אף לא הפריע לפרקליטות מחוז ירושלים להגיש כתב אישום כנגד העמותה, משל הייתה אדם בשר ודם. הגשת כתב אישום נגד העמותה, בהיעדר אורגן שבאמצעותו פעלה, הנו כהגשת כתב אישום נגד מכונית, אשר הייתה מעורבת בתאונה, מבלי להאשים את הנהג. זהו אינו הפגם היחיד שנפל בהתנהלות המשטרה והפרקליטות ובמהלך המשפט יוכח כי הגשת כתב האישום כנגד העמותה הייתה טעות".