בימ"ש עליון: איזוק אלקטרוני יילקח בחשבון בתשעת חודשי המעצר

איזוק אלקטרוני (צילום: אתר שב"ס)

בית המשפט העליון קבע כי ימי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני של נאשמים ייחשבו במניין 9 חודשי המעצר שבסיומם על המדינה לבקש את הארכת המעצר – או לשחרר. כל יום מעצר בפיקוח אלקטרוני ייחשב, על פי ההלכה שנקבעה, כחצי יום מעצר מאחורי סורג ובריח.

כך, לדוגמא, נאשם ישוחרר לאחר תקופת מעצר מצטברת של שמונה חודשים מאחורי סורג ובריח וחודשיים בפיקוח אלקטרוני – מאחר שחודשיים אלו שקולים לחודש נוסף בבית המעצר.

ההלכה נקבעה בתיק של נאשם בפריצה בשם מוחסן טחימר. במאי 2015 נעצר טחימר עד תום ההליכים. בספטמבר 2015 הוא שוחרר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני, כאשר יוצג על ידי עו"ד תומר נוה. בינואר 2016 בית המשפט הורה על על החזרתו למעצר מאחורי סורג ובריח, עקב הפרת תנאי הפיקוח. במאי 2016 טחימר הגיש בקשה דחופה לשחרורו, באמצעות הסנגוריה הציבורית, בטענה כי הוא עצור מעל תשעה חודשים, והמדינה לא הגישה בקשה להארכת מעצרו. באותה תקופה, טחימר היה עצור מאחורי סורג ובריח במשך 8 חודשים במצטבר, ועוד חמישה חודשים הוא היה בתנאי פיקוח אלקטרוני.

הפרקליטות טענה כי תקופת ימי מעצר הבית בפיקוח אינה צריכה להיכלל במניין תשעת החודשים שסיומם מחייב הארכה. בית משפט השלום דחה את עמדת המדינה וקבע כי יש להתייחס לתקופת הפיקוח האלקטרוני כשקולה למחצית תקופת מעצר מאחורי סורג ובריח על פני אותו פרק זמן. לפי חישוב זה, טחימר היה עצור במצטבר עשרה חודשים. בית המשפט קבע כי מאחר שלא הוגשה בקשה להארכת המעצר, המשכו אינו חוקי – והורה לשחררו ללא תנאי.

מלצר	זילברטל	הנדל

ערר המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה, וכעת נדחה גם ערעורה לעליון. המדינה ציינה לתמיכה בעמדתה פסק דין עקרוני אחר של בית המשפט העליון, שקבע רק לפני חצי שנה הלכה אחרת – ולפיה ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני לא ינוכו אוטומטית מתקופת מאסר. בית המשפט קבע כי משך הזמן בו היה נאשם עצור בפיקוח אלקטרוני יכול להילקח בחשבון בגזר דין, אך לא ינוכה לפי נוסחה קבועה מראש.

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר קובע בעניין טענה זו כי אין קשר בין הדברים, ומדובר בשתי סוגיות משפטיות שונות – הקודמת עסקה בדיני הענישה, ואילו זו עוסקת בדיני המעצר.

עוד ציין השופט מלצר, כי אם תתקבל עמדת המדינה, מועד נקודת הביקורת השיפוטית על מעצרים עשוי להתרחק, וניתן יהיה לשלול חירותו של נאשם עד ל-27 חודשים במצטבר: 9 חודשים במעצר בבית הכלא, ולאחר מכן עוד 18 חודשים במעצר בית בפיקוח אלקטרוני. פרשנות זו אינה מתיישבת, לדברי השופט, עם ערכי היסוד של חזקת החפות.

השופט מלצר, בדעת מיעוט, סבר כי יש למנות באופן שווה כל יום מעצר בית בפיקוח אלקטרוני כמו יום מעצר בבית הכלא. השופטים צבי זילברטל וניל הנדל, בדעת רוב, קבעו את הנוסחה לפיה משקלו של יום מעצר מאחורי סורג ובריח הינו כפול.

הנאשם טחימר, שבעניינו נקבעה ההלכה, יוצג על ידי עו"ד גיל שפירא, מנהל מחלקת חקיקה בסנגוריה הציבורית ועו"ד יניב אביטן.

פישר. חיכה להחלטה

פסק הדין העקרוני בעניין טחימר עשוי להשליך, כבר בימים הקרובים, על המשך מעצר הבית בפיקוח של הנאשם רונאל פישר, שמועד תחילת ההוכחות במשפט שלו ושל רות דוד עוד לא נקבע.

בחודש אוגוסט האחרון החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את פישר מפיקוח אלקטרוני, וקבע כי המשך המעצר בלתי חוקי כיוון שפישר השלים נכון לאז 410 ימים בפיקוח ועוד 71 ימים (בתחילת הדרך) בבית מעצר. לפי אותה נוסחת החישוב המשולבת שקיבלה עתה גם תוקף בעליון, קיבלה השופטת עירית כהן את טענת ההגנה כי פישר עצור מעל תקופת המעצר החוקית, מבלי שהמדינה ביקשה הארכה.

הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה בעניין פישר, וזה קבע כי יש להמתין לפסק הדין העקרוני בעניין טחימר. כעת צפויה הסנגורית עו"ד ליזי שובל בר להגיש בקשה מעודכנת לשחרור מיידי של פישר מהפיקוח האלקטרוני. המדינה, לעומת זאת, טענה בדיונים קודמים כי מניין ימי המעצר החוקיים של פישר יגיע לסיומו רק החודש (נובמבר 2016), והיא צפויה לטעון להארכת המעצר שלשיטתה היה חוקי עד לרגע זה.