הסוחר שחזר למוטב, והטיימינג הגרוע של התביעה

שתף כתבה עם חברים

תושב ירושלים שבשנת 2009 מכר פעמיים חשיש לסוכן סמוי, כבר סיים לרצות את עבודות השירות שנגזרו עליו ועבר הליך שיקומי. זו הסיבה שבית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה על העונש הקל 

 

 dealer
 שתי עסקאות חשיש, שישה חודשי עבודות שירות (אילוסטרציה: FREEPIK)

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגישה שלוחת התביעות של משטרת מחוז ירושלים, והחליט שלא להחמיר בעונשו של מורשע בסחר בסמים אשר סיים לרצות עונש של שישה חודשי עבודות שירות.

תחילת הפרשה בנובמבר 2009. ישי פרץ (42) ביצע באותו חודש שתי עסקאות סמים. באחת העסקאות הוא מכר יחד עם שותפו לעבירות, כפיר בן ברוך, כמעט 100 גרם חשיש לסוכן סמוי, תמורת 900 שקל. בעסקה השנייה שהתבצעה שלושה ימים לאחר מכן, פרץ ובן ברוך מכרו לסוכן כמעט קילו חשיש תמורת 8,500 שקל. בכתב האישום שהגישה התביעה נגד פרץ הוא הואשם בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן. בעוד שבן ברוך חתם על הסדר טיעון, צירף תיק נוסף ונידון ל-18 חודשי מאסר, פרץ בחר להמשיך ולנהל משפט הוכחות.

אחרי שהיה במעצר במשך חודש, ובמשך שנתיים נוספות במעצר בית באיזוק אלקטרוני, פרץ הורשע במיוחס לו. בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולמרות עמדת התביעה שדרשה עונש מאסר ממושך, בית משפט השלום בירושלים קיבל את עמדת הסנגור, עו"ד בועז קניג, וגזר על פרץ שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. למרות גזר הדין, התביעה המשטרתית לא ביקשה מבית המשפט לעכב את ביצוע העונש בעבודות שירות, אלא רק הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, במקביל לכך שפרץ החל לרצות את עונשו.

od kenig boaz new 200 200 
 עו"ד בועז קניג

בדיון בבית המשפט המחוזי טענה התביעה, באמצעות עו"ד יובל קדר, כי בית משפט השלום טעה במתחם העונש שהגדיר, ובטח ובטח בגזר הדין. כהשוואה לעונשו, התביעה ציינה את העונש של שותפו, שנידון ל-18 חודשי מאסר למרות שהודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט. מנגד, עו"ד קניג טען כי אין להתערב בגזר הדין, והדגיש כי מאז שנת 2009 פרץ השתקם, נגמל מסמים ומתפקד באורח נורמטיבי. פרץ עצמו אמר בבית המשפט: "אני היום במקום אחר". 

הרכב השופטים במחוזי ציין בהחלטתו את בחירתה של התביעה שלא להגיש בקשה לעיכוב ביצוע העונש בעבודות שירות, והוסיף וציין את ההליך השיקומי המוצלח שפרץ עבר, והעובדה שמאז העבירות בהן הורשע, לא ביצע עבירות נוספות. "לכאורה היה מקום להטיל על המשיב עונש חמור יותר מזה שהושת עליו, לנוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, כאשר לא עמדה למשיב נקודת הזכות של הודאה, קבלת אחריות וחיסכון זמן שיפוטי", ציינו השופטים אך הוסיפו עם זאת כי הם דוחים את הערעור, בהתחשב בהליך השיקומי שפרץ עבר, ובעובדה שכבר סיים לרצות את עונשו.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *