 |
| האחים בן משה בבית המשפט (צילום ארכיון: רוני שיצר) |
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, הרשיע (12.12) את האחים אייל ומשה בן משה, ואת שותפיהם בתיק שזכה לכינוי "ה-11 של יפו", ברוב האישומים. במקביל, השופט זיכה את משה בן משה מאחד האישומים המרכזיים נגדו: תכנון לגרום לפציעתו של שותפו העסקי, משה "מוסא" בן חיים, באמצעות מטען חבלה. בעוד מספר ימים יתקיים דיון הטיעונים לעונש.
בכתב האישום הואשמו 11 נאשמים בשבעה אישומים שונים, כל אחד לפי חלקו. הנאשמים המרכזיים היו אייל בן משה, שיוצג על ידי עורכי הדין בני נהרי ושוש חיון, ואחיו משה שיוצג על ידי עורכי הדין אביגדור פלדמן וימימה אברמוביץ. הנאשמים האחרים בתיק היו משה (צ'קו) יקותיאלי (עו"ד חיים שטיינברגר), דוד שריקי (עורכי הדין נהרי וחיון), רועי כולי (עו"ד אורלי פרייזלר), אבי מסיקה (עו"ד הרצל סמילה), מיכאל טרומן וקטין שיוצגו על ידי עו"ד ניר אלפסה, דניס מיצנמכר (עו"ד זוהר משה), מקסים גוזניק (עו"ד אלעד רט) וצלי טנצר (עו"ד שני פרג'ון).
 |
| השופט דוד רוזן |
צ'קים באפלה
באישום הראשון הואשמו האחים בן משה ולצידם יקותיאלי, שריקי, כולי, מסיקה, טרומן, טנצר והקטין, בסחיטה באיומים של מוסא בן חיים וחיים כהן המכונה "ג'אני", שלפי הנטען היו בקשרים עסקיים עם אייל בן משה. נטען כי ב-27 באוגוסט אשתקד, האחים ניסו לפרוט צ'קים בסך 40 אלף שקל, במטרה לרכוש אופנוע ולרשום אותו על שמו של מור פרנקו. לאחר רכישת האופנוע, נטען, הם התקשרו לבן חיים ולז'אן וביקשו עזרה בפריטת הצ'קים. בן חיים סייע לגבי אחד מהם, אבל בהמשך – כך לפי האישום, האחים איימו עליו ועל ג'אני, כי במידה ולא יעבירו להם 10,000 שקל תוך 10 דקות, הם יגיעו לבתיהם, מה שיחייב אותם לשלם להם קנס בגובה שני מיליון שקלים. כמו כן נטען, כי למרות שבן חיים ניסה להרגיע אותם, האחים דרשו בנוסף שהשניים יפרטו למחרת בבוקר שני צ'קים על סך 25 אלף שקל כל אחד. לפי הפרקליטות, מיד לאחר מכן התקשר אייל בן משה לבן חיים ואמר לו כי הוא ואחיו בדרך לביתו, תוך שהוא מוסיף גם איומים וקללות.
בן חיים ניסה לפייס את האחים בן משה, אולם אלה שבו ואיימו עליו, וקשרו עם יקותיאלי, שריקי, כולי, מסיקה, הקטין, טרומן – ואחרים שזהותם – "להטיל אימה על בן חיים וז'אן". השמונה הגיעו בלילה לחצר ביתו של בן חיים ביפו, וזוהו על ידי אשתו שהזעיקה משטרה. השוטרים עיכבו את אחד מהמעורבים (פרנקו), בעוד שהיתר נמלטו מהמקום. בסופו של דבר השופט רוזן הרשיע באישום זה שבעה מהנאשמים. טרומן היה היחיד שזוכה.
 |
| הבית בחולון לאחר פיצוץ המטען |
המטען והזיכוי
משה בן משה הואשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לפשע וידיעות כוזבות. על פי הנטען, הוא תכנן לגרום לפציעתו של בן חיים באמצעות אחרים, על ידי הנחת מטען חבלה מאולתר צמוד לבית משפחתו בחולון. המטען המאולתר אכן הונח ליד שני בלוני גז שהיו צמודים לקיר בית משפחתו של בן חיים, ופוצצו אותו. כתוצאה מפיצוץ המטען נגרם נזק רב לבית משפחת בן חיים. נטען כי לאחר הפיצוץ הורה משה בן משה לפרנקו להגיש תלונה כוזבת במשטרה, לפיה הקטנוע ששימש את מטמיני המטען נגנב. בן משה אמנם זוכה מאישום זה, מאחר שלא הוצגו די ראיות תומכות לוידוי של פרנקו בפני מדובב.
היה זיכוי נוסף בתיק הזה, באישום החמישי: האחים בן משה, טרומן וגוזניק בעבירה הגיעו ב-21 באוקטובר אשתקד, מלווים במאבטחים טרומן וגוזניק, לקיוסק באור יהודה, ולפי האישום תקפו את בעליו. נטען כי בעת התקיפה, שני המאבטחים עמדו בכניסה לקיוסק ומנעו כניסה ויציאה, כדי לאפשר את תקיפת הבעלים ללא הפרעה. ואולם, השופט זיכה כאמור את הנאשמים מחמת הספק, לאחר שבעל הקיוסק הכחיש כי הותקף, ומאחר שהאישום התבסס רק עד עדותו של עד ראייה אחד.
 |
| אחד הנאשמים כיוון אקדח לראשו של בעל הרכב (אילוסטרציה) |
פיתות ואקדח לרקה
האחים בן משה הואשמו גם בקשירת קשר להשתלטות על קווי אספקת פיתות למסעדות, תוך סחיטה באיומים של בעל עסק שהיה אחראי על קו אספקה באזור חולון בת ים. הם הציעו למסעדות לרכוש מהם פיתות ובמקביל איימו על בעל הקו שיחדל ממכירת הפיתות לאותן מסעדות. בעקבות האיומים הפסיק בעל הקו לספק פיתות לאחת המסעדות. האחים הכחישו את המיוחס להם, אבל השופט רוזן קבע כי התשתית הראייתית מוכיחה את אחריותם למיוחס להם והרשיע אותם בסחיטה באיומים.
השופט הרשיע גם את רוב הנאשמים באישום הרביעי. האחים בן משה ולצידם יקותיאלי, שריקי, טרומן ומיצנמכר, נשענו על רכב מסוים, וכאשר בעל הרכב וחבריו ביקשו מהם לרדת מהרכב, הנאשמים תקפו אותם. אחד מהנאשמים אף איים על אחד מחבריו של בעל הרכב באקדח שכיוון לראשו. השופט הרשיע את האחים בן משה, וכן את יקותיאלי, שריקי וטרומן, אולם החליט לזכות מחמת הספק את מיצנמכר, שאמנם נכח במקום אך לא הוכח כי נטל חלק פעיל באירוע.
 |
|||
| עורכי הדין בני נהרי ושוש חיון |
התיקים של שריקי
שריקי הואשם לבדו באישום של נשיאת והחזקת נשק ותחמושת. על פי הנטען, הוא החזיק ונשא אקדח גנוב עם מחסנית ברכבו של מסיקה. הוא אמנם טען כי הרכב אינו בשימושו הבלעדי ואין כל ראיה הקושרת אותו לנשק או למודעות שהנשק היה ברכב, אולם השופט לא קיבל את גרסתו והרשיע אותו במיוחס לו.
גם באישום השביעי הואשם שריקי לבדו, בעבירות של החזקת גרזן וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. נטען כי הוא נמלט משוטר בעת שנסע ברכב שכור יחד עם שמעון חג'אני ואלעד צוברה. השופט שהרשיע את שריקי במיוחס לו, קבע כי הוא נהג בפרעות וחצה חמישה צמתים באור אדום, מה גם שהוא לא הוכיח שהחזיק את הגרזן למטרה כשרה.
 |
 |
|
| עו"ד חיים שטיינברגר | עו"ד אלעד רט |
פיקחים בצרות
בהכרעת הדין הקדיש השופט רוזן מדבריו לאישיותם של האחים בן משה. על אייל בן משה כתב השופט: "הנאשם עלה על דוכן העדים, ונראה היה כמי שגמר בדעתו לנסות, גם בבית המשפט, להנהיג ולהוביל חקירתו על פי דרכו כראש ומנהיג לחברים ולאחרים הסובבים אותו. הנאשם נמנע מלהשיב לשאלות ובחר לשאול את שואלו שאלות… הוא ניחן בפיקחות בלתי מבוטלת. מדובר בצעיר נבון אבל סמוך ובטוח שהינו חכם ומבין טוב יותר מאחרים.
"לאורך המשפט לא היסס אייל להטיח בפרקליטיו פעם אחר פעם מיני תלונות וטרוניות שלשומע מן הצד נראו תלונות חסרות כל בסיס… בעומדו על דוכן העדים בתחילת חקירתו הראשית נראה היה כי הנאשם אינו רואה נכונה את מעמדו ומקומו. חלף זמן ניכר עד שהתעשת ולמד כי ראוי לו להשתדל להשיב לשאלות ולהימנע מהתחכמויות ומיני תשובות סתמיות… הנאשם היה ממוקד במטרתו להסתיר פועלו, כמו גם פועלם של חבריו לכתב האישום ולהעביר אחריות לכל המעורבים האחרים, כמו גם קציני משטרה, שוטרים ומתלוננים בפרטי האישום השונים".
בכל הנוגע למשה בן משה קבע השופט, כי הוא, להבדיל מאחיו, עלה לדוכן העדים כשהוא נכון להעיד ולספר את "סיפורו" תוך ירידה לפרטי פרטים, מאחר שסבר כי הם מסייעים לו בהגנתו. "הוא ניחן באינטליגנציה ובחוכמה לא מעטה", ציין השופט והוסיף, את הדברים שאמר משה: "חוץ משמו של התובע, שום דבר לא נכון בכתב האישום". ואולם, כאמור, בסופו של דבר הגיע השופט למסקנה לפיה דווקא ברוב דברי האחים מעל דוכן העדים, כמו גם ברוב דברי הנאשמים האחרים, לא ניתן לתת אמון.
