 |
| אילוסטרציה |
ועדת המשטרה של לשכת עורכי הדין פנתה למפכ"ל רוני אלשיך וליועץ המשפטי של המשטרה תנ"צ שאול גורדון, בדרישה למחוק ממאגר הדי-אן-איי (DNA) את פרטי הזיהוי של חשודים שהתיק בעניינם נסגר מחוסר אשמה ושל נאשמים שזוכו במשפטם.
לפי הההערכות, מאגר הדי-אן-איי המשטרתי כולל מעל 400 אלף דגימות של אזרחים. בשנתיים האחרונות אישרה הכנסת להרחיב משמעותית את רשימת העבירות שבגינן ניטלות דגימות מחשודים. מטרת הרחבת החוק היתה לתת למשטרה אפשרות להכליל במאגר חשודים בכל עבירה שדינה עונש מאסר. ואולם, לפי נתוני המשטרה, בכל שנה נחקרים כ-150 אלף חשודים באזהרה, אך 70 אחוז מהתיקים נגנזים ורק בשליש מהתיקים מוגש כתב אישום.
בישיבת ועדת משטרה של לשכת עורכי הדין, שדנה בהרחבה הבלתי מבוקרת של מאגרי הזיהוי, עלתה השאלה מדוע משטרת ישראל אינה מוחקת את פרטי הדי-אן-איי וטביעות האצבע של חשוד, וכן את צילומיו מאלבום התמונות המשטרתי, גם לאחר שהוכח כי מדובר בחשוד הנקי מכל אשמה.
 |
| עו"ד אפרת טרוים |
חוק סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי, קובע כי נתוני זיהוי גנטי של חשוד (להבדיל מנאשם מורשע) יימחקו מהמאגר בתום שבע שנים. ואולם, החוק הותיר לקונה, פירצה, באי-הבחנה בין עילות סגירת תיקים – סגירה מחוסר אשמה או מחוסר ראיות – וכן בשתיקה לגבי נאשמים שזוכו במשפטם בתוך תקופת שבע השנים.
יו"ר (משותפת) של ועדת המשטרה בלשכה, עו"ד אפרת טרוים, כתבה במכתב ליועמ"ש המשטרה תנ"צ גורדון, כי המדיניות כיום אינה סבירה. "משעה שהוכח כי אדם זכאי בדין, או שהוחלט לגביו כי אין כל אשמה פלילית במעשיו, מתאיינת לה הסיבה להמשיך ולהחזיק בפרטיו במאגרים השונים. מאותו רגע אותו אדם חזר להיות כיתר חבריו הנורמטיביים, ואין כל סיבה שיהא חרוט על מצחו אות קין שכזה, אפילו אם אות זה הוא לעיני מורשים בלבד".
"דווקא בתקופתנו, בה צנעת הפרט, השם הטוב וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נמצאים בראש הערכים, מוצאת לנכון משטרת ישראל לחמוק לשטחים האפורים ולנצל לאקונה בחוק לצרכיה, תוך המשך פגיעה בשמם הטוב של רבבות חשודים 'לשעבר' ושל נאשמים שזוכו זיכוי מלא בבית משפט", כותבת עו"ד טרוים. "בבג"צ קבלרו (שעסק בעילות סגירת תיקים) נקבע בבירור כי שמו הטוב של אדם הינו נכס יקר מפז, וקיים הבדל מהותי בין סגירת תיק מחוסר ראיות לסגירה בשל חוסר אשמה".
 |
 |
| רוני אלשיך | שאול גורדון |
לדבריה, מעיון בפקודות המשטרה בנושא מאגרי הזיהוי, עולה כי מנהלי המאגרים של די-אן-איי, טביעות אצבע ותצלומים, "רשאים להורות על מחיקת נתוני זיהוי שהוזנו למאגר בטעות או שלא כדין". לטענת הלשכה, יש לפרש סגירת תיק מחוסר אשמה או זיכוי כמקרים בהן הדגימות נלקחו בטעות, מאחר שהתברר כי החשוד הוא אינו העבריין.
פקודת המשטרה אמנם מאפשרת לקצין מוסמך לבחון בקשה של חשוד ל"עיון חוזר" ולהשמדת דגימה ביולוגית שנלקחה ממנו, אם טרם הוגש כתב אישום ואם נמצא כי לא היה חשד סביר ובסיס לחקירה באזהרה. אך הפקודה אינה מטילה כל חובה בעניין על המשטרה, ומעטים המקרים בהם חשודים פונים בעניין. נדירים עוד יותר המקרים בהם קצין הורה על מחיקת דגימות.
ביחס לקטינים, המצב שונה: כאן פקודת המשטרה קובעת בצורה ברורה כי כאשר תיק חקירה של קטין נסגר מחוסר אשמה – אכן יימחקו נתוני הזיהוי שלו מהמאגר המשטרתי.
 |
| ביטוי מוחשי לרבב (אילוסטרציה: FREEPIK) |
"כאשר אדם נחשד בביצוע עבירה, פועל יוצא מכך הוא רבב הדבק בשמו הטוב. הביטוי המוחשי המיידי לרבב זה ניתן בדמות נטילת דגימות די-אן-איי וטביעות אצבע, והוספת תמונתו לאלבום התמונות המשטרתי. כאשר נוקה החשוד מכל חשד – גם לכך צריך להיות ביטוי מוחשי במידה זהה", מסכמת עו"ד טרוים את הפנייה ליועמ"ש המשטרה. "המצב הקיים מנציח עוול שנגרם לחשודים מלכתחילה, כאשר מבחינת המשטרה הם עומדים בשורה אחת עם עבריינים מורשעים וחשודים שעניינם הסתיים מחוסר ראיות. הדרך היחידה בה יושב המצב לקדמותו, תהא באמצעות מחיקת פרטיהם מהמאגר". לכתיבת המכתב שותף עו"ד רן תגר.
ועדת משטרה בלשכת עורכי הדין עסקה בנושא עוד תחת היו"ר הקודם עו"ד פנחס (פיני) פישלר, שפנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה, בדרישה למחוק אמצעי זיהוי בעת גניזת תיקים מחוסר אשמה.
עד כה לא התקבלה בלשכת עורכי הדין כל תשובה מהמשטרה, בחלוף חודשיים מהפנייה האחרונה.
 |
 |
| עו"ד רן תגר | עו"ד פיני פישלר |
ל"פוסטה" נמסר בתגובה מהמשטרה: "הפנייה נבחנת ברצינות לאור חשיבות הנושא ורגישותו. מענה לפנייה ימסר לפונה כמקובל ולא באמצעות התקשורת. נדגיש כי הטיפול במאגרים אלו מנוהל במשטרה על פי חוק באופן מוקפד ומפוקח. מטבע הדברים הטיפול בקטינים המעורבים בפלילים, שונה במהותו מטיפול בבגירים, ולכן ההשוואה איננה רלוונטית. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בהתאם ללשון החוק".
