 |
| משה קצב |
בדיון שנערך בבית משפט המחוזי בירושלים בעתירת משה קצב נגד דחיית בקשתו לשחרור מוקדם, טענה הפרקליטות כי חוות הדעת החדשה של הרשות לשיקום האסיר אשר תומכת לכאורה בשחרור קצב באמצעות התאמה של תוכנית שיקום ייחודית לו, חורגת מהמדיניות המקובלת והמוכרת של רש"א, ובטיעוני הפרקליטות אף נרמז כי מישהו ברשות נתן הוראה ללכת רחוק יותר מהרגיל לקראת קצב.
 |
| קבוצה טיפולית בכלא (ארכיון) |
טיפול ספיישל
התוכנית החדשה המוצעת נערכה על ידי שתי מומחיות לטיפול בעברייני מין מטעם הרשות, שתיהן בעלות דוקטורט בעבודה סוציאלית, אשר פגשו את קצב בכלא מעשיהו בשבועות האחרונים והמליצו על תוכנית שיקום שתיערך לאסיר קצב כאשר ישוחרר.
סגנית מנהל מחוז ברש"א, עו"ס רחל כרמל-קפלן, כתבה ליועץ המשפטי לממשלה ערב הדיון בערעורו של קצב, כי "בהתאם למדיניות החדשה, בדבר בדיקה ועיון חוזר בהחלטות המתקבלות על ידי רש"א, ובעיקר במקרים סבוכים ורגישים, הונחו עובדינו לבחון בשנית את מצבו של האסיר קצב וכן את בדיקת התאמתו לתוכנית שיקום. ברצוני להביא לידיעתכם כי בהתאם לבקשת בית המשפט או ועדת השחרורים, יש באפשרות רש"א לספק חוות דעת עדכנית הכוללת התייחסות להתאמתו לתוכנית שיקומית".
הפרקליטות התנגדה להגשת חוות הדעת. נציגיה, עו"ד גיא אברס ועו"ד עינת לב ארי, אמרו ביותר משמץ של אירוניה כי המדיניות החדשה שרש"א מצהירה עליה, אינה מוכרת, והם ישמחו לדעת מהם עקרונותיה. בפרקליטות תוהים, כיצד רש"א מציעה לפתע תוכנית שיקום לקצב לאחר שרק בחודש אפריל הודיעה לוועדת השחרורים שהנשיא לשעבר אינו מתאים לתוכנית עקב הכחשת העבירה, וגם, כיצד ניתן להציע טיפול בקהילה מטעם המדינה לאסיר שלא עבר שום טיפול בכלא?
סנגורו של קצב, עו"ד ציון אמיר, ענה בחמת זעם: "לא ייתכן שרשות שלטונית אחת תנסה לחסום רשות שלטונית אחרת, תתערב בשיקול הדעת המקצועי ותחשוד במניעיה… הפוסל, במומו פוסל", הטיח עו"ד אמיר. "הם אומרים שהעיתוי תמוה, שידינו לא נקיות? וכי לא תמוה כי בשבוע שעבר, פתאום, נפתחה בתוך כלא מעשיהו קבוצה לעברייני מין שלא מודים בעבירות? במשך 68 שנים מקום המדינה וארבע וחצי שנים שמשה קצב בכלא, שירות בתי הסוהר לא חשב לפתוח קבוצות טיפול לאסירים מכחישי עבירה בתוך הכלא, ופתאום כמה ימים לפני הערעור של קצב, פותחים קורס כזה? הכל כדי להפיס את דעתו של בית המשפט ולבלום את הדרך לקיצור המאסר… שב"ס רוצה שנשמתו תצא".
בתוך כך קבל אמיר על כך שהנציבה עפרה קלינגר התעלמה בעבר מפנייתו, לאפשר לקצב לקבל טיפול פרטי בכלא ממרכז טיפולי פרטי שהכין עבורו תוכנית שיקום אשר הוגשה לוועדת השחרורים הקודמת, ונדחתה.
 |
| ז'ק דדון |
המנכ"ל קובע
שאלת הטיפול נראית עכשיו כסלע המחלוקת העיקרי המפריד בין קצב לשחרורו. מדיניות שב"ס עד לאחרונה היתה שלא לשלב בטיפולים עבריינים שלא מודים בעבירות בהן הורשעו. לנוכח זאת, גם מדיניות רש"א היתה שלא להציע לאסירים כאלה תוכניות שיקום בקהילה, אשר יאפשרו את קיצור מאסרם. בזמן האחרון, גם שב"ס וגם רש"א שינו מדיניות – ושני הגופים מצהירים על כך.
לפי דובר שב"ס, אסף ליברטי, "קבוצת טיפול לעברייני מין המכחישים את עבירתם נפתחה לראשונה בבית סוהר אשל כפיילוט כבר לפני שנה, ומטרת הקבוצה היא חשיפת עבריין המין למורכבות העבירה, הגברת התובנה לחשיבות הטיפול ולבסוף הודאה בעבירה, גם אם לא הודאה מלאה. לאחרונה נפתחה קבוצה נוספת גם בבית סוהר מעשיהו", מבהיר הדובר.
גם דובר הרשות לשיקום האסיר, אלעד דהן, התגייס להסביר את המהלך החדש בעניין קצב. "מדיניות רש"א היא שהכחשה היא לא הפרמטר העיקרי אם תוגש לאסיר תוכנית שיקום או לא", הוא אומר. "הדבר הקובע הוא אם לאסיר יש פוטנציאל שיקומי, מתוך הבנה שאדם נרתם לטיפול".
גם דובר רש"א טוען כי לא מדובר במדיניות חדשה – לשוב ולבחון את עניינם של אסירים שבעבר הוחלט שלא להציע להם תוכניות מטעם המדינה. לדבריו "מדיניות מנכ"ל הרשות יצחק (ז'ק) דדון, מאז שהוא נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים, היא שבמקרים מורכבים, לרבות מקרים של אנשי ציבור, אנחנו עושים מעקב".
 |
לגבי הפערים בעמדת הרשות – בוועדת השחרורים מול הערעור – מסביר הדובר בכך ש"עברה חצי שנה מאז שנציג קודם שלנו נפגש עם קצב. בחוות הדעת הקודמת נכתב מה שהיה נכון לאז, ובינתיים עברה חצי שנה, והאדם עבר תהליך שלאורו נבחנת התאמתו שנית. ייעוד רש"א הוא לשקם אסירים, וההד התקשורתי לא מעניין אותנו… לכן במקרים מורכבים עושים מעקב. ביקרו אצל קצב שתי מומחיות, ד"ר לעבודה סוציאלית, ראו אותו, התרשמו, וחוות הדעת שלהן לא הועברה לאף אחד. במידה ונתבקש, נציג אותה לוועדת השחרורים".
מי קובע מהם מקרים מורכבים, עצם היותם אנשי ציבור?
"מדיניות המעקב במקרים מורכבים היתה קיימת הרבה לפני ימי קצב, עכשיו היא רק חודדה. ההליך תקין ואין בו שום דבר חריג. אנחנו גוף עצמאי, מקצועי, לא מונחים על ידי הפרקליטות. המנכ"ל מנחה את גורמי המקצוע הטובים ביותר לבחון את האסיר".
המנכ"ל דדון, מפקד מג"ב ואיש משטרה לשעבר, נכנס לתפקיד מנכ"ל הרשות באוקטובר 2013, תחת שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד). ללא קשר להחלטה בעניין קצב, ולמהלך הנכון לבחון את שחרורו לאחר ארבע וחצי שנים בכלא, בגיל 71 – בעבר פורסם בתקשורת על מעורבות והתערבות פוליטית בשאלת בחינת שחרורם המוקדם של אסירים.
ביולי שעבר פורסם בחדשות 2 כי ח"כ מירי רגב, בעת שהיתה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, פנתה אל מנכ"ל הרשות דדון, בבקשה לבחון בשנית הכנת תוכנית שיקום שתאפשר שחרור מוקדם לאסיר שהורשע בסחר בנשים וקרובי משפחתו הם פעילי ליכוד. דדון אישר כי בעקבות פניית רגב נפגש מומחה של רש"א שנית עם האסיר, למרות חוות דעת שליליות קודמות שהיו בעניינו, הגם שבמקרה זה אותן חוות דעת נותרו בעינן בסופו של דבר.
 |
 |
 |
| עו"ד ציון אמיר | עו"ד שני אילוז | עו"ד סוזי עוזסיני ארניה |
תגובות
"שינוי הגישה של שב"ס ורש"א הוא מבורך ביותר, ללא קשר לקצב", אומרת עו"ד שני אילוז, המייצגת אסירים ובהם את נשיא המדינה לשעבר מול שני גופים אלה. "לדעתי, השינוי נובע מהביקורת הציבורית על כך שמנעו מאסירים טיפולים ואפשרויות להשתקם".
עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, המייצגת את קצב בהליכים אחרים, לרבות בבקשת החנינה שלו, מוסיפה: "מלכתחילה התניית טיפול בהודאה היתה שגויה. אנו לא מבינים את עמדת הפרקליטות, מדוע היא מתנגדת ונעמדת על הרגליים האחוריות גם עכשיו כאשר הגוף המקצועי, רש"א, העוסק בשיקום, אומר את דברו".
מפרקליטות מחוז מרכז נמסר בתגובה כי בית המשפט הורה להביא את עמדת רש"א בעניין קצב לבירור נוסף בפני ועדת השחרורים. "יודגש, כי מדובר בעניין אחד מתוך מכלול שיקולים שעל הוועדה לשקול. עמדתנו המתנגדת לשחרור האסיר בעינה עומדת, בין אם יש תוכנית של רש"א ובין אם לא".
|
עו"ד נוגה ויזל על העדר טיפול ייעודי בעברייני מין – הפקרות פושעת אין דרך מעודנת לומר זאת: מדינת ישראל מזניחה ומפקירה את נטרול המרעומים של פצצות הזמן האנושיות (או, אם לדייק, הבלתי אנושיות) המתקתקות בקצב תזוזות מחוגי השעון בין חומות בתי הכלא, שבהם ממשיכים עברייני מין לרייר על הקורבנות העתידיים של פשעיהם הצפויים. רבים מבין עברייני המין שסיימו לרצות את תקופות המאסר שנגזרו עליהם, משתחררים ומתהלכים במקומותינו חופשיים לבצע את זממם בקורבנות מזדמנים, לאחר שלא השתתפו בתוכנית לשיקום עברייני מין בתקופת מאסרם, לא קיבלו טיפול שהיה אמור לסייע להם להשתקם ולהאיץ את שיקומם וזאת לא רק בניגוד לכל היגיון סביר, אלא אף בניגוד לחוק – חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עברות מין (תשס"ו – 2006).
|
