חוק וסדר מדור מיוחד לעבירות מין

המומחים לחקירות פשעי מין (צילום מתוך הסדרה "חוק וסדר – מדור מיוחד")

העדר חוק המחייב שוטרים החוקרים עבירות מין – שהן מהרגישות ומהמורכבות שבחקירות – מאפשר לחוקרים בלתי מקצועיים בתחום לחרוץ גורלות. מצב זה גורם, לא אחת, עוול בלתי נסלח לגברים המורשעים על פי עדותה של בחורה אשר טופלת עליהם אשמת שווא. חוקרים בלתי מוסמכים אינם יכולים להגיע לחקר האמת ולחשוף את מצג השווא. כיום, הם בדרך כלל מסתמכים על גרסת המתלוננת בלבד וללא כל ראיה תומכת אדר מאששת אותה באופן משמעותי הם ממליצים על העמדה לדין של העבריין, לכאורה.

הצעת חוק חדשה שהוגשה באחרונה לכנסת על ידי ח"כ מיקי לוי (יש עתיד, ניצב בדימוס ומפקד מחוז ירושלים לשעבר) מבקשת להתמודד עם המצב הזה אשר מעיב קשות על המאבק האמיתי בניצול נשים ואלימות כלפי נשים. הצעת החוק נועדה לעגן בחוק את חיוב חוקרי משטרה, מתורגמנים ויומנאים, לעבור הכשרה והסמכה לטיפול בעבירות מין. ההצעה, שאותה תומכים ומלווים אנשי הקליניקה לשינוי מדיניות של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ועמותת "ידיד", נועדה לשנות את המצב השורר כיום לפיו אין הסמכה פורמלית מחייבת לחקירת עבירות מין במשטרת ישראל.

על פי הצעת החוק, שבאה לאכוף תקנה אותה קיבלה המשטרה בשנת 2014 אך לא יושמה הלכה למעשה, רק חוקר שהוסמך רשמית לביצוע חקירה בנושא עבירות מין יוכל לבצע חקירה של עבירה מסוג זה. לפי ההצעה, תהליך ההכשרה יתבצע על ידי הגוף החוקר (המשטרה) בשיתוף חברים בארגוני סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעלי ניסיון של חמש שנים לכל הפחות. ההסמכה, נטען בהצעה, תהיה מותנית בהצלחה בבחינות גמר, והחוקרים המוסמכים יירשמו במאגר מסודר של המשטרה.

אגב, כיום הסמכה של חוקרים המבקשים להתמחות בעבירות מין מתבצעת בהתנדבות, ומהסיבה הזו, לימודי הסמכה לחקירת עבירות מין אינם נחשבים למקצוע רשמי בתוך המשטרה, וממילא גם לא קיים מאגר חוקרים מורשים ומוסמכים.

יודע על מה הוא מדבר. ח"כ מיקי לוי בימיו במשטרה

מיצוי המאמץ והסיכוי להגיע לחקר האמת בעבירות מין מצדיק ואף מחייב שאלות חודרניות הנוגעות בציפור הנפש והגוף של נחקרים ומתושאלים מכל הצדדים המעורבים. אילו היה תהליך מוסדר, שיטתי ומחייב של הסמכה, ניתן היה לנהל חקירות אלה באופן מקצועי ומעמיק, ברגישות הנדרשת ומתוך שמירה קפדנית על הכללים, אבל מה שחשוב יותר – לקיים אותה ללא מורא. לצד האמפטיה והרגישות המתחייבת לקורבנות ידועים גם לא מעט מקרים שבהן דווקא דחיקת מתלוננת בחקירה צולבת אמיצה ונוקבת כבר במשטרה חשפה סדקים בגרסתה, שבהמשך התרסקה וקרסה לחלוטין.

חוקר מוסמך יכול להגיע אל גרעין האמת או השקר ולבסס המלצה על הרשעה או זיכוי על יסודות מוצקים. הוא יודע להגיע למקורות, לעדים. יודע לשאול את השאלות הנכונות, הקשות, המתבקשות. יודע לאתר סתירות בגרסאות של מתלוננות. עם זאת, ההגינות מחייבת להודות, שחוקר מוסמך חוקר לא רק ללא מורא, אלא גם ללא משוא פנים. הדבר היחיד המנחה אותו בחקירתו, הוא לחשוף את האמת או לגלות את השקר.

לא אחת התבצרותן של נחקרות בגרסתן המופרכת והבדויה גורמת להטיה בחקירה. באופן טבעי, הלב החומל יוצא אל בחורה המתארת באופן נוגע ללב על מעשים שבוצעו בה לכאורה בכפייה. ואולם, בהעדר יכולת לחקור אותה לעומק, גרסתה נתפסת מראש כגרסה האמינה. 

עו"ד נוגה ויזל

אשר על כן יש לברך את היוזמה של חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), לקדם הצעת חוק שתהפוך את חקירות עבריינות מין למקצוע ותאפשר רק לחוקר מוסמך לבצע חקירה בתלונות בנושא עברייני מין. בהעדר הגדרה של חוקר עבירות מין כמקצוע לא הוקם במשטרת ישראל מאגר חוקרים מורשים ומוסמכים לביצוע חקירות בנושא מורכב ורגיש זה, בשונה, לדוגמה, מחקירות בתחום אלימות במשפחה, אשר רק חוקר מוסמך מורשה לבצע אותן.

הקלות הבלתי נסבלת (אשר לא אחת – כאשר היא מתבררת כחסרת שחר, בדויה וכוזבת – היא גם בלתי נסלחת) שבה ניתן להתלונן על גברים כמי שביצעו לכאורה עבירות מין, גורמת להרשעת חפים מפשע. אי השקעת מאמץ חקירתי נדרש, לא אחת הוא תוצאה של עצלות (תמיד קל לתמוך אותה ב"חוסר משאבים מספיקים"). גברים חפים מפשע, גם אם לא מביצוע עבירה, מוצאים עצמם לא פעם מאחורי סורג ובריח, היות לא נמצא חוקר מסמך שיערער על נכונותה של גרסת מתלוננת או יפריך אותה מכל וכל. 

כאשר טוענים, ובצדק, שהצדק צריך להיעשות וגם להיראות, הוא ודאי לא נראה טוב כאשר אנשים מורשעים בגלל חוסר צדק שנגרם בגלל חקירה לא מקצועית על ידי חוקרים לא מוסמכים. כל אדם נאור, שרוצה כי המשפט במקומותינו יהיה משפט צדק, חשוב שיתמוך בהצעת החוק של ח"כ לוי. נשים נחמלות בקלות. גברים? הרבה פחות. ודאי יש מקום וטעם לחמלה, אבל אסור שחמלה תהיה גורם בחקירה ותטשטש ותשבש את מיצויה.