 |
| החגיגה עומדת להיפסק. פנמה (צילום: FREEPIK) |
נאמר מיד: פעילות במדינות מקלטי המס מעצם טיבה וטבעה הינה חוקית לחלוטין, אין כל פסול בתכנון מס במדינות זרות – תכנון מס שמטרתו הפחתת נטל המס של חברה הפועלת באופן חוקי. לכן, חיפוש אחר מקלטי מס מקובל בעולם בחברות והתאגידים, בישראל ובעולם.
יחד עם זאת, בעידן שבו מדינות חותמות על אמנות ושיתופי פעולה בתחום העברת המידע, יש להידרש היטב לסוגייה הזו שנזנחה בעבר, ולשאול: מה בין תכנון מס לגיטימי ואיתור מקלט מס חוקי, לבין התחמקות מתשלום מיסים ושימוש באותו מקלט מס אשר מאפשר גם התחמקות מדיווח ותשלום?
מהם מקלטי מס?
מדינות קטנות שכלכלתן חלשה במעט מעודדות הגעה אליהן באמצעות הפיתוי של הטבות מס משמעותיות לחברות זרות, ובאמצעות אותן הטבות למשוך אליהן משקיעים זרים שיביאו איתם כסף זר. מדובר בהאצה ("בוסט") כלכלית לאותה מדינה ולספקי השירותים המקומיים הדרושים לחברות זרות. כאמור מדובר בהתנהלות כלכלית חוקית לחלוטין, ונפוצה, וישנן מדינות המתפארות במיסוי נמוך לחברות זרות (off shore) ואף מספקות להן פטור מלא מתשלום מיסים מסוימים.
מצד שני, מדינות במערב המתועש נלחמות מלחמה של ממש באותם מקלטי מס, ולצורך הזה הוקמו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי כמו OECD ו-FATF אשר מטרתם לאתר ולנטרל כסף שמקורו בהעלמות מסים מסוגים שונים או כל פעילות בלתי חוקית, ולחבל כך במסחר בלתי חוקי של מיזמים המזוהים עם הפשיעה המאורגנת, ובמימון ארגוני טרור בינלאומים.
לפיכך, ה- OECD ו-FATF הפיצו רשימות "שחורות" של מדינות מקלטי מס, שעליהן מוטלות מגבלות סחר. המדינות החברות בשני הארגונים חתומות על אמנות לשיתופי פעולה בתחום העברת המידע בין רשויות החוק והאכיפה שלהן.
מסע הצלב הבינלאומי נגד הון שחור, העלמות מס ומימון טרור, חייב שינויי חקיקה שכל מדינה התחייבה לבצע בתחומה. בראש ובראשונה, פתיחת מאגרי המידע בנושא המיסים ושינויים בחוקי החיסיון הבנקאי. כחברה בשני הארגנים הללו, מדינת ישראל פועלת לקידום מטרות אלה באמצעות מדיניות מחמירה שמוציאות לפועל רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון (הזרוע המבצעת בנושאים אלו), אשר מנטרות על בסיס קבוע פעילות יזמית של ישראלים בחו"ל, הן לצורך איתור הון שחור והן לצורך גביית המס עליו והגדלת הכנסות המדינה, וכמובן כדי למנוע את פעילות הטרור האיסלאמי בעיקר.
 |
אם פעילות של חברות ישראליות במקלטי מס הינו חוקי לחלוטין, לא כך הדבר באשר להפקדות של כספי ישראלים בחשבונות בנק בחו"ל. רשות המסים סימנה בהפקדות ישירות כאלו של כספים אשר לא דווחו לרשות המסים (על ידי ישראלים או אחרים) כחוד החנית של מלחמתה בהון השחור.
עכשיו הגענו אל מהותו של העניין הפלילי
אדם פרטי אשר נתפס בהפקדת כספים בחו"ל ללא דיווח במסגרת גילוי מרצון (במסגרת תהליך המעבר משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי פרסונאלית), ימצא את עצמו עובר למסלול של כתב אישום פלילי על כל המשתמע מכך, מבחינת רשות המיסים מדובר בהעלמת מסים קלאסית.
במסגרת ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה ישראל, רשות המיסים נחשפת בשנים האחרונות למידע מפורט מאוד על ישראלים שהפקידו בסתר כספים בחשבונות בחו"ל. הסרת החיסיון הבנקאי, כמו שקרה בשוויץ, הינה רק סנונית ראשונה למגמה רחבה ומתפשטת זו אשר שינתה את הכללים מן הקצה אל הקצה. החשיפה העיתונאית הבינלאומית של העיתון הגרמני "בילד צייטונג", בשיתוף עיתונים מ-100 מדינות ("הארץ" בישראל), על רשימת הלקוחות של משרד רואה החשבון הגדול בפנמה היא דוגמה קלאסית למהות התהליך.
מעתה אמור: מקלטי מס – OUT, קירות שקופים למקלט – IN
החגיגה בפנמה למשל עומדת להיפסק. מדינת ישראל חתמה על אמנה לחילופי מידע עם פנמה אשר תאפשר לקבל מידע על חברות שהקימו ישראלים בפנמה. כך גם לגבי מלטה, לוקסמבורג ועוד יעדים אטרקטיבים להון. בסיוע הטכנולוגיה העולם הגדול הפך קטן מאוד, ורשות המיסים מהדקת את אחיזתה בגרונם של אלה המבקשים למצוא מחבוא לכספם ברחבי התבל.
לסיום אומר: ישראלי שיחביא את כספו בחו"ל, לא ידווח עליו, לא יגיש דו"חות, ולא יכלול אותם בהצהרותיו לרשות המיסים עובר למסלול הפלילי החם. ישראלי שיגלה, וידווח, ענייניו יעברו למסלול האזרחי במהותו, והמחלוקות ידונו על הבסיס המטריאלי, הכספי.
ובאשר למקלטי המס במסגרת התכנון החוקי הלגיטימי מבחינתה של חברה ישראלית השואפת להפחית את תשלום המסים שלה, אלו עדיין מתקיימים, באופן מצומצם יותר אמנם, ובכל מקרה חוקי ושקוף הרבה יותר.
