האסיר לשעבר עודד דסאו זכה (שוב) בפיצוי משב"ס

עודד דסאו (מתוך פרומו לתוכנית "הכרישים")

שירות בתי הסוהר ישלם 5,000 שקל לאסיר לשעבר, איש העסקים עודד דסאו, עקב גניבת ציוד אישי יקר שהחזיק בתאו. הציוד נגנב בימים בהם נשלח דסאו לצינוק בכלא שאטה.

דסאו תבע משב"ס 9,330 שקל – שווי הגניבה לדבריו. שב"ס טען כי תקרת "ביטוח האחריות" לציוד אישי של אסירים היא עד 1,000 שקל ומעבר לסכום זה, האסיר אחראי לרכושו. רשם בכיר בבית משפט השלום בנצרת, ריאד קודסי, המליץ לשב"ס להגיע לפשרה, והשבוע הושגה ההסכמה שקיבלה תוקף פסק דין: דסאו יפוצה על אובדן הציוד ב-5,000 שקל.

זו אינה הפעם הראשונה ששירות בתי הסוהר משלם פיצוי לדסאו. לפני שנתיים נאלץ השירות לפצות את האסיר לשעבר ב-10,000 שקל בגין כל יום בו ישב בצינוק – 30 אלף שקל בסך הכל – בעקבות תביעה קודמת שהגיש על כליאת שווא עקב שליחתו לצינוק בהליך לא תקין.

דסאו, שסחר ביהלומים באפריקה, והיה בעל השליטה בחברת האחזקות הציבורית "גולן מלאכת מחשבת", נשפט למאסר של שנתיים על עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, בגין העברת עשרות מיליוני שקלים מחשבון החברה לחשבונו הפרטי. הוא שוחרר מהכלא לאחר ניכוי שליש ממאסרו, במרץ 2013. לצופי הטלוויזיה הוא מוכר גם כמי שהיה בעבר שופט בסדרת הריאליטי "הכרישים".

בתביעה שהגיש עוד בזמן המאסר, טען כי החזיק בתאו שתי אימוניות (חליפות טריינינג) של אדידס בשווי 2,000 שקל,  נעלי התעמלות ניו באלאנס בשווי 950 שקל, מכונת גילוח פיליפס בשווי 1,000 שקל, שלושה בשמים אפטר שייב מסוג דולצ'ה גבאנה, דווידוף והוגו בוס בשווי 1,200 שקל, כפכפי קרוקס בשווי 250 שקל, 50 כרטיסי חיוג לטלפון ציבורי בכלא בשווי 3,600 שקל, ומעיל דובון של שב"ס שעל אובדנו אמור היה להישפט, בשווי 400 שקל. סך כל ערך הציוד, לטענתו, שנגנב  – 9,330 שקל.

בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד אפרים דמרי, תיאר דסאו כיצד נשפט לשבוע בצינוק באוגוסט 2012 לאחר שהואשם בנסיון לשחד סוהר, שהכניס אותו כביכול למשרד באגף כדי להראות לו תמונה באינטרנט של סוהרת מכלא אחר שהיתה בעבר בת זוגו של אסיר שישב עם דסאו בתא.

דסאו הכחיש את כל הסיפור וטען שתפרו לו תיק. לאחר שנשפט על ידי קצין תורן והוכנס לצינוק, הגיש סנגורו עתירה דחופה לבית המשפט, והיועץ המשפטי של שב"ס הורה להוציאו מהבידוד אחרי שלושה ימים ולבטל את ההליך המשמעתי. 

כלא שאטה

בתביעה שהגיש בגין כליאת שווא, טען דסאו כי ההליך המשמעתי נוהל באופן לא תקין, ללא שמיעת עדים שביקש להביא. הוא גם דרש משב"ס להציג תמונות – תיעוד שלו עם הסוהר אותו ניסה לשחד כביכול. בפשרה שהושגה בתביעה זו, זכה דסאו לפני שנתיים בפיצוי של 30 אלף שקל. אבל דסאו החליט לנהל מלחמה בשב"ס עד הסוף, וזאת לא היתה התביעה האחרונה. כשיצא מהצינוק אחרי שלושה ימים, ונלקח לתאו לפני העברתו לאגף אחר,  גילה בחדר כי ארונית הציוד שלו נפרצה.

דסאו טען כי על פי פקודת שב"ס בעניין "אחזקת ואחסנת פריטי ציוד של אסירים", שב"ס היה חייב לאפסן את ציודו ולהחתימו על כך לפני הכנסתו לצינוק. זאת לפי הפקודה הקובעת כי "בעת יציאה זמנית של האסיר לחופשה, לדיון משפטי, לטיפול רפואי, בידוד ועוד, יאופסן ציודו הפרטי באפסנאות היחידה או באגף במקום נפרד ומאובטח בארון נעול עד לשובו. באחריות האפסנאי לרשום את פריטי הציוד ולהחתים את האסיר לאישור הרשימה".

כמו כן טען דסאו, כי עם כניסתו לכלא, היו צריכים להחתימו גם על מסמך הקובע את גובה אחריות שב"ס לציוד. זאת לפי פקודת נציבות הקובעת כי "עם קליטת האסיר, יש להחתימו על כתב התחייבות בו יצהיר כי ידוע לו שבעת הכנסת ציוד לתאו, לא יעלה הסכום בגין אובדן או נזק שבאחריות שב"ס על 1,000 שקל לאסיר ו-1,200 שקל לאסירה". בפקודה, אגב, נקבעה תקרת אחריות גם לשווי פריטים ספציפיים – למשל עד 100 שקל בלבד לנעלי ספורט ועד 70 שקל לטרנינג. דסאו טען כי אם היה יודע שהאחריות מוגבלת, לא היה מכניס לתא ציוד בשווי כה רב, וביקש מבית המשפט לקבוע כי שב"ס נהג ברשלנות ואחראי להיעלמות הציוד. 

בכתב ההגנה שהגיש שירות בתי הסוהר נטען, כי דסאו הוכנס לבידוד כיוון שעבר עבירת משמעת חמורה. שב"ס מודה שהתגלו ליקויים בדרך ניהול הליך השפיטה המשמעתי. בנוגע לגניבת הציוד, טוען שב"ס כי דסאו לא הוכיח שהיו ברשותו המוצרים שפירט, ולא הציג כל חשבונית על רכישת הציוד או כל הוכחה אחרת. לא הוגשו מסמכים המעידים על שווי הציוד, והערך הנטען מופרז, טען שב"ס, ובנוסף לכך הציג סיכום ראיון עם האסיר, בו מנהל האגף עדכן אותו לכאורה על הגבלת האחריות לציוד.

דסאו ביקש לזמן לבית המשפט שישה עדים – את מפקד כלא שאטה לשעבר, נזיה אל להיאני, את שני הקצינים ששפטו אותו, סוהר ושני אסירים שהיו איתו בתא. בדיון שנערך בחודש פברואר, אמר דסאו: "אני לא מחפש את הכסף ולא את הפרסום, אני מוכן שיתרמו את הכסף לנפגעי שב"ס… יום אחד זרקו אותי לצינוק בבית כלא הכי קשה במדינת ישראל, באופן בהול ומשפיל. מנעו ממני לקחת כל פריט, לא התייחסו לבקשתי לאפסן את הציוד וכשחזרתי לתא גיליתי שהארונית פרוצה".

השבוע, לאחר דיון לא פורמלי, בהמלצת בית משפט, הושג הסכם פשרה לפיו ישולם לדסאו פיצוי של 5,000 שקל.

"סגרתי מעגל מבחינתי. רציתי לעשות מעשה, שאסירים אחרים ירויחו", אומר דסאו. בימים אלה, הוא אומר, "אני יוצא לדרך חדשה ורוצה לשכוח את כל המושחתים של השב"ס".

לפני שנה דווח על מינוי נאמן לחברת נדל"ן "לב האגם" שהיתה בבעלותו וביקשה הקפאת הליכים. "אני רוצה לגמור הכל בצורה הכי יפה", הוא אומר. "להחזיר חובות ולצאת לדרך חדשה". 

דובר שירות בתי הסוהר מסר בתגובה: "סכום הפשרה אשר התגבש בעניינו של האסיר היה לאחר בחינת התיק ונסיבותיו, בהתחשב בקשיים ראייתיים, כמו גם בשיקולי יעילות וחסכון במשאבים".