 |
| קעקוע כלא רוסי המסמל חירות |
חודש ניסן פריחה ולבלוב, קציר שדמה, התחדשות הטבע בירוק.
העם הנבחר, ממלכת הכהנים, שרויים תחת כפייה ועבדות.
גזירת השמד ונפטרים על שפת היעור, מתוך נבכי נפש, רחמניה, מצילה את הזכר המושלך היאורה, מושה אותו מתוך היאור המתפתל.
לא ינום ולא יישן שומר ישראל, יוצא מעורו ומנחית מכה על בכורו, הוא מבודד את הרעה מקרב העם הנבחר ופוסח על בתיהם, מבצע הצלה לתפארת.
משקופים נצבעו באדום, מתחבקים עם מלאך המשחר להציל ומצהיל, דרך רצופה בקשיים, מלאכת מחשבת שזורה שרעפים ייחודיים התואמים את טביעותיו של הבורא.
שרוולים מופשלים חושפים כאבים, מבצע עתיק לחיסול העבדות, לחם עוני חסר טעם וריח, שמש קופחת, לילה, קור וחום, שנים של יסורים אותם שוב לא רוצים לעבור.
חג החירות מתיר אסורים, כמו המוות והחיים שבידי הלשון, ניתן לדבר וגם לשתוק, ובלשון הפסח, פה סח.
שופטים באים לעשות סדר חברתי אחר, ברחובות שוטרים חסרי חוכמת רחוב עוצרים את הזמן במבט, כמו נחש השוקל את סיכוייו טרם יקיש.
האדם בחלומו, בזכרונותיו הוא כפות, נטול אפשרויות בחירה, הוא שותק, גופו הכפות אינו מפסיק לדבר, בסוגר הכפייה שבשתיקה.
 |
| מתוך מגזין און ליין לחיפוש הטוב האמת והיופי |
חג הפסח, אביב, העננים יוצאים לחופשה, הטבע לובש פריחה וצמיחה.
האדם משוטט בפרדס החיים ומתחדש עת זכרונותיו תלויים על קולב החיים, ירא את בדידותו יותר מאשר את אלוקיו. כאן, היום ולא מחר, סביבו הילה, שוקע בתפילה, האחד מהלל, השני מיילל והשלישי פוצח בשיר הלל.
מביט לאילנות בעיניים, שומע סרנדה של אהבה המחליפה תככים ושלל מזימה.
רוחנו ההסטורית כלואה בגופנו, כמו אסירה במחשבתנו יוצאת מעבדות לחירות, שמחה ופריחה. העבר שייך לזכרונות והעתיד תמיד לחלומות.
חג חירות שמח.
 |
| עו"ד יגאל כהן |
