![]() |
| שירזי הבן נע ברחבי הכרך בלי למשוך תשומת לב (צילום: חן גלילי למעריב) |
מה כבר אפשר לומר על הרצח של שי שירזי ולא נאמר ב-24 השעות האחרונות, שהרי הסכסוכים המתוקשרים מככבים בגוגל. היריבות ההיסטורית עם משפחת אבוטבול? ואולי זו המאוחרת עם העבריין ברוך בוקל אשר דילג עם נאמנותו בין שתי משפחות "האצולה" הנתנייתיות, עד שחבר לקואליציה עם בן כהן מרמת גן ושניהם התפוצצו ואיבדו את רגליהם?
אפילו בהקשר הזה עלה שמו של שי שירזי, כמי שספג מנחת זרועו האימתנית של בן כהן באחד ממוקדי הבילוי בעיר הגדולה אליה עבר, מאז שעיר הולדתו נתניה הפכה קטנה עליו ועל בנק ההלוואות שהוא ניהל עבור אביו, מי שעד לאחרונה נחשב לאייקון אולטימטיבי של פשע, הצלחה פיננסית ופופולריות חברתית. שירזי ג'וניור, באמצעות פרקליטו הנאמן, עו"ד ג'קי סגרון, הכחיש אז בתוקף ש"חטף" מבן כהן, והפרסום נמנע, אבל השמועות המשיכו לרחוש כחלק מהמתיחות שהרקיעה שחקים מאז נסיון החיסול של כהן בלב הכרך.
שירזי לא היה החשוד הפוטנציאלי, וההערכות בכיוון שלו אף הלכו והתפוגגו ככל שחלף הזמן, בין היתר משום שהאצבע המאשימה התמקדה בסכסוך של הפצוע הקשה עם איתן וערן חייא. מה גם שג'וניור המשיך לחיות כרגיל, משמע, דילוגים ליעדים פיננסים ברחבי העולם בהם יש למשפחה חברים טובים, מתן הלוואות דיסקרטיות בריבית נוחה ותחרותית ללקוחות ותיקים וחדשים, והשקעות בעסקים מניבים של מקורבים, אבל גם סירוב להלוואות וניכיון צ'קים לגורמים "בעייתיים".
![]() |
| ברוך בוקל |
שירזי הצעיר החזיק משרד צנוע ונע ברחבי הכרך הגדול מבלי למשוך תשומת לב רבה מדי עם גינונים שחצניים של גנגסטרים או מכוניות אקסטרווגנטיות (הוא חוסל כשנסע במאזדה 3), וללא נהגים ושומרי ראש – איתו ברכב היה בליל המוות אדם נורמטיבי לכאורה, מבוגר אחראי שתפקד על תקן השליח שלו. עם זאת, שירזי נמוך הקומה החייכן ונעים ההליכות בדרך כלל, התגורר בדירת יוקרה בצפון תל אביב וערך מדי ערב כמעט סיבובי פאבים שכללו "כניסות" למסיבות הכי נחשבות בגוש דן עם הבחורות הכי צעירות ויפות במילייה הנובורישי. מראשון לציון ועד נתניה, עבור דרך המושבים וערי השרון, כולן נפלו שדודות לרגליו, ואף התקוטטו בינהן על הזכות הזו כמיטב הז'אנר. בהמשך לקו הצנוע שנקט בו הוא הקפיד לא לעשן, לא להריח ולא לשתות אלכוהול.
כל אלה הפכו אותו לאחד האנשים האהודים בגוש דן, בכירי הפשע התורנים נראו מחבקים אותו בכל הזדמנות ברחבי העיר ובמקומות הבילוי הפופולרים. רבים מאלה הופתעו מאוד במוצאי השבת האחרונה, ואף כאבו את מותו.
![]() |
| פרופיל אוהד במוסף הארץ |
הכאב של ריקו
אם כבר מזכירים כאבים של עבריינים, ויש דבר כזה, אי אפשר לא להקדיש כמה שורות לאבא ריקו. בזכות השרמנטיות, ההופעה והחיוך הנצחי הוא זכה לסיקור תקשורתי השמור לשחקני קולנוע, וללא ספק נחשב לאהוב הקהל בנתניה ובכלל, למעט בקרב קורבנות עבירותיו שמטבע הדברים אינם סולחים לו גם ביום הזה.
שירזי האבא הוא בוגר שב"ס במתכונתו הישנה, ימים בהם עבריינים בכירים זכו ליחס מיוחד מבכירי הקצינים האחראים. במאסר הזה, גם היחס המיוחד נלקח ממנו. האהבה ההדדית בינו לבין בנו היחיד היתה בלתי נתפשת ממש, כשהתנשקו עשו זאת על השפתיים כמעט. והנה, חרף פניות מקורבים ובני משפחה, ושידורים בטלוויזיה וברדיו על "חיסול בנו העבריין של ראש ארגון פשיעה מנתניה המרצה עונש מאסר", סירבו האחראים בכלא רימונים למסור לשירזי את ההודעה על מות בנו במשך לילה שלם. הידיעה המרה נמסרה לו בתאו רק בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר היא כבר החלה להזדחל בעצמה החוצה, ממעמקי התת מודע.












