"שחררו מהכלא את נשיא מדינת ישראל משה קצב"

הפסל של משה קצב אשר סולק ממשכן נשיאי ישראל

עד לרגע האחרון התלבט נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, האם להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת השחרורים, לדחות את בקשתו לקיצור המאסר בשליש. שפוף, כאוב, מושפל, ראשו מורכן, הוא אינו מבין את ההחלטה. אלה פחות או יותר התיאורים של מקורביו ועורכי הדין המלווים אותו בשנים האחרונות. החל בסנגור הראשי בתיק, עו"ד ציון אמיר, עבור בסנגורית המלווה אותו בבית הסוהר, עו"ד שני אילוז, ועד לשני הפרקליטים שכבר הגישו בעבר בקשת חנינה בשם קצב, עו"ד סוזי עוז סיני ארניה ועו"ד חיים משגב.

קצב היסס מאוד אם להגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים, מסיבה אחת בלבד: הוא אינו רוצה להגיע לבית משפט מאחר והוא מסרב בכל תוקף שתמונות שלו במדי אסיר יפורסמו בכלי התקשורת, זו תהיה השפלה אחת יותר מדי.

עקב לבטיו הרבים והנסיון להימנע מסבב נוסף בבתי המשפט ובתקשורת, חזר קצב בעצת פרקליטיו לנתיב הפעולה החלופי, בקשת חנינה מהנשיא, מה שמעורר תרעומת רבה עוד יותר בארגוני הנשים וגופי איכות השלטון, ובעקבותיה בחוגים מסויימים בכלי התקשורת. ועדיין, למרות הנבירה הציבורית בפרטי הבקשה ובמניעים לה כמו גם בקשרים פסולים לכאורה שהיא נשענת עליהם, בתחילת השבוע כתב קצב מכתב אישי לנשיא רובי ריבלין וביקש "חסד, חמלה ורחמים".

בקשת המשפחה נדחתה. גילה קצב

אמנם זו פעם ראשונה בה הוא פונה אל הנשיא באופן ישיר, אך בקשת חנינה כבר הוגשה בעבר על ידי משפחתו, ולפני כשנה הוגשה בקשה גם על ידי הסנגורים, ידידו מזה שנים עו"ד משגב ועו"ד עוז סיני ארניה. השניים ביקרו אותו בכלא מעשיהו וקצב ביקש מהם לפנות לנשיא ריבלין ולצרף את בקשתם, ואת עמדתם המשפטית.

"אני מכיר את משה קצב הרבה שנים – ולכן ביקרתי אותו יחד עם עו"ד עוז סיני ארניה לפני מספר שבועות בבית כלאו", כתב עו"ד משגב לנשיא ריבלין. "מצאנו אדם מוכה וחבול, כועס מאוד על מערכת אכיפת החוק, הבטוח בחפותו. אנו בטוחים שאתה זוכר כיצד נהגה בו התקשורת; לא היה אפילו שמץ של חמלה בדיווחים, רק רשעות ושמחה לאיד. אנו יודעים שאין אנו מעלים את הנימוקים 'הנכונים', אבל מקרה זה יוצא דופן מכל בחינה שהיא".

שני הפרקליטים הדעתניים טוענים כי הם התרשמו מאוד מזעקתו של קצב, ובעיקר מהתחושה על היותו במצולות. "העצב ניבט מעיניו של משה קצב", הם כתבו לנשיא ריבלין. "הוא כבר אינו צעיר ואנו מאמינים שלציבור אין כל עניין במיצוי הדין עימו".

הנשיא ריבלין השיב לסנגורים כי פנייתם תישקל בבוא העת.

"קיים רצון לראות את הדם של קצב". עו"ד סוזי עוז סיני ארניה

החירות המחשבתית ודעת הקהל

"כמשפטנית וכאשה שפגשה אותו באופן אישי, אני סבורה שקיים רצון לראות את הדם של קצב מרוח על הקירות", אומרת עו"ד ארניה בראיון ליום העצמאות שיקומם ודאי את שדולת הנשים. "זו גם ההתרשמות של בני משפחתו ומקורביו, וכמובן שגם הוא מרגיש שנעשה לו עוול מאוד גדול. אדם אחר שהיה עושה את אותן עבירות בהן הוא הורשע, אין לי ספק שהיה משתחרר. משה קצב ראוי לחנינה מפני שגדשה סאת ייסוריו. בעניין שלו קיים לחץ ציבורי ותקשורתי מאוד חזק, עליהום, ונסיון להשפיע על ועדת השחרורים וגם על הנשיא ריבלין. בחברה הישראלית מתפתחת תופעה, הרצון לראות אנשים תלויים בכיכר העיר.

"מי שמכיר את החוק יודע שבקריטריונים המחייבים לשחרור מוקדם, קצב עמד יפה מאוד: הערכת המסוכנות שלו מאוד נמוכה. התנהגותו מאחורי סורג ובריח מופתית. זה אדם בעשור השמיני לחייו, שיושב כמעט חמש שנים. אי לקיחת אחריות והעובדה שהוא רוצה ללכת עם האמת המוחלטת שלו, אינה יכולה להיזקף לחובתו. זה שיקול שהוועדה יכולה לשקול, אך הוא אינו תנאי סף.

"יש חירות מחשבתית במדינת ישראל", רוצה עו"ד ארניה להאמין, "בן אדם רשאי לדבוק באמת הפנימית שלו עד הסוף. קצב ויתר על הסדר הטיעון שהוצע לו, מה שממחיש את טענת החפות הכנה. אם היה מסכים להסדר (בו היה נדון למאסר על תנאי בגין עבירות קלות – ז"ק), הוא היה חוגג בביתו כאדם חופשי לא רק את הפסח האחרון, אלא הרבה ימי עצמאות קודמים".

עו"ד ציון אמיר

עו"ד ארניה מדגישה כי "האפליה נגד קצב היא רק בגלל שהיה נשיא. לא ביקשנו שיקלו איתו במיוחד, אבל אין הצדקה גם שייענש קשה יותר בגלל שהיה נשיא. מה שאמרנו הוא, שכאשר יש מקום לבוא לקראת אחרים – בואו גם לקראתו. הוא אסיר ככל האסירים. היו עשרות, אם לא מאות מקרים בהם ועדת השחרורים דנה בעניין עברייני מין ואישרה שחרור מוקדם כשהערכת המסוכנות נמוכה, גם אם האסיר עמד על הכחשתו".

לדוגמה, מציינת עו"ד ארניה את סיפורו של אל"מ עאטף זאהר – הקצין הבכיר שנשפט לשש שנות מאסר בגין עבירות מין רבות, כולל אונס חיילת, ושוחרר כשנה לפני תום ריצוי עונשו, על ידי ועדת השחרורים השנייה שדנה בעניינו.

"מקום שבהשפעת הלחץ הציבורי, ועדת השחרורים לא באה לקראת קצב, אני סבורה שהוא מסוג המקומות שנשיא המדינה צריך להתערב", אומרת עו"ד ארניה. "לנשיא שיקול דעת רחב ביותר. בפרשת קו 300 ניתנה חנינה לבכירי שב"כ בעבירה חמורה יותר, עבירת רצח".

לדבריה, "קצב מרגיש מוקצה, וזה הדבר שהכי קשה לשאת, עבור כל אסיר, ובמיוחד עבור מי שהיה נשיא המדינה. מדובר באדם שהופשט מבגדי המלוכה, והולבש במדי אסיר כתומים. נשכחה התרומה הציבורית שלו. נותרה לו עוד תקווה בעתירה לנשיא, וזהו המקום שצריך לנהוג במידת הרחמים – שחררו מהכלא את נשיא מדינת ישראל משה קצב".

"נפגע מאמירות ועדת השחרורים". עו"ד שני אילוז

הודאות ופריבילגיות

עו"ד שני אילוז מלווה את קצב כבר ארבע וחצי שנים, מאז תחילת מאסרו, ובתקופה האחרונה ערב כינוס ועדת השחרורים, נפגשה איתו מדי שבוע, כחלק מהנישה המשפטית בה היא עוסקת – ייצוג וליווי אסירים, בין היתר באמצעות המחשת התנאים שיאפשרו קבלת חופשות ושחרור מוקדם, על בסיס הליך טיפולי שדן במניעים, בתובנות, ובלקחים של האסיר. "לא שעם קצב זה רלבנטי, כי האסיר מכחיש את העבירה", היא אומרת בכנות, "אבל הדרישה של שב"ס להכריח אסירים להודות בעבירות, ואם לא יודו ישללו מהם פריבילגיות, היא דרישה מקוממת ובלתי מתקבלת על הדעת. מותר לאנשים לדבוק בחפותם. השאלה היא האם זה מקים להם מסוכנות? האם כתוצאה מכך הוא מסוכן וישוב לבצע עבירות?".

קצב דווקא השתלב בכמה הליכים פסיכו חינוכיים בכלא, בטיפול פרטני להתמודדות עם המאסר ובקבוצות שונות, אך הוא מסרב לקחת חלק בטיפול ייעודי הניתן רק לעבריינים אשר מודים בעבירות שבצעו. הנשיא לשעבר, כך מתרשמת עו"ד אילוז, הוא אדם שאינו מצליח לקבל את המצב שלו. "הוא אינו הדמות שהכרנו, הוא חד משמעית מושפל וראשו מורכן עמוק למטה. אני מתרשמת מאדם שהמאסר גרם לו להתבגר מאוד, להזדקן, וכל מה שהוא רוצה בשנים האחרונות של חייו זה להיות עם משפחתו".

ועדת השחרורים קבעה לשלילה כי "האסיר תופס עצמו כקרבן, ומתנהל עדיין בצורה כוחנית, עסוק בעצמו בהפסדיו ובמשפחתו". לדברי עו"ד אילוז, האמירות האלה פגעו בו מאוד. "בוועדה נאמרו דברים קשים שהיה לו קשה מאוד לקבל. ברור שהוא מתעסק בעצמו – זה התיק של חייו. אם היינו משנים את השם ממשה קצב לשם אחר, אני לא בטוחה שהוועדה לא היתה משחררת". עם זאת, עו"ד אילוז משוכנעת כי בזמן הלא רחוק קצב ישוחרר, בין בחנינה ובין בוועדת שחרורים נוספת.

סקפטי לגבי החנינה. עו"ד חיים משגב

דיברנו בפסח

"מתחילת החקירה הערכתי שקצב לא יזכה במשפט שהוא ראוי לו. ידעתי שאנשי התקשורת ישפטו אותו מראש. גם עכשיו אני סקפטי לגבי סיכויי החנינה, בגלל המחלוקת והביקורת שתעורר החלטה כזו", אומר עו"ד חיים משגב, השותף לבקשת החנינה.

משגב הוא איש ימין שאינו נרתע מאזכור והתרסה של ההיבטים הפוליטיים של הפרשה. האם קצב מרגיש שהוא נרדף גם בגלל שהוא בצד הלא נכון של המפה? "בטח שהוא אומר את זה, אני לא רוצה לצטט אותו, אבל… דיברנו בפסח. תמיד הערכתי וכיבדתי את הדרך הארוכה שהוא עשה קצב ממעברת קסטינה עד למשרה הרמה ביותר. ערב המאבק על הנשיאות הוא ביקש שאתמוך בו, כאשר העיתונות כולה תמכה בפרס. לאחר שהוא נבחר כנגד כל הסיכויים, השתתפתי בטקס ההכתרה שלו".

לדברי עו"ד משגב, הוא שב ותהה לאחרונה בשיחה עם קצב, מדוע הוא דחה את הסדר הטיעון, "'היית כבר שוכח מזמן את כל האפיזודה הזו. הציעו לך הסדר חלומי ממש', אמרתי לו, והוא בתשובה אמר: 'אני נשיא המדינה והייתי חייב לתת אמון במערכת המשפט'. אז הקשיתי, 'אם רק היית מביע חרטה במרכאות', אבל הוא מיד השיב, 'איך אני יכול'. השר בניזרי שהיה שפוט לארבע שנים הביע חרטה, כביכול, אבל דקה אחרי שיצא מבית הסוהר הוא חזר בו ואמר 'הורשעתי שלא כדין'. משה קצב הוא סוג אחר, הוא אינו יכול לעשות שקר בנפשו".