512

    פרשה 512: הפרקליטות מערערת על שחרורם בתנאים מגבילים של ישראל אוזיפה, גולן אביטן ואהרון סוסן – שלושה מבין 18 הנאשמים בתיק ארגון הפשיעה של יצחק אברג'ל. תזכורת: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, התיר לשלושה לשהות במעצר בית באיזוק אלקטרוני, בניגוד לעמדת הפרקליטות. בדיון בו התקבלה החלטת השחרור בתנאים, קבע השופט שגיא כי בדיון הבא שיתקיים (15.5), ידונו הצדדים בסוגיית המפקחים וחוות דעת של מנהלת האיזוק האלקטרוני. לקראת הדיון הגישה הפרקליטות בקשה להורות על הגשת תסקיר לבחינת המפקחים, והודיעה כי יש בכוונתה להציג ראיות חסויות ביחס למי מהנאשמים, אולם השופט דחה את הבקשה, וביום ראשון (15.5) אישרר את שחרורם של הנאשמים, לאחר שהמפקחים שהוצעו אושרו. בתגובה, הפרקליטות ביקשה לעכב את החלטת השחרור כדי שיתאפשר לה להגיש ערעור לבית המשפט העליון. השופט נענה לבקשה ועיכב את השחרור ב-48 שעות. השלישייה המשוחררת אביטן – המיוצג על ידי עורכי הדין יורם שפטל, יניב שגב ומיטל דנינו – מנהל היום אולמות אירועים, הוא הבכיר מבין השלושה, ואחד האנשים שהיו הקרובים ביותר ליצחק אברג'ל בכלא בשנות התשעים ובהמשך בחוץ, ובשנת 2003 אף נעצר לחודשיים בחשד למעורבות בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי. השופט קבע בעניינו כי יש ראיות לכאורה, אך ניתן להסתפק בתנאים מגבילים, בין היתר מאחר שחלקו של אביטן בניסיונות לפגוע בזאב רוזנשטיין בגני התערוכה וברחוב יהודה הלוי, מתמקד בהספקת מערכות הפעלה מרחוק (שלטים), שנרכשו על ידו למעלה משנתיים לפני האירועים. מה גם שמכתב האישום לא עולה שמדובר בדמות מרכזית בארגון. אוזיפה – המיוצג על ידי עו"ד ניר שניידרמן – שימש כמנהל בארגון הפשיעה, הורשע עבר בעבירות סמים במסגרת הארגון ונידון למאסר ממושך. אבל השופט שגיא קבע כי עילות המעצר נגדו בעוצמה מופחתת יחסית, וניתן לאיין אותן באמצעות תנאי שחרור הולמים, מה גם שהראיות נגדו קשורות לפעילות בארגון לפני למעלה מעשור. השופט שגיא הגיע למסקנה כי קיימת חולשה בראיות בכל הנוגע למעורבותו של סוסן – המיוצג על ידי עורכי הדין ניר אלפסה ורותם סרי מהסנגוריה הציבורית – באירועי הפיגוע הפלילי ביהודה הלוי, וחולשה ראייתית ביחס למידת מעורבותו בתכנון, ובהמשך ביחס לטענה כי השתתף בביצוע אחת התצפיות. לכן, גם אותו שחרר בתנאים מגבילים, בין היתר מאחר שמאז אירועי העבר הוא "נרגע" וצבר הרשעה אחת בלבד. לכתבה המלאה על החלטת השחרור – לחצו כאן. המחוזי טעה? "קשה להגזים במסוכנות הנשקפת מהמשיבים נוכח עובדות כתב האישום החמורות, איש איש על פי חלקו. כתב האישום מלמד על פעילותו של ארגון פשיעה, מסוכן, מסודר ורב זרועות, אשר לא בוחל באמצעים להשגת מטרותיו, בין אם על ידי ניסיונות התנקשות ביריבי הארגון תוך פגיעה בחפים מפשע, ובין אם באמצעות ייבוא וסחר בסמים, לעיתים תוך הברחתם בין מדינות שונות ואף בין יבשות. המבנה ההיררכי של הארגון, התכנון המדוקדק, השימוש באחרים מחוץ לארגון כדי להשיג את מטרותיו, השימוש בדירות מסתור, רכבים גנובים, דרכונים מזויפים ועוד, כל אלה מלמדים על התנהלות עבריינית מתוחכמת ברמה הגבוהה ביותר המסכנת חיי אדם ואת בטחון הציבור, וכן מעוררת חשד מבוסס לשיבוש הליכים ולהימלטות מאימת הדין", טוענת הפרקליטות בערעור שהוגש לבית המשפט העליון. בערעור המדינה, המשתרע על פני למעלה מ-30 עמודים, היא מתארת את חלקו של כל אחד מהנאשמים, מפרטת לגבי הסטטוסים של הנאשמים האחרים בפרשה – ובעיקר מצביעה על "שגיאות" שלטענתה נעשו על ידי בית המשפט המחוזי. כך למשל, נטען בערעור כי המחוזי טעה בכך ש"קבע כי אין חשיבות מיוחדת לעובדה שמדובר בעבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה… כל המשיבים היו חברים בארגון והמשיב 4 (אוזיפה) גם שימש מנהל בו. לעובדה זו לא ניתן כל משקל בהחלטת (המחוזי), ושגה בית המשפט כשאף ציין מפורשות כי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד". כמו כן טענה הפרקליטות, כי בית המשפט המחוזי "לא נתן משקל למסוכנות המיוחדת הנובעת מניהול בארגון פשיעה או מחברות בארגון פשיעה כפי שנקבע בפסיקה – ובכך שגה… אין מדובר בארגון פשיעה מקומי, אשר גם בו אין להקל ראש, ולא בארגון פשיעה אשר עוסק בטווח מצומצם של עבירות. מדובר בארגון פשיעה רצחני, חובק עולם, אשר פעל לאורך שנים… "ישנן עבירות אשר מעידות על מסוכנות יתרה, מסוכנות שלא ניתן להפחית ממנה אלא במעצר ממש. בלא ספק, רצח שלושה חפים מפשע ופציעתם של עשרות אנשים נוספים, בטבורה של עיר, בצהרי היום, במסגרת סכסוך של ארגון פשיעה שזמם להמית את מי שהגדיר כיריבו, הוא אחד מאותם מקרים… חלוף הזמן, המהווה שיקול מרכזי בהחלטת בית משפט קמא הינו שיקול רלוונטי, אולם אינו שיקול יחיד שגובר על המסוכנות הברורה בתיק זה". הפרקליטות טוענת בערעור גם שהמחוזי לא התייחס מספיק לחשש להימלטות מצדם של הנאשמים, וכן לחשש מפני שיבוש החקירה. "החשש כי המשיבים יעשו ככל יכולתם על מנת להימלט מן הארץ בחשבם, בצדק, כי אין להם מה להפסיד, והסיכון שהם לוקחים בהשארות בארץ הוא גבוה מדי". הפרקליטות הקדישה בערעור פרק לחשש שלה מפני פגיעה בעדי המדינה: "משך שנים התנהל ארגון רצחני זה במחשכים, וזאת מכח נאמנות מוחלטת של חברי הארגון, מידור בין הדרגים השונים ואי שיתוף פעולה עם הרשויות בכל דרך שהיא. רק בחקירה מאומצת, ממושכת ובלתי מתפשרת, הצליחה משטרת ישראל 'לפצח' את פעילות הארגון בשנים הרלוונטיות, וזאת בעיקר בדרך של גיוס עדי מדינה מתוך פעילים מרכזיים בארגון בהיקף חסר תקדים. "מיותר לציין כי טוהר ההליך השיפוטי תלוי בעדותם של עדים אלה, ומנגד גורל חייהם של המשיבים תלוי בהגעתם של עדים אלה חיים ובריאים לאולם בית המשפט. משזה המצב, וכאשר על פי האמור בכתב האישום, הטעמים שהביאו את חברי הארגון בעבר לבצע רציחות (מלחמות עבריינים, נקמה, הוצאת דיבת הארגון וכו') הן כאין וכאפס לעומת המניע שיש כיום לפגיעה בעדים – הרי שהסכנה לחיי העדים ולביטחונם האישי, שלהם או של קרוביהם, היא קרובה ומיידית". בנוסף טוענת המדינה, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את בקשתה לערוך תסקירי שירות מבחן לנאשמים ששוחררו, בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. "אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי, ולהורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם", סיכם את הערעור עו"ד אריה פטר, סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.