מהפך: ההוסטל "בית החסד" לא ייסגר

ח"כ זוהיר בהלול בכנס החירום בבית החסד

בעקבות המאבק הציבורי והתערבות פרלמנטרית, "בית החסד" לא ייסגר. ההוסטל השיקומי לאסירים משוחררים מהמגזר הערבי בחיפה, יתוקצב לחצי שנה נוספת שבמהלכה יימצאו הפתרונות להמשך המימון הציבורי שלו. הרשות לשיקום האסיר חזרה בה מהודעתה על הפסקת ההתקשרות עם "בית החסד" בתום דיון שנערך בוועדת הרווחה של הכנסת, בעקבות פנייה של יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף, ולאחר קמפיין קצר שגם "פוסטה" לקחה בו חלק.

את הדיון בוועדת הרווחה יזמו ח"כ עאידה תומא-סלימאן וח"כ ג'מאל זחאלקה מהרשימה הערבית, אך ההחלטה על המשך קיומו של ההוסטל והצורך בתגבור תוכניות השיקום יצאה מקואליציה של נציגי מפלגות: בדיון השתתפו בין היתר שר הרווחה לשעבר מאיר כהן ("יש עתיד"), ח"כ זוהיר בהלול מהמחנה הציוני וח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה).

מנכ"ל "בית החסד", ג'מאל שחאדה, סיפר בכנסת, כיצד ימים ספורים אחרי שהמוסד בראשותו קיבל את פרס שר הרווחה על פעילותו החברתית, התקבלה מרש"א הודעה פתאומית בהתראה קצרה על הפסקת תקצוב ההוסטל עקב "קשיי תקציב", כל זאת כשמדובר במימון של פחות מחצי מיליון שקל בשנה המתקבל מהרשות.

ישיבת ועדת הרווחה בכנסת

נציג משרד האוצר ציין כי תקציב רש"א ב-2015 הוכפל מ-14 ל-28 מיליון שקל, אך מנכ"ל הרשות יצחק דדון טען בתגובה כי רש"א נותרה זרוע מקופחת חורגת של המדינה. לדבריו, שירות בתי הסוהר קיבל תוספת ראשונה מיוחדת בעקבות התיקון לחוק שעיגן את חובת המדינה לשקם אסירים ולשלבם בהליכים טיפוליים בבתי הכלא, אך רש"א לא קיבלה תוספות מתאימות לשיקום בקהילה.

"ההחלטה להפסיק לתקצב את 'בית החסד' אינה שרירותית", טען דדון. "התקציב העומד לרשותנו לא מספיק לשום דבר. למרות הכפלת תקציב הרשות, היא מצויה עדיין בגירעון של חמישה מיליון שקל. אם לא מכירים בנו, בואו נסגור את הרשות. שיקום אסיר בהוסטל עולה פחות מ-40 אלף שקל בשנה ועשוי לחסוך כליאה חוזרת, בזמן שעלות החזקת אסיר מגיעה ל-170 אלף שקל".

למרות דבריו אלה של דדון, בשנים האחרונות סגרה רש"א לפחות ארבעה הוסטלים ברחבי הארץ, ביניהם הוסטל תורני בירושלים, הוסטל לנוער בשרון והוסטל בבאר שבע אשר ח"כ אלאלוף, יו"ר ועדת הרווחה כיום, היה אחד ממייסדיו. מגמת סגירת ההוסטלים היא תוצאה של החלטה למקד את המשאבים במרכזי יום בקהילה, מסגרת זולה יותר ופחות אינטנסיבית, מתוך תפיסה שכך ניתן יהיה לטפל במספר רב יותר של אסירים כביכול.

ג'מאל שחאדה

אך עו"ד עביר בכר, היועצת המשפטית של "בית החסד" הסבירה, כי אי אפשר להשוות בין שני הפתרונות: השיקום בהוסטלים נועד לטיפול באסירים בעלי התמכרויות, שיעור רצידיביזם גבוה ומיעוט מקורות תמיכה. "מדובר במי שרמת התחלואה החברתית שלהם גבוהה יותר, ונדרשת בהם השקעה גבוהה. אי אפשר להשוות אותם לאסירים שאפשר לשלוח הישר לקהילה. הפתרונות הזולים יותר יכולים להתאים לאסירים אחרים אבל לא להם".

עו"ד בכר שאלה בכנסת, גם כיצד מתיישבות המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, עם המשך סגירת ההוסטלים. הוועדה הציבורית בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, שהגישה בחודש שעבר דו"ח לשרת המשפטים והשר לבטחון פנים, בו  קראה להפחית בענישה, להעביר את הדגש לשיקום, ולצמצם את התקופה שאסירים נמצאים בכלא. אחת ההמלצות היתה לתגבר פתרונות כמו הוסטלים ובתי מעבר, ואף להקדים את היציאה מהכלא והמעבר אליהם כשנה לפני תחילת השליש האחרון למאסר. זאת, לפי התפיסה ששיקום זול ויעיל יותר מהחזקת אדם בכלא.

עו"ד בכר ציינה גם כי "אי אפשר להסתכל על תהליך השיקום באופן מקוטע. ככל ששב"ס יתגבר את תוכניות הטיפול, כך יידרש יותר תקציב לרש"א להיערכות לקליטת אסירים. לדבריה העובדה שבשנתיים האחרונות נסגרו הוסטלים, ואיש לא זעק, היא מאחר שזו הקבוצה הכי מוחלשת שלא מאמינה בכוח הפוליטי שלה".

ח"כ אייכלר מיהדות התורה וח"כ תומא-סולימאן מהרשימה הערבית הציגו את השאלה, מדוע נסגרו דוקא הוסטלים המיועדים לאסירים מהחברה החרדית והערבית? סולימאן הזכירה ש-42 אחוז מהאסירים בבתי הכלא הם ערבים.

כאמור, לבקשת ועדת הרווחה, האריכה רש"א את החוזה עם "בית החסד" עד חודש יוני, ובתקופה זו ייבחנו דרכים להגדלת תקצוב הרשות.

עמותת בית החסד בירכה על התוצאה, לדבריה פרי התמיכה הציבורית לה זכתה, וביקשה להודות למי שתמך במשבר שהעמיד בסכנה את הפרוייקט המרכזי שלה.