בכל פעם שחשוד או נאשם בפלילי נכנס לאולם של כבוד השופט ציון קאפח בבית משפט המחוזי תל אביב, השופט מנסה להרגיש את היושב בספסל הנאשמים – להבין אותו, לבחון את הנסיבות, לאזן בין ענישה הרתעתית, לשיקום, באופן מקצועי ומדויק. בני משפחתו של חשוד ונאשם אינם רק קהל היושב באולם מבחינתו, גם להם נוהג השופט להקדיש זמן שיפוטי יקר בהסבר על סוגיות משפטיות ובירוקרטיות הזרות להם. זו אינה התנהלות מובנת מאליה בנוף היומיומי המנוכר משהו של של המערכת, אלא זכות הנובעת מנוף ילדותו של השופט קפאח אשר מתגורר עד היום בשכונת רמת עמידר.
גזר דין של שנת מאסר (חצי לריצוי בפועל וחצי לריצוי בעבודות שירות) בתיק "סם האונס" שלא נמצא מעולם עורר סערה בדעת הקהל נגד הרכב השופטים, מרים דיסקין, רענן בר יוסף וקאפח, תוך התמקדות בקאפח דווקא. וכפי שקורה לאחרונה יותר מדי פעמים, אחרי שניים שלושה פרסומים לא אחראיים בכלי תקשורת מובילים, נאלצנו לחוות ברשתות החברתיות מבול של בורות בהתבטאויות מתלהמות – השיימינג הידוע לשמצה שימש הפעם דווקא נגד השופט קפאח, איש יוצא דופן לטובה במערכת השיפוטית.
כעורך דין אשר ניהל מספר לא מבוטל של תיקים מול מותב זה, זכיתי להכיר ביכולותיו המקצועיות של השופט קפאח, ברגישותו הכנה ובמסירותו לעשיית צדק באופן ייחודי. הצורך לאזן במכלול נסיבות דוגמת חומרת העבירה והמסוכנות לציבור לצד חזקת החפות והמשפחה הכואבת. עשיית צדק אינה דבר של מה בכך, ולא אחת נדרשת להטטנות של ממש תוך שליטה על הרבה יותר נסיבות מאלה אשר ציינתי.
לא אחת נוכחתי לדעת כי שופט זה מפלס דרכו ברגישות שאין כדוגמתה לתוצאה אשר תיגע בלב ליבו של נאשם כחלק בלתי נפרד ממלאכת הצדק המהותי.
מבלי להיכנס לגופו של גזר הדין, מאחר ואינני מייצג עבריני מין, ברור לי שהשופט פעל על פי סדרי הדין. כמי שייצג בתיק האומלל של פרשת הברנוער, כואב לי לצפות בחוסר האיזון של יפי הנפש, המשחיזים חיצים כלפי כבוד השופט קאפח. איפה הם היו כאשר הפרקליטות והמשטרה חזרו בהם מכתב האישום בתיק הברנוער, האם גם אז הם עוררו סערה? לא! האם גם אז איירו קריקטורות מרושעות בעיתונים יוקרתיים, ולאן נעלם אז המעיין המתגבר של השיימינג?
לאחרונה נראה כי קלה היד על המקלדת של מבקרי השופטים. לעיתים זה ממש מקומם לקרוא את חוסר ההבנה והרדידות המתלווים להלבנת פניו של שופט במדינת ישראל, ובמקרה הזה דווקא את הסבלן והסובלני שבהם, את השופט האנושי האופטימלי, זה אשר רואה לנגד עיניו גם את הצורך המהותי בשיקומו של העומד בפניו.
לא בכדי המילה ״צדק״ נכתבה פעמיים בביטוי האלמותי של המקצוע – ״צדק צדק תרדוף״. הסיבה לכך היא שהשופט אמור לעשות צדק בדרך של צדק. זוהי בדיוק דמותו של השופט קאפח, מקצועי בכל קנה מידה, יצירתי, רגשי, סבלן, שופט בחסד עליון ובלי שמץ של ציניות אין ג(ד)ברים כמוהו.
 |
| עו"ד שי שורר |
