 |
| עו"ד יורם שפטל במסיבת העיתונאים שכינס (צילום: פוסטה) |
"ראיה מרשיעה שפוברקה על ידי רופאי המכון לרפואה משפטית, בחיפוי הפרקליטות, ומנגד ראיה מזכה אשר הועלמה מהתיק הביאו להרשעה של נסים חדאד בעבירה מזעזעת וחסרת תקדים של ביצוע מעשה סדום בפעוט בן שנה וחצי". כך טען סנגורו, עו"ד יורם שפטל, במסיבת עיתונאים שערך השבוע בבית סוקולוב בתל אביב.
חדאד, איש עסקים מבוסס מתחום הנדל"ן, בן 48, ללא עבר פלילי, לא כל שכן פדופילי, הוא גרוש ואב לילדה. במהלך החקירה והמשפט הוא עבר מיוזמתו שלוש בדיקות פוליגרף פרטיות ונמצא דובר אמת. בחודש נובמבר 2013 חדאד הורשע ונשפט ל-17 שנות מאסר.
 |
| עו"ד גלוסר |
במסיבת העיתונאים פירטו עו"ד שפטל ועו"ד גלוסר חלקים נוספים מטיעוני הערעור אשר הגישו לבית משפט העליון ולטענתם מציגים את מחדלי החקירה, ולשיטתם גם את חיפוי הפרקליטות באמצעות מהלכים אשר כוונו להרשעת חדאד בכל מחיר. הנה עשרת טיעוני ההגנה המרכזיים בערעור:
1. אונס הפעוט הנטען אירע בשבת, פברואר 2012, בחדר הכושר שבקומה מינוס 1 במגדל המגורים המפואר בו התגורר חדאד ברמת אביב החדשה. חדאד ירד לחדר הכושר בשעת בוקר מאוחרת עם התינוק, בעוד אמו, בת זוגו של חדאד דאז, נשארה בבית. בקומת חדר הכושר מותקנת מצלמת אבטחה שאמורה לתעד את הנכנסים והיוצאים. באותו בוקר נכנסו לחדר הכושר לפני חדאד, ויצאו לפניו, לפי עדותם ולפי עדותו של חדאד, זוג שכנים. לדברי חדאד, הוא שהה במקום עם הפעוט, לבדו, רק עוד דקות ספורות, ויצא אחריהם. התמונות מהמצלמה המתעדות את כניסתם ויציאתם של חדאד והפעוט נמצאו, אך "יד נעלמה גרמה לכך" שאין זכר לתמונות המתעדות את השעה בה עזבו זוג השכנים את חדר הכושר. רצף הצילומים נקטע, ולפיכך אין אפשרות לאשש את טענת חדאד לפיה עזב את המקום 3-4 דקות אחרי השכנים, מה שמבחינה טכנית אינו מאפשר לבצע את המעשה הנפשע.
2. גם בהיעדר הראיה שהיתה עשויה לזכות, ההגנה מצביעה על מסכת נסיבתית המטילה ספק בהרשעה: חדאד נכנס עם הפעוט לחדר הכושר, רואה את השכנים המתאמנים לפניו, לא נרתע, ואינו יודע אם אחרים יגיעו למקום. גם אמו של הפעוט יודעת היכן הם והמרחק בינה לבינם הוא של 40 שניות ירידה במעלית. בצילום הווידאו שמתעד את היציאה מחדר הכושר, הפעוט לדברי ההגנה לא נראה בוכה, לא צועק ולא מראה סימני מצוקה.
 |
| נסים חדאד |
3. בחדר הכושר לא נמצא כל שריד דם או די-אן-איי – של התינוק או של חדאד. בבדיקה הפתולוגית שנערכה לפעוט בפי הטבעת, וכן בטיטול שלו ובבגדיו לא נמצא די-אן-איי של הנאשם.
4. לפי הספרות המקצועית, פי טבעת מורחב בקוטר 2.5 ס"מ ויותר יכול להוות אינדיקציה כי היתה חדירה כוחנית. בחוות הדעת של רופא המכון לרפואה משפטית, ד"ר קונסטנטין זייצב, שערך בדיקות לפעוט ונכח בניתוח שנערך לו אחרי האונס הנטען בבית החולים, נכתב כי נמדד פי טבעת מורחב. להגנה הגיע מסמך טיוטה מתוך תיק חוות הדעת של ד"ר זייצב, אשר הועלם קודם ולא נמסר להגנה יחד עם יתר מסמכי התיק. במסמך שהתגלה, אין במקור המודפס זכר למדידת קוטר פי הטבעת, אך נוסף על גביו נתון שנכתב בכתב יד – אשר לטענת ההגנה הוא כתב ידו של ראש המכון דאז, פרופ' יהודה היס, שלא נטל כלל חלק בבדיקת הפעוט.
הטענה החמורה היא כי נתון רוחב פי הטבעת נוסף בכתב יד על ידי פרופ' היס זויף רק לאחר שד"ר זייצב חתם על חוות הדעת הסופית. לפיכך, טוען עו"ד שפטל, מדובר בנתון בדוי אשר הוסף בשיתוף פעולה של ד"ר זייצב, בין היתר מאחר ואין כל ראיה לכך שמדידה כזו בכלל בוצעה – הכל על מנת לסייע בהרשעה.
 |
| פרופ' יהודה היס |
5. ערב ההוכחות בתיק, התקיים במכון הפתולוגי דיון בהשתתפות התובעת, עו"ד קלאודיה בילנקה מפרקליטות מחוז תל אביב, ד״ר זייצב, פרופ' היס ופתולוג מתמחה – ד"ר קריספין שערך דו"ח נוסף. בהקלטה שהושמעה בתוכנית "עובדה" נשמע הפתולוג המתמחה טוען כי הפרקליטה ביקשה מהממונים עליו לגנוז את חוות הדעת שלו, מאחר שהיא מתונה יותר ולא מתאימה ל"צרכים". לדברי הפתולוג "זה היה ניסיון לדחוף משהו בכוח".
6. ממצאי הזיוף הנטען בחוות דעת אחת והגניזה של אחרת, הוסתרו לטענת ההגנה, על ידי פרקליטות תל אביב, והם לא נמסרו עד כה למרות פניות אל עו"ד רחל לוי זוארץ מפרקליטות המדינה, המשיבה לערעור. לדברי עו"ד שפטל, ההגנה דרשה מתחילת הדרך את כל מסמכי העבודה אשר שימשו את ד"ר זייצב בהכנת חוות הדעת העיקרית, אך המסמך שעליו הוסיף פרופ' היס בכתב ידו הוסתר, וגם לאחר ההרשעה וגזר הדין, כשנודע להגנה על קיומו, הפרקליטות סירבה בתואנות שונות להעביר את המסמך, שהושג באופן עצמאי.
7. אמו של הפעוט העידה, כי לפני ואחרי שהיה עם חדאד בחדר הכושר, הוא עשה את צרכיו והיא החליפה לו חיתול. בחיפוש שנערך בביתו של חדאד, נמצא בפח רק חיתול אחד, לטענת ההגנה עם מעט דם, אשר יכול היה להיגרם גם מפיסורה ממנה סבל הפעוט (פצע בפי הטבעת כתוצאה מעצירות).
8. ההגנה אינה כופרת בכך שהפעוט הגיע עם אמו, בשעות הערב של אותו היום לבית החולים, כשהוא פצוע באופן חמור, עם קרעים שהתגלו באחוריו. עם זאת, עו"ד שפטל מצביע על כך שהפעוט נלקח על ידי אמו לבית החולים יותר משש שעות אחרי הזמן שבו נטען כי חדאד ביצע את המעשה. במשך ארבע שעות אחרי שחזרו מחדר הכושר, התינוק ואמו נשארו לפי תיאור ההגנה אצל חדאד, שעות במהלכן התינוק נרדם. לאחר מכן האם והפעוט עזבו ונסעו לבית הוריה, ורק לאחר מכן נסעו לבית החולים. עו"ד שפטל טוען כי המשטרה לא חקרה מה קרה בפרק הזמן שבו חדאד לא היה במחיצתם.
 |
| ד"ר חן קוגל (צילום מתוך ראיון איתו בתוכנית "עובדה") |
9. ד"ר חן קוגל, לפני מינויו לראש המכון לרפואה משפטית, היה הרופא הפתולוג אשר נתן חוות דעת פרטית מטעם ההגנה. על הרקע הזה הוא גם העד במשפט וקבע כי קיימת אפשרות שהפעוט נפגע כתוצאה מ"חדירה תאונתית של חפץ שאינו פין". ד"ר קוגל הצביע על אי מציאת די-אן-איי והיעדר סימנים על איבר המין של הנאשם סמוך לאירוע כסימנים אשר מחלישים את הסבירות כי הוא אנס את התינוק. כיום מנוע ד"ר קוגל ממעורבות נוספת בתיק, שכן עם מינויו לראש המכון הלאומי, הוא חתם על חוזה האוסר עליו לתת סיוע להגנה גם בתיקים בהם היה מעורב באופן פרטי לפני מינויו.
10. במהלך המשפט ד"ר זייצב הסביר כי הגיע לחלק מהמסקנות שלו על בסיס קריאה של מקרים דומים בספרות המקצועית. עו"ד שפטל מציג בערעור חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לפדופיליה, ד״ר לאוניד לנדא, שקובע כי בכל העולם לא מוכר – בספירה הרפואית או המשפטית – מקרה מתועד דומה של אונס פעוט בגיל כה צעיר.
|
תגובת פרקליטות המדינה: הטענות שקריות ומופרכות מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות שקריות ומופרכות. המסמך האמור לא היה בידי הפרקליטות בעת ניהול ההליך ולא אמור היה להיות, בהיותו טיוטה פנימית של המכון לרפואה משפטית, שככלל אינה מועברת לפרקליטות ואינה מוגדרת כ'חומר חקירה' שיש להעבירו להגנה. מעבר לכך נזכיר, כי סנגוריו של חדאד לא חלקו על הממצאים הרפואיים שנקבעו בחוות הדעת מטעם המכון (אלא רק על הסיבות האפשריות להיווצרותם). כך, אין מחלוקת על העובדה שפי הטבעת הורחב באופן לא טבעי, והדבר אף נראה היטב בתמונות. ממצאים דומים לאלה שנקבעו במכון לרפואה משפטית, קבעו גם שני רופאים נוספים, משני בתי חולים שונים, שטיפלו בפעוט ביום האירוע. גם מומחה ההגנה, ד"ר חן קוגל, הסכים לכך במהלך המשפט בבית המשפט המחוזי (הגם שניסה לספק הסבר שונה לממצא זה). "הטענה ל'העלמת' צילומי מצלמות האבטחה הועלתה על ידי סנגוריו של חדאד בבית המשפט המחוזי ונדחתה, לאחר שנפסק כי 'אין מדובר בהעלמה מכוונת של ראיות' אלא במחדל חקירה של המשטרה. על בסיס צילומי המצלמות שכן נתפסו ועדות השכנה שהתאמנה עימו בחדר הכושר, בית המשפט קבע כי פציעותיו החמורות של הפעוט נגרמו בפרק זמן של 17 דקות, בהן הנאשם והפעוט שהו לבדם בחדר הכושר, תוך שנדחתה על הסף גרסתו של חדאד ביחס למקור הפציעות. "למרות מחדלי החקירה, חדאד הורשע פה-אחד על ידי שלושת השופטים, בין היתר נוכח הימצאות כתמי דם של הפעוט בחלק הפנימי-קדמי של תחתוני הנאשם, ואין לנו אלא להפנות לדברי השופט שוחט בפסק הדין: 'לו ניתן היה להעביר את מסכת הראיות הנסיבתיות שנפרשה לפנינו (…) במעבדת קול, ולהפיג את 'רעשי הרקע' שמסביב, ניתן לקבוע כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר'. "העלאת טענות כוזבות כלפי הפרקליטות בעיתוי זה, בו התיק עדיין תלוי ועומד והטיעונים בערעור נשמעים בימים אלה ממש, היא ניסיון להטות את דעתו של בית המשפט העליון". |
עו"ד שפטל לא עובר בשתיקה על תגובת הפרקליטות ויוצא נגדה במילים קשות ביותר, "מדובר בתגובה של חבורת רמאים מהסוג הנמוך ביותר", אומר הסנגור. "בעוד אני מטיח את טענותיי בקשר לרמייה ולכזב של הפרקליטות בפומבי ובקולי שלי, הם מסתתרים מאחורי המונח פרקליטות, וזאת משום שאין אף פרקליט אשר מעז להגיד בשמו כי טענותיי הן שקריות, ברור להם כי הראשון שיאמר זאת יתבע על פי חוק איסור לשון הרע".
לגופו של עניין משיב שפטל, כי "בתגובת הפרקליטות אין מילה אחת של אמת בנוגע לטענותיי על בידוי הראיות ועל כך שהנסיון להסתיר את בידוי הראיות נעשה באמצעות זיוף. למשל, הטענה ש'המסמך המזוייף' לא היה בידי הפרקליטות בעת ניהול ההליך היא דוגמא מובהקת לכך שלעתים חצי אמת גרועה עשרת מונים משקר וחצי.
"הרי מצוי בידינו מסמך של המכון לרפואה משפטית בו נאמר כי מיד לאחר בקשת הסנגוריה לקבל את תיק העבודה של הפתולוג, ד"ר זייצב, התובעת בתיק, עו"ד בילנקה, באה למכון כדי לעבור אישית על כך מסמך ומסמך. העובדה שפי הטבעת היה מורחב, אינה שנויה במחלוקת, אבל, הפרקליטה ידעה היטב כי אם ההרחבה קטנה מ-2.5 ס"מ אין לכך משמעות, ולכן בא זיוף המסמך של פרופ' היס, בגיבוי הפרקליטה, למרות שפי הטבעת לא נמדד, ולמרות שהוא לא נטל חלק בבדיקה, הוא קבע בו תוך מרמה וזיוף כי קוטר פי הטבעת היה 2.5 סנטימטר.
"העובדה שהשאירו את המסמך המזויף הזה במכון ולא צירפו אותו לחומר הראיות, אינה לעניין, כתובעת ראשית בתיק היא היתה מודעת למסמכים שהיו בתיק העבודה המקורי, והסתירה את קיומו של המסמך המזוייף מהסנגורים ומבית המשפט".
לדבריו, שאר טענות הפרקליטות בתגובתה אינן מתייחסות כלל לסוגיית המרמה, והנסיון להיאחז בפסק דין של בית משפט המחוזי איננו ראוי לעת הזאת כאשר בית משפט העליון מצוי בעיצומו של דיון על קביעות בית משפט המחוזי".
לסיום טוען שפטל, הטענה כי הוא ערך מסיבת עיתונאים בנסיון להטעות את בית משפט העליון בעיצומו של ערעור היא עוד טענת סרק. "כל אשר נטען במסיבת העיתונאים נטען כבר בפירוט רב בפני בית משפט העליון. מטרת האירוע היתה לידע את הציבור הרחב שהפרקליטות, ולא רק בתיק זה, מנצלת את חידושי הטכנולוגיה להפעלת מסכת שלמה של כזב רמייה ושקר".
