![]() |
| בן משה כבר נתקל בהם. השוטרים הבלגים בפעולה (צילומים: אתר האינטרפול) |
משה בן משה, תושב חולון החשוד בשותפות בביצוע שוד יהלומים בבלגיה לפני חמש שנים יחד עם שני ישראלים, נעצר לפני חודשיים בעקבות בקשת הסגרה שהגיעה מהרשויות הבלגיות. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד לסיום הליכי ההסגרה – אך בית המשפט העליון, באופן חריג להליכים מסוג זה, הורה לבחון את שחרורו תחת איזוק אלקטרוני.
ההחלטה התקבלה למרות שלבן משה עבר עשיר בשוד יהלומנים, ולמרות שלפני 15 שנה הוא ברח מהעמדה לדין על שלושה מעשי שוד מזוין שביצע בארץ. אז מהלך הדברים היה הפוך: בן משה נמלט מישראל ב-1999 והוסגר אחרי ארבע שנים מבלגיה. במהלך השנים הן הוא גם החליף שמות, והזדהה גם כמיכאל מוסשווילי ומשה מושייב.
הבקשה הנוכחית הוגשה לישראל מבלגיה כבר ב-2011. במקור, הבלגים ביקשו להסגיר שלושה: את בן משה, את טימור גולני ואת אלברט פתחוב, החשודים בשוד מזוין של יהלומים בשווי של כ-300 אלף יורו מיהלומן יהודי באנטוורפן. בעוד שעקבותיו של גולני נעלמו, פתחוב נעצר בצרפת ב-2012, הוסגר ונשפט בבלגיה לחמש שנות מאסר. בן משה (40) נעצר בארץ לפני חודשיים, כאמור, והפרקליטות ביקשה להכריז עליו בר הסגרה.
![]() |
| יהלום בשווי רבע מיליון יורו (תמונה להמחשה) |
יהלום ענק
לפי בקשת ההסגרה הבלגית, גולני ובן משה שהגיעו למדינה בתחילת 2010, יצרו קשר עם סוחר יהלומים בשם מרכוס ורלויטן, אשר בבעלותו משרדים במתחם יהלומים מאובטח באנטוורפן, וביקשו לשכור את אחד ממשרדיו. כדי לרכוש את אמונו, הם החלו לשפץ את המשרד וניסו לקשור איתו קשרים חברתיים. בן משה אף הציע לסוחר, לטענתו, כי יקשר אותו אל רב הקהילה היהודית באנטוורפן, כדי שיתרום ספר תורה עתיק.
אחרי היכרות של מספר שבועות, לפי הנטען, גולני ביקש מהסוחר שימכור להם יהלום 5 קאראט, והסוחר הזמין אותו למשרדו כדי שיתרשם מיהלום בשווי רבע מיליון יורו. גולני הגיע אליו עם פתחוב, שהזדהה כאיש עסקים רוסי, ובעיצומה של הפגישה שלף פתחוב אקדח והורה ליהלומן להישאר במקומו ולשמור על שקט. גולני "אסף" את היהלום היקר ועוד שניים קטנים יותר שהיו מונחים על השולחן, והשניים נמלטו.
לפי הטענה הבלגית, בן משה המתין בחוץ, ארגן לגולני מילוט עם מונית להולנד, ושעתיים אחרי השוד כבר החזיר את הרכב השכור ששימש את החבורה בבלגיה במשך חודש. יומיים לאחר מכן עלו השלושה על מטוס ונחתו בישראל, למורת רוחם של החוקרים הבלגיים.
בקשת ההסגרה וחומר הראיות הראשוני מבלגיה הגיעו רק כעבור שנה, אך חומר ראיות משלים לבקשת הפרקליטות התעכב ונמסר רק ב-2014, אחרי שלוש שנים נוספות.
בניגוד לגולני ולפתחוב, שהראיות נגדם ישירות לכאורה והנשדד זיהה אותם כמבצעי השוד, הראיות לכאורה שאספו הבלגים נגד בן משה הן נסיבתיות, אך שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אמנון כהן קבע כי הן קושרות אותו הן לשלב ההכנות לביצוע השוד, הן לשלב ביצוע השוד עצמו והן לשלב ההימלטות.
![]() |
| השודדים נמלטו מזירת השוד ויומיים לאחר מכן נחתו בישראל |
בן משה זוהה על ידי היהלומן הנשדד במסדר זיהוי תמונות, כמי שהיה בן הלוויה הקבוע של גולני ושיפץ איתו את המשרד ששכרו ממנו. לדברי היהלומן, שניהם הזדהו בפניו בשמות בדויים.
בן משה זוהה גם כמי שהשכיר דירה ורכב אשר שימשו את שלושת הישראלים לכאורה במהלך שהייתם בת החודש באנטוורפן. לפי מחקרי תקשורת, בן משה המתין לכאורה גם בסמוך למקום השוד והיה בקשר טלפוני רציף עם גולני ופתחוב.
עו"ד נס בן נתן שייצג את בן משה בדיון בבקשת ההסגרה בבית המשפט המחוזי, טען כי "גם אם הוא שהה עם שניים אחרים באותה תקופה בבלגיה, גם אם הם גרו בדירה משותפת ונסעו ברכב משותף, גם אם אחד או שניים מהם ביצעו שוד, לומר שכולם קשורים ומדובר בחבורה שתכננה הכל ביחד, זו הנחה פרועה שאינה נכונה למשפט פלילי, וגם לא לאזרחי".
השופט כהן קבע למרות זאת, כי הראיות לכאורה הקיימות נגד בן משה, בצירוף עברו הפלילי, ובמיוחד הימלטותו ממשפט בארץ ב-1999, מחייבים בנקיטת משנה זהירות ומלמדים על מסוכנות גבוהה.
לפי מידע מודיעיני שהציג לשופט נציג הפרקליטות, עו"ד יצחק מורדוך, בן משה ברח מישראל עם דרכון מזויף לאחר שהואשם בשלושה מעשי שוד מזוין נועזים ב-1999, כשבשניים מהם אף נפצעו היהלומנים מירי.
ב-2002 בן משה נעצר בבלגיה ונשפט על עבירות שביצע שם: סחר ברכוש גנוב, עבירות סמים ואף השתתפות בארגון פשיעה. לאחר שסיים לרצות שנת מאסר שהוטלה עליו, הוסגר מבלגיה לישראל ונשפט לעונש קל יחסית במסגרת עסקת טיעון, של 63 חודשי מאסר.
מאז שהשתחרר, בן משה לא הועמד לדין פעם נוספת. על אף שלפני שנתיים הוא נעצר ונחקר בחשד לשוד במלטשה בבורסה ליהלומים ברמת גן. החקירה לא הניבה ראיות.
במקביל לכל העבירות החמורות המיוחסות לו, בשנים האחרונות הוא פיתח "קריירה" של זמר ואף הוציא דיסקים עם שירים בסגנון דתי.
![]() |
![]() |
![]() |
| עו"ד נס בן נתן | עו"ד אלי כהן | השופט יורם דנציגר |
בניגוד ל"היגיון פלילי"
בן משה ערער על מעצרו לבית משפט העליון באמצעות עו"ד אלי כהן, שביקש לתת משקל לעובדה שאין ראיות לכך שהוא נכח בזירת השוד, וכי בניגוד לגולני שותפו לכאורה, הוא הזדהה באמצעות דרכונו האמיתי בפני בעלי הדירה והרכב השכורים באנטוורפן, "בניגוד לכל הגיון פלילי". עוד טען עו"ד כהן, כי בית המשפט נתן משקל יתר לעברו הפלילי, אך התעלם מהשיהוי והזמן שעבר מביצוע השוד ב-2010 ועד להגשת בקשת ההסגרה.
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, מנה שלושה שיקולים שמצדיקים את קבלת הערר חלקית, ובחינת האפשרות לאפשר "מעצר בפיקוח אלקטרוני".
בעניין החשש להימלטות קבע השופט דנציגר, כי הטענה בדבר הימלטות קודמת מישראל תוך שימוש בדרכון מזויף, אשר הסתמכה על מידע מודיעיני, "אינה מגובה בחומר הראיות".
בנוגע לעבר הפלילי של בן משה, קבע השופט כי הגם שמדובר בעבר פלילי מכביד, "אין להתעלם מכך שמדובר בעבר ישן למדי, המתייחס לעבירות שבוצעו בשנת 1999 בישראל ובשנת 2002 בבלגיה".
באשר להימשכות ההליכים, כתב השופט שהדבר "מעורר תמיהות". לפיכך, הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר לבית המשפט המחוזי, תוך בחינת החלופה ה"אלקטרונית".















