 |
| אירנה לויט |
בחור צעיר בן 20. כבר כנער הוא התמכר לסמים לאחר שהוריו נהרגו בתאונת דרכים. סבתו, שמגדלת אותו מאז, יכולה להציע את מיטתו ולהאכיל אותו, אבל לא יכלה לסדר לו רמת חיים כמו שאר בני גילו. לצד ההתמכרות לסמים, הוא גם רצה את כל המותרות שבני גילו מקבלים מהוריהם, מה שהוביל אותו לקיים יחסי מין הומוסקסואלים תמורת סמים וכסף בתחנה המרכזית בתל אביב.
הסיפור הזה הוא רק אחד מיני מאות, ואולי גם אלפים, בהם נתקלה אירנה לויט (60), המייסדת והיו"ר של עמותת אלי"ס (אימהות למען ילדים בסיכון), מאז הקמתה בשנת 2007. כשמונה שנים מאז שהקימה את העמותה, לויט עדיין חדורת מוטיבציה לסייע לכל הורה שמתקשר אליה, בדרך כלל כמוצא אחרון כדי להוציא את בנו או בתו מעולם הסמים. העמותה הוקמה מתוך מטרה לתמוך באימהות – ולא פעם גם באבות – למכורים לסמים, ולשנות את מדיניות הממשלה ביחס למערך המניעה, הטיפול והשיקום של מכורים לסמים ולאלכוהול.
לויט עלתה לישראל מהאי סחלין שבמזרח רוסיה, בעקבות סרגיי, בנה היחיד (38), שהפך בארץ הקודש לנרקומן. כמי שעברה את הסיוט הגדול בעצמה, היא בהחלט מבינה ללב המשפחות שפונות אליה. בנה כבר הספיק בעבר להפוך לדייר רחוב, ואף איבד את רגלו בעקבות השימוש בסמים. בשלוש השנים האחרונות הוא נקי, אבל לדברי לויט, כל יום הוא מלחמה חדשה עבורו. "כיום ברוך השם הוא בסדר", היא אומרת, "בשמונה השנים האחרונות הוא ניסה למצוא את עצמו. הוא התחתן, התגרש ואז התחתן שוב עם בחורה מאוקראינה, אבל זה לא הסתדר. הוא עשה ברית בגיל 33, הוא גר איתי וכל הזמן מחפש את עצמו. הוא נקי כבר שלוש שנים, אבל נרקומנים נקיים לא קיימים. מחר אתה יכול להישבר שוב".
 |
טיפול ושיקום
על פי כל המחקרים והנתונים הקיימים, אחוז המשתמשים בסמים בקרב ילדי עולים ממדינות חבר העמים גבוה יותר באופן משמעותי מאחוז המשתמשים הישראלים שורשיים. למרות זאת, במסגרות הטיפוליות הקיימות, מטופלים יחד כולם. לדברי לויט, מדובר בהתעלמות מהשונות התרבותית בין שתי האוכלוסיות, שכפועל יוצא מכך מביאה גם להגדלת היקף הנושרים מהטיפולים ומפחית את כמות המשוקמים.
כ-90 אחוז מהפניות ללויט הן של אוכלוסיית העולים. לדעתה, השוני התרבותי וקשיי השפה מצריכים הקמת מסגרות נוספות שמותאמות לאנשים שונים. "המנטליות הישראלית נבדלת מהמנטליות הרוסית", היא מדגישה, "בקהילה הרוסית נהוג לא להתלונן, לא להתבכיין ולנסות להתמודד בכוחות עצמך. לבחורים רוסים מאוד קשה להיפתח, לשתף ולספר מה יש להם בפנים. הישראלים מקבלים את המערכת הטיפולים הקיימת ונפתחים יותר בקלות. הרוסים לא ככה. יש את מחסום השפה והשוני התרבותי. צריך אליהם גישה שונה כדי לגרום להם להיפתח ולשתף פעולה עם המסגרת".
לויט חושבת שמסגרות הטיפול והשיקום הקיימות אינן נותנות מענה מספיק הולם לטיפול במכורים. "הרצון שלי הוא שמרכזי הטיפול יהיו מעניינים בצורה כזאת שלא יהיה למכורים רצון לעזוב אותם. כדי שהם ירגישו בהם טעם לחיים ויוכלו לשנות את עצמם בהם. מניסיון שלי בעולם, בברזיל למשל – שם הקתולים מוציאים את הבחורים הצעירים מהסמים באמצעות אמונה בדת ועבודה קשה. לנרקומן מאוד חשוב להיות עסוק. הוא צריך לראות את התוצאות של העבודה שהוא עשה בידיים שלו. לצערי, בארץ זה לא עובד כך. יתרה מזאת, המכורים מקבלים כאן קצבה מביטוח לאומי. נדיר שהכסף הזה הולך למשפחה. לרוב הוא הולך לרכישת סמים ברמלה ובלוד. אני חושבת שאסור לתת להם את הכסף. הכסף הזה צריך ללכת להקמת מרכזי שיקום וגמילה למכורים".
 |
| בתי דין לנרקומנים? (אילוסטרציה) |
חוק ומשפט
בנוסף לשינוי הנדרש לדעתה במרכזי הטיפול, לויט דוגלת בהקמת בתי דין ייחודים למכורים בסמים, כאלה שלדבריה קיימים בארצות הברית, אליהם מגיעים אנשים שביצעו עבירות שונות בעקבות ההתמכרות. "היתרון בשיטה זו הוא שמיד עם המעצר, כבר למחרת, אותו נרקומן שנעצר מובא בפני שופט שמציג לו שני מסלולים: או שאתה הולך לרצות מאסר או לטיפול במסגרת סגורה ותחת השגחה מלאה. מנגד, בארץ נרקומן שנעצר – המשפט שלו יהיה רק בעוד חצי שנה או שנה במקרה הטוב. היתרון בשיטה האמריקאית, שאם תופסים את אותו אדם, כזה שאין לו עבר עם תיקים פליליים, בשלב ההתחלתי עוד לפני שהוא הגיע לרחוב ושהוא עדיין בחזקת אמו – אז קל להציל אותו ולבלום את הידרדרותו".
העמותה שבראשה לויט עומדת מנסה לתת סיוע בעיקר להורים של המכורים, על מנת שאלה ישפיעו על ילדיהם. "אנחנו מלמדים את ההורים, שיידעו כיצד הם צריכים להתנהל ולהתנהג עם הילדים שלהם. המטרה היא שהילדים יפתחו מוטיבציה ויתחילו בהליך טיפולי ושיקומי".
לויט מפנה את האימהות והאבות לגורמי טיפול רלוונטיים ומטפלת ומלווה אותם. "יש אימהות שפשוט התייאשו והן כבר במצב של דפרסיה, כואבות ושבורות אחרי שבנם או בתם הגיעו לרחוב. אותן אימהות מגיעות למצב שהן מגרשות את בנם או בתם מהבית, לאחר שלא פעם גם ספגו אלימות מילדיהם".
 |
| ח"כ זנדברג בסיור שערכה לאחרונה במוקדי הסמים של תל אביב |
פוליטיקה ומריחואנה
ללויט יש בטן מלאה על חברי הכנסת שהביעו תמיכה בלגליזציה של מריחואנה. "איך אנחנו יכולים לדבר על התמודדות עם תופעת ההתמכרות לסמים, אם אפילו הפוליטיקאים שלנו מודים שהשתמשו בסמים? איזו דוגמה הם נותנים? הנוער יוצא מבולבל מכך. אותם פוליטיקאים עברו על החוק בצעירותם וכעת הם בכנסת? אז מה זה אומר? שמותר לעבור על החוק? יש פוליטיקאים שפשוט רוכשים כך את ליבם של הצעירים. אני בטוחה שכל אלה שדוגלים בלגליזציה לא ירצו שהילדים שלהם ישתמשו חופשי במריחואנה".
התומכים נוהגים לומר שמריחואנה עדיפה על דברים אחרים. למשל, אלכוהול.
"זה לא נכון להגיד את זה. מביאים לדוגמה את המכורים לאלכוהול, ואז לוקחים בחשבון את המכורים הכי קשים. אבל כשמדברים על משתמשי מריחואנה, לא מדברים על אלה שהתחילו ממריחואנה ובסופו של דבר מצאו את עצמם ברחוב. מדברים על סטודנטים שמעשנים מידי פעם".
בשבועות האחרונים יצאה לויט ביוזמה חדשה, תחת הכותרת "כנסת אימהות" – פורום אימהות ממגזרים שונים, שנועד לייצר דו שיח מכבד אחד כלפי השני. "מטרת הפרויקט הוא לקדם יוזמות אזרחיות של הורים, המכוונות לבניית עתיד דמוקרטי, בריא וסובלני לילדיהם, העלאת רמת ההשכלה ופיתוח התרבות הפיזית והרוחנית של אנשים צעירים, בהתבסס על העקרונות של דמוקרטיה וסובלנות. האימהות החברות בכנסת אימהות יפעלו כלובינג במסדרונות השלטון בכנסת, בוועדות שרים ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים", מסבירה לויט.
כבר בתחילתו לוקחות חלק בפרויקט כ-20 אימהות, שהחלו לפעול מעשית. כך למשל, הוחלט להקים שורה של ועדות שתפעלנה למציאת פתרונות לבעיות בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות והספורט, כמו גם ועדה למלחמה בסמים. "לאחרונה, נשים המשתתפות בפרויקט אף נטלו חלק בישיבת הוועדה למלחמה בסמים שנערכה בכנסת", אומרת לויט, "חברי הוועדה דנו בהסדר חדש של משרד הבריאות, שיכלול צעדי פיקוח ומעקב אחרי שימוש בקנאביס רפואי".
 |
לויט מספרת, כי אחת הפעולות הקרובות של כנסת האימהות תהיה עצומה נגד לגליזציה של סמים קלים. אחת מהאימהות שלחה לפני ימים אחדים מכתב התנגדות לוועדת האתיקה של הכנסת, נגד מינויה של ח"כ תמר זנדברג לתפקיד יו"ר הוועדה למלחמה בסמים. "היא פסולה מלשמש כיו"ר הועדה עקב תמיכתה הפומבית בלגליזציה של קנאביס", נכתב, "ח"כ זנדברג בפירוש מהווה דוגמא רעה ובהתנהגותה הרשלנית מעודדת שימוש בקנאביס, שהוכח כגורם מדרדר ומוביל לשימוש בסמים קשים יותר. לא היא מטפלת בכל הנשמות הטועות, אלא אנו – חברי העמותה המתנדבים". בכלל, העמותה מציבה דוכנים מידי פעם ומגייסת מהציבור מכתבים שנשלחים לחברי הכנסת בנושא.
לסיכום הראיון אומרת לויט, שכמי שראתה מול עיניה את בנה כמעט שמאבד את חייו, היא נחושה להמשיך ולהרחיב את הפעילות של אלי"ס, בין היתר באמצעות לחץ בלתי פוסק על גורמים מוסדיים. "כשמדובר בנושא שקשור לילדים ולבריאות שלהם – אין דבר כזה שלא ניתן למצוא פתרון", היא אומרת, כשעיניה נוצצות.
 |
| ישיבת "כנסת אימהות" (צילום: דף הפייסבוק של העמותה) |
סיפורים מהחיים
שגרת היום של לויט די עמוסה. בכל יום היא מקבלת בין חמש לשמונה שיחות טלפון מהורים שמבקשים סיוע. ממש בעת שהראיון הזה מתקיים, עוד אם מודאגת התקשה וביקשה עזרה. וכך זה נשמע.
"שלום הגעתי לעמותת אלי"ס?", אמרה האמא מעבר לקו, "אני צריכה עזרה לבן שלי. הוא לא כזה נרקומן, אבל הוא כן צורך סמים קלים. הבעיה העיקרית שלו זה התלות במחשב בגלל שהוא לא עובד. אני בת 78 ואני כבר לא יכולה לעבוד, אני גרה בשכירות, והוא בן 49 וגר איתי. אני אמורה לעבור כעת לגור בהוסטל. מצד אחד אני לא יכולה להשאיר אותו לבד ומצד שני אני כבר לא יכולה לגור איתו. תעזרו לי בבקשה. כשיש לו כסף הוא נוסע לתל אביב וקנה שם סמים. כיום אין לו אף אחד ולי אין אף אחד חוץ ממנו".
על הרקע הזה אני שואל, מהם המקרים הקשים ביותר בהם היא נתקלה.
"טיפלתי בהרבה מקרים קשים, אחד יותר קשה מהשני, אבל יש כאלה שאני לא אשכח בחיים. הגיע אליי אבא מבת ים, שהבן שלו ספורטאי יפה תואר שנפל לסמים. הבן תלה את עצמו ואבא שלו הציל אותו כשהוריד אותו מהחבל. אחר כך הוא היה מזריק לעצמו סמים ובאחת הפעמים הוא החדיר לעצמו חיידק לווריד. יש לו אמא יפהפייה, ואבא שאהב אותו בצורה בלתי רגילה, והם לא יכלו לגרש אותו מהבית. ניסו לרפא אותו בכל דרך אפשרית והרופאים בכלל לא רצו לטפל בו. האבא התחנן לכל הגורמים, שיטפלו בו ויחזיקו אותו בטיפול. הילד עבר הכל: כלא, גמילות, קהילות – ושום דבר לא עזר. לילה לפני ראש השנה הוא השתחרר מאשפוז, התיישב לארוחה משפחתית ולאחר מכן נפטר לאחר שהלב שלו פשוט הפסיק לפעול".
במרכזו של מקרה אחר עליו היא מספרת, שהסתיים אף הוא באופן טרגי, עומדת אמא מירושלים, שהבן שלה התמכר לסמים קשים. "היא השקיעה בו מאמצים כבירים כדי לנסות לשקם אותו ולהוציא אותו מהסמים, ואפילו שלחה אותו לברזיל לטיפול, אבל הוא נפלט ממנו. יום יומיים לאחר שחזר משם הוא התבלבל, ובמקום לצאת מהדלת של הבית הוא יצא מחלון הקומה החמישית. שנתיים נלחמו על חייו ובסוף הוא נפטר".
התוצאות של הסיפורים האלה טראגיות, אבל יש גם הצלחות.
"יש גם סיפורים אופטימיים. למשל, אמא ששתי הבנות שלה, כבנות 20, היו מכורות קשות לסמים. הן גרו ברחוב והידרדרו לזנות. זה המצב הכי קשה, כי כאשר בחורה עוסקת בזנות, יש לה תמיד כסף לעוד סמים. אי אפשר לתאר את הקושי שהיה לאמא הזאת, אבל בסופו של דבר שתי הבנות שלה עברו גמילה ויצאו מזה".
 |
| מכתבים לחברי כנסת. פעילות בדוכן של אלי"ס נגד לגליזציה של מריחואנה |
