מחפשים את הקנביס מתחת לפנס

תאונות בגלל סמים? שברירי אחוזים בלבד

רק אחת מ-500 תאונות דרכים בישראל, לכל היותר, נגרמת כתוצאה מנהיגה תחת השפעת סמים. כך עולה מנתונים של המשטרה, שצוטטו בדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולפיהם רק שברירי אחוזים של התאונות בכבישי ישראל מקושרים עם נהיגה בשכרות, ובמיוחד תחת השפעת סמים.

מנתוני המשטרה המובאים בדו"ח, העוסק בהסדרת נהיגתם של מטופלים בקנביס רפואי, עולה כי מבין כלל תאונות הדרכים בחמש השנים האחרונות,  רק שניים עד שלושה אחוזים מהן נגרמו מהשפעת סמים או אלכוהול, ומתוך אלו עד שבעה אחוז הן התאונות כתוצאה מהשפעת סמים בלבד. כך, בעשרת החודשים הראשונים של 2015, נרשמו בסטטיסטיקה רק 29 תאונות בכל הארץ שנגרמו מהשפעת סמים בכלל, כשחלקו של הקנביס ביניהם לא נמסר.

בישראל יש נכון להיום כ-22 אלף משתמשי קנביס רפואי ברישיון, מהם אלפים מחזיקים ברישיון נהיגה, אך לפי הדו"ח שהוצג בשבוע שעבר לוועדת הסמים של הכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג, למדינה יש "פיצול אישיות" ביחס לרישיון הנהיגה שלהם.

ח"כ תמר זנדברג בדיון (צילומי מסך מערוץ הכנסת)

פקודת התעבורה עדיין אוסרת במפגיע נהיגה, אפילו עם שרידי סם של כמה שבועות בדם, ואינה עושה שום הבחנה בין עשרות אלפי משתמשי קנביס ברישיון למטרות רפואיות, לבין סתם "סטלנים". 

מן הצד השני, משרד הבריאות מודע לחוק האנכרוניסטי ומתעלם ממנו: לפי דו"ח הכנסת, היחידה לקנביס רפואי שהיא חלק ממשרד הבריאות אינה מדווחת על המטופלים בקנביס למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) שהינו יחידה אחרת של המשרד ואחראי על אישור הכשירות הרפואית של הנהגים בישראל.

היחידה לקנביס רפואי אף אינה מעדכנת את אגף הרישוי במשרד התחבורה וגם לא את המשטרה על בעלי הרישיון לקנביס רפואי, למרות שלפי החוק היבש, נהיגתם אסורה לכאורה בכל תנאי.

מצד שלישי, למרות שבטופס הבקשה לקבלת רישיון לקנביס רפואי, נדרש הרופא לסמן ב"וי" כי "הוסבר לחולה כי חל איסור חוקי לנהוג כל עוד הוא מטופל בסם", אפילו המרב"ד עצמו אינו פוסל אוטומטית רישיונות נהיגה של משתמשי הקנביס (למעט מי שמוגדרים "נהגים מקצועיים"), והנוהל הוא "לבצע לכל נהג בדיקה לגופו, בדומה לבדיקת כל נהג המקבל כל טיפול תרופתי אחר", כאשר ההחלטה אם להותיר את הרישיון מתייחסת רק לאבחנות רפואיות מקצועיות, ואינה מתחשבת באיסור הנהיגה שבחוק.

בספטמבר 2011 הוקמה ועדת היגוי ממשלתית כדי לתקן גם את החוק כך שיתאים למציאות. אולם מהדו"ח עולה, כי עד עכשיו הוועדה גוררת רגליים.

משרד הבריאות ניסה בינתיים להציע פתרון זמני, והוציא הנחיה כי רק בשש השעות הראשונות לאחר השימוש, נהיגת מטופלי קנביס רפואי אסורה ומסוכנת. אולם לפי הדו"ח, ההנחיה לא עברה את מבחן בתי המשפט, אשר סירבו לאמץ אותה עד לשינוי החוק, ודחו ערעורים של משתמשי קנביס רפואי חסרי מזל, אשר נתלו בהנחיה כבסיס לערעור על שלילת רישיון הנהיגה שלהם.

כעת, משרד הבריאות מודיע לכנסת כי המלצות סופיות של ועדת ההיגוי שאמורה להסדיר את נהיגתם של בעלי הרישיונות לקנביס יוגשו בתוך חודשיים.

ד"ר שלמה אלמוג

המחקרים קובעים ש…

לקראת הדד-ליין, בשבוע שעבר הציג ד"ר שלמה אלמוג מהמרכז הרפואי "שיבא", חבר ועדת ההיגוי ובעל הסמכות המקצועית הבכיר בה, את ההמלצות המסתמנות לוועדת הסמים של הכנסת.

לדבריו, הוועדה תמליץ על קביעת "סף שכרות" למשתמשי קנביס רפואי, בדומה לסף האלכוהול המותר, כך שריכוז של עד 5 ננוגרם THC (החומר הפעיל בקנביס) במיליליטר דם יהיה מותר לנהיגה. נוסף על כך, לצורכים קנביס במינון של 20-40 גרם בחודש ייקבע ככל הנראה פרק זמן של שלוש שעות בלבד להימנעות מנהיגה אחרי צריכת הסם. עם זאת, לדברי אלמוג, כנראה שהבשורה היא רק למטופלי קנביס ברישיון, והרף יהיה רלבנטי רק לגבי אלו הצורכים למטרות רפואיות.

לדבריו, לפי מחקרים רפואיים, הסיכון למשתמשי קנביס להיות מעורבים בתאונת דרכים לעומת אחרים גדל, למרות שיש שונות גבוהה בין מחקר למחקר (ממצאים מצביעים על עלייה שבין 25 ל-600 אחוז בסיכון), כך שלדבריו "הפתרון הוא מדיניות 'אפס סובלנות' לכולם, כמו היום, והחרגה רק לבעלי הצרכים המיוחדים". עם זאת, ד"ר אלמוג הוסיף הבהרה מעניינת: בחלק מסוגי הקנאביס קיימים חומרים פעילים אחרים שאינם THC, ואינם פוגמים כלל בתפקודי הנהיגה – עוד אבחנה שכיום לא קיימת בחוק.

מסקירת המצב בעולם בדו"ח שהצג לוועדה, עולה כי בהולנד נקבע סף שכרות של 3 ננוגרם THC למיליליטר דם; בוושינגטון שבארה"ב נקבע סף שכרות של 5 ננוגרם אך הוא רלבנטי רק לבני 21 ומעלה, וגם בקנדה ובגרמניה מתנהל דיון ציבורי על הצורך לקבוע "סף שכרות" מותר בקנביס.

יו"ר הוועדה, ח"כ זנדברג, התקשתה להשתכנע מההמלצות, ואמרה כי היא עדיין מעוניינת לקדם לגאליזציה רחבה יותר, שתהיה רלבנטית גם ל"משתמשים החברתיים" בסם.

עו"ד יניב פרץ

הצטרף אליה עו"ד יניב פרץ, שהשתתף בדיון כמייצג של משתמשי קנביס רפואי, ודרש לדעת כיצד קיימת אכיפה כל כך חמורה ביחס לקנביס, בעוד שאין התייחסות לכשירותם של נהגים נוטלי תרופות אחרות ולא מתבצעת אכיפה נגדם. ד"ר אלמוג הודה כי אכן, גם תרופות נגד סכרת או להורדת לחץ הדם ואפילו תרופות נגד אלרגיה גורמות לטשטוש ועלולות להיות מסוכנות לנהגים, אך לא נעשות שום בדיקות לגילויין אצל נהגים. "זה הכל עניין של תקציב", הוא הסביר.

"מחפשים את המטבע מתחת לפנס", סיכמה זנדברג.

ד"ר ברקת שיף, מומחית לכאב מעמותת הקנביס הרפואי המייצגת מטופלים, הוסיפה ש"הרבה יותר מסוכנת מהנהיגה תחת קנביס, היא הנהיגה תחת כאב".