 |
| לקוח אמיד וחבר של המנהל (צילום ארכיון להמחשה) |
עובדת זוטרה בסניף בנק מזרחי טפחות בכרמיאל ניגשה בצהרי יום עבודה למנהל הסניף, לאחר שזיהתה רישום אשראי חשוד באחד החשבונות. הפקידה הציגה את הבעיה והמנהל החוויר. למחרת הוא כבר לא חזר לעבודה. מאז נעלם, ונמלט מהארץ כבר ארבע שנים.
בזכות ערנותה של הפקידה, התברר כי בוצעה מעילה על ידי מנהל הסניף, שחר נאוס. הבנק גילה כי בחשבונות של חבר קרוב של נאוס בשם אבי אלג'ם, אשר נוהלו על ידי נאוס אישית, התגלה חוב אדיר של 12 מיליון שקל כתוצאה ממסחר בניירות ערך ומשחק באופציות.
אלג'ם התכחש לחוב. לטענתו, שבעה חשבונות מתוך 10 שנוהלו על שמו כלל לא היו מוכרים לו, ונאוס ניהל אותם ללא ידיעתו. הבנק לא האמין לגרסה זו, והגיש תביעה נגד נאוס, אלג'ם ועוד שני מקורבים – אורן מילשטיין, שהיה סגן ראש עירית כרמיאל ואחיו זיו. הבנק טען כי ארבעתם פעלו כקבוצת חברים יחד, בתוכנית מרמה משותפת. זאת, לאחר שהתברר כי 3.5 מיליון שקל עברו מחשבונות אלג'ם לחשבונות מילשטיין, במסגרת "קופה אחת" לפי הנטען, לכיסוי הפסדים שצברו במסחר בבורסה.
בסופו של דבר התביעה נגד האחים מילשטיין נמחקה בעקבות הסדר שהושג מחוץ לבית המשפט, במסגרתו שולמו לבנק מאות אלפי שקלים. בסוף השבוע ניתן פסק הדין בתביעת הבנק נגד מנהל הסניף לשעבר וחברו אלג'ם.
 |
| השופט עאטף עיילבוני |
זה מהלוטו
נאוס כיהן כמנהל סניף כרמיאל במשך שלוש שנים. אלג'ם, חבר ילדות שלו, היה לקוח אמיד: בעבר היה גם הוא עובד הבנק. לפני כמה שנים זכה בלוטו בפרס של כשמונה מיליון שקל ומאז ניהל לפי הבנק פעילות אינטנסיבית בניירות ערך.
לפי התביעה שהוגשה באמצעות משרד ש.הורוביץ, ה"בור" של 12 מיליון שקל בחשבונותיו הרבים של אלג'ם נוצר כתוצאה מאשראי חריג שנתן לו מנהל הסניף, בהסתמך על ביטחונות פיקטיביים. נאוס, כך נטען, דאג להזין את חשבונות חברו בבטוחות כמו נכס נדל"ן אחד ש"שוכפל" מספר פעמים, או באמצעות שעבוד תיק ניירות ערך של לקוח אחר.
בתביעה נטען גם כי אלג'ם, שהיה שותף לעסקים בחברה פרטית עם אשתו של נאוס, נהג לפקוד את הבנק באופן יומיומי ובילה בחדרו של המנהל נאוס שעות על גבי שעות. כמו כן, משבעת החשבונות שנוהלו על שמו ואליהם התכחש, הועברו במהלך השנים שני מיליון שקל אל חשבונות אחרים שלו, שבהם "הכיר". על סמך זאת נטען בתביעה כי אלג'ם שותף להונאה.
אמנם, רגע לפני שנאוס ברח מהארץ, הוא כתב תצהיר בו הודה כי "פתח חשבונות רבים על שמו של אלג'ם ללא ידיעתו והסכמתו". אולם שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני לא ייחס משקל לתצהיר מאחר שנאוס ממשיך לשהות בחו"ל ולא התייצב כלל לדיונים. לפיכך, נאוס חויב בתשלום מלא של סכום התביעה נגדו – 6.5 מיליון שקל.
בנוגע לחיובו של אלג'ם, הגיע השופט לתוצאה מעניינת.
אלג'ם, באמצעות עו"ד ירון זומר, טען כי לא ידע על החשבונות הרבים הפיקטיביים, כדבריו, שעל שמו מאחר שלא קיבל דיווחים עליהם בדיוור לביתו או באינטרנט. הבנק, מצדו עמד על כך כי בידי אלג'ם היו מסמכים שבהם הוזכרו, לפחות, אותם "חשבונות מוכחשים".
אלג'ם התגונן וטען כי לא פתח כל מכתב שהגיע מהבנק. לדברי עו"ד זומר, הבנק ניסה לייחס לו מעשים פליליים של מרמה וזיוף, על בסיס הסקת מסקנות, ולא עמד בנטל לבסס זאת. לדבריו, אם אלג'ם היה שותף בתרמית, הוא לא היה מסתכן בהפקדת כל הונו באותו הבנק ומקל עליו לשים יד על רכושו ולקזז יתרות זכות שצבר בחשבונות ה"מוכרים" שלגביהם אין מחלוקת.
 |
עצימת עיניים
השופט עיילבוני קיבל אמנם את עמדת הבנק, כי אלג'ם, לכל הפחות, היה צריך ואמור לדעת על אותם חשבונות אשר הוא מכנה "פיקטיביים" ועל הפעילות שבוצעה בהם במשך שנים. השופט כינה את גרסתו של אלג'ם "מיתממת".
לפי פסק הדין, אלג'ם עצם עיניים כלפי החשבונות שבהם התבצעה המרמה, גם אם העומד מאחוריה היה נאוס. עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבוע כי הוא ידע בפועל על קיום אותם חשבונות ומעשי הונאה של מנהל הסניף, והסתפק בכך שמדובר ברשלנות מצדו של הלקוח.
מנגד, קבע השופט כי אשם תורם ורשלנות דומה קיימת גם לבנק, ובשיעור שווה, מאחר ש"מערך הביקורת של מזרחי טפחות כשל כישלון חרוץ באיתור מעשי המעילה במשך שנים".
נציגי הבנק, בהם בקר מרחב צפון ומנהל המרחב שנתנו עדות, גלגלו אחריות זה על זה, והודו כי אישרו הלוואה בסדר גודל של שבעה מיליון שקל באחד מחשבונות אלג'ם, לבקשת נאוס וב"המלצתו", במסגרת שיחה טלפונית חפוזה, מבלי לערוך בדיקה של הבטוחות.
"מחדלי הבנק במקומות שונים לאורך 'שרשרת הפיקוד', מצדיקים הטלת אחריות ממשית ומשמעותית על הבנק. אילו פעל הבנק כמצופה מבנק סביר שקיים את חובות הביקורת והפיקוח המוטלות עליו, סביר מאוד להניח שהמעילה הייתה מתגלה בשלבים מוקדמים הרבה יותר, וייתכן שחלק ניכר מהנזק היה נחסך", כתב השופט.
בדיעבד גילה הבנק אף, בעקבות חשיפת המעילה בכרמיאל, כי נאוס זייף מסמכים לכאורה לטובת הלוואה של יותר ממיליון שקל עוד כשהיה בתפקיד קודם, כסגן מנהל סניף עכו.
מנהלי הבנק טענו להגנתם כי ראו בנאוס מנהל מצטיין ומועמד לקידום.
על פי פסק הדין, על אלג'ם לשלם לבנק רק כ-3.5 מיליון שקל, מחצית מסכום המעילה, והבנק יישא בנזק בהיקף דומה.
