הערה: מדור חדש של פוסטה + חוזר לזיכויים הגדולים במשפט הפלילי *
עורך דין גור פינקלשטיין, שלפני חמש שנים הוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות ביותר של קשירת קשר לנסיונות רצח סדרתיים של גרושתו, של בן זוגה ושל ראש אגף הרישוי והפיקוח בעירית תל אביב, זוכה השבוע בבית משפט העליון מכל סעיפי האישום המקוריים נגדו.
זו היתה אחת הפרשיות המשפטיות ההפכפכות של השנים האחרונות, ובסופה הוא הורשע רק בעבירות שביצע אחרי שנעצר, עבירות חמורות בפני עצמן של הדחת עדים ואף שידול לרצוח אותם, כולן בנסיון למלט את עצמו מהרשעות באישומים מהם זוכה בלי קשר בסופו של דבר.
עו"ד פינקלשטיין תואר על ידי המשטרה והפרקליטות כ"מנהיג יחידת חיסול", וברוח זו נוסחו הכותרות ברוב כלי התקשורת מהיום הראשון למעצרו. אולי בגלל זה שופטי בית משפט העליון אליקים רובינשטיין ויצחק עמית אשר זיכו אותו (השופט מני מזוז בעמדת מיעוט הרשיע) לא פטרו אותו בלא עונש משמעותי. במקום שמונה השנים שגזר עליו בית משפט המחוזי בתל אביב על חלק מהפרשות בהן הואשם במקור, שופטי העליון שזיכו אותו מעבירות אלה קבעו כי הוא ירצה חמש וחצי שנות מאסר על העבירות האחרות שביצע בזמן מעצרו, כאמור בנסיון לקעקע את האישומים המקוריים נגדו.
ועדיין, אחרי פסק הדין החלוט שניתן השבוע בבית משפט העליון (נובמבר 2015) בסיומו של משפט ארוך ומפותל שניהלו עו"ד אבי חימי, עם עו"ד משה וייס ועו"ד אבי וכניש ממשרדו, בעוד פחות משנה פינקלשטיין אמור להשתחרר מהכלא כנגד כל הסיכויים – איך זה בדיוק קרה?
מי נתן את ההוראה?
פינקלשטיין היה עורך דין נאמן מטעם המרכז לסיינטולגיה לצורך היזמות של פרוייקט שיפוץ מבנה אולם "אלהמברה" ביפו אשר נרכש על ידי תנועת הסיינטלוגיה והוסב למרכז לימוד. בחודש אפריל 2010, מנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב, שוטה חובל, הוציא צו להפסקת עבודות השיפוצים.
את כתב האישום הגישה פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות עורכי הדין, זהר דולב, לינור בן אוליאל ונעם שביט, בסיום חקירה משותפת של ימ"ר תל אביב וימ"ר חוף.
באישום המרכזי נטען, כי ארבעה ימים לאחר הודעת העירייה פינקלשטיין שילם לאחראי האבטחה של פרויקט השיפוצים, רמזי בכר, 90 אלף שקל כדי לפגוע בחובל. לביצוע "העבודה", נטען, בכר הפעיל בני משפחה ומקורבים אשר פיצצו מטען חבלה מתחת לרכבו של חובל, ובפעם אחרת התחפשו לשוטרים, עצרו את רכבו של חובל והיכו אותו בין היתר באמצעות שוקר חשמלי.
באישום נוסף נטען כי מרכז הסיינטולוגיה הוצת שלוש פעמים במהלך עבודות השיפוצים, וכי פינקלשטיין הזמין מרמזי שתיים מההצתות תמורת 40 אלף שקל.
באישום שלישי נטען, כי על רקע סכסוך בין פינקלשטיין לבין גרושתו ובן זוגה, צלם עיתונות בשם דניאל כהן, שילם פינקלשטיין לבכר 130 אלף שקל כדי שיפגע גם בהם. בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2010, נטען, הצטיידו אנשיו של בכר בחומצה ובסכין וארבו לבני הזוג ליד ביתם בחיפה, אולם לבסוף "הסתפקו" רק בתקיפתו של כהן, ואף הניחו מטען חבלה מתחת לרכבו, מטען שהתפוצץ וגרם לפציעתו כאשר פתח את דלת הרכב.
הקשר בין משפחת בכר לבין משרד עו"ד פינקלשטיין הוא ארוך שנים, ומובנה בתוך הפרשה כולה. האבא נזאר בכר ניהל את מחלקת ההוצאה לפועל במשרד פינקלשטיין, ואילו רמזי בכר שעבד כשליח במשרד הועסק כאמור גם באבטחת פרויקט השיפוץ של מרכז הסיינטולוגיה ביפו.
המשפט התנהל סביב השאלה, מי מבין המעורבים במשרד פינקלשטיין עמד מאחורי אירועי החבלה ונסיונות הרצח, שעל הביצוע שלהם אין חולק. האם היה זה עו"ד פינקלשטיין עצמו או אנשי משפחת בכר היפואית שאותם הוא העסיק?
אדון פינקלשטיין
לחוקרי ימ"ר תל אביב וימ"ר חוף היתה תזה ברורה, מבחינתם, פינקלשטיין היה הרוח החיה מאחורי האירועים, ורמזי בכר נחשב לציר המרכזי בהוצאה לפועל שלהם. החוקרים הצליחו לגייס עד מדינה בתיק, את "מהנדס הפיצוצים", עבריין אמל"ח מוכר למשטרה שאיבד בעבר יד ורגל בפעולה מבצעית פלילית. בכתב האישום נטען, כי "המהנדס" הופעל על ידי בכר לביצוע הפיצוצים, לפי הזמנה של פינקלשטיין.
"המהנדס" אמנם הפליל את רמזי בכר ו"חיילים" אחרים אבל לא בא במגע ישיר עם פינקלשטיין. כדי להוציא את בכר מהשתיקה בה התבצר ערכו לו תרגיל בו הוא הוקלט בשיחה עם "המהנדס" שהפך לעד המדינה. בשיחה המוקלטת, "המהנדס" הביע חשש שפינקלשטיין הפליל אותם, ורמזי אמר לו בתגובה, "לא, כל הסעיפים יהיו נגדו, הרי הוא זה ששלח", ובכך נטען כי הוא מאשר בעצם שפינקלשטיין שילם לו כסף עבור ביצוע העבירות.
השמעת ההקלטה לא הניעה את רמזי בכר לדבר נגד פינקלשטיין, והחוקרים המשיכו לנסות לערער אותו בכך שהטיחו בו כי פינקלשטיין ("המשלח") מתכוון להפיל עליו את התיק.
"עורך דין תל אביבי מצליח, הוא מבחינתו נוחה לו התמונה הזאת, שחבורה של ערבים מיפו אחראים להכל", ניסו לדבר על ליבו החוקרים באחת החקירות הראשונות. "גור פינקלשטיין לא רוצה שיפרסמו את השם שלו, מבחינתו זה הכל הם, וקוראים להם עבדי רמזי ויוסף, נכון?… פתאום הוא רואה את כל חיות הטרף שמסביבו, מה לו ולאבו כביר זה… תאמין לי אדון פינקלשטיין יעשה הכל כדי לצאת החוצה ולחזור למשרד היפה שלו… זה מה שאתה רוצה, שאיזה עורך דין מצפון תל אביב ייצא נקי ואתה תאכל את כל החרא? עדיף לך לבוא ולהסביר".
רמזי בכר מדבר
המצג הזה עזר. רמזי בכר הודה בקשירת קשר לפגוע בדניאל כהן ובשוטה חובל. לפי גרסתו, הוא רק תיווך בין המוציאים לפועל, "המהנדס" ושני בני דודיו עבדאללה (עבדי) ומוחמד (בינקי) בכר, לבין פינקלשטיין, "המשלח" שהזמין ממנו את מעשי הרצח והחבלות.
פינקלשטיין הכחיש וטען לכל אורך הדרך, כי בני משפחת בכר ניסו לסחוט אותו באמצעות האירועים החמורים שבצעו, כחלק מאיומיהם להפליל אותו. בעימות זעק פינקלשטיין בדמעות כיצד בני משפחת בכר השתלטו על משרדו, בעוד רמזי בכר הטיח בו כי העורך הדין אצלו עבד התגלה לו כ"פסיכופת, שבן אדם אצלו הוא כמו זבוב".
למרבה האבסורד, רמזי נשלח ל-12 שנות מאסר על פי הודאותיו בעבירות החמורות שביצע בשותפות עם "המהנדס" ו"המשלח" לכאורה, פינקלשטיין.
מנגד, עו"ד אבי חימי הצליח לזכות את פינקלשטיין מאותן העבירות בדיוק: בפרשת שוטה חובל הוא זוכה כבר בבית משפט המחוזי, ואילו בפרשת גרושתו ובן זוגה הוא זוכה השבוע בבית משפט העליון, אשר נתן לעדות של רמזי משקל אפסי. "רמזי (התגלה) כעד מניפולטיבי המבקש לצמצם את חלקו בעבירות על מנת להקל מעונשו, והציב את הנאשם פינקלשטיין במוקד, ניכר רצונו הבולט 'לסגור עסקה' ולקבל מעמד של עד מדינה", הדגיש השופט עמית שכתב את פסק הדין בערעורים ההדדיים שהגישו ההגנה והתביעה.
כשמבוקשו לא ניתן לו הוא סירב להעיד בבית המשפט, מה שחיזק את עמדות שופטי העליון לזכות את פינקלשטיין על בסיס חוסר האמינות של הודעות רמזי בכר במשטרה. הזיכוי התקבל בניגוד לעמדתן של השופטות שרה דותן ודפנה אבניאלי מבית משפט המחוזי, אשר נסמכו על עדות בכר להרשעה, ותוך שהשופטים בעליון מאמצים דווקא את עמדת המיעוט כפי שנכתבה על ידי השופט המחוזי שאול שוחט.
השופט עמית הצביע על נקודה עקרונית נוספת בהרשעה, העובדה עליה אין חולק שלפינקלשטיין לא היה קשר ישיר עם "המהנדס" – עד המדינה שהיה בקשר עם רמזי בכר בלבד. אחרי שנקבע כי עדות עד המדינה אינה קבילה נגד פינקלשטיין, כל שנותר לעו"ד חימי היה היה לבקש לפסול את עדותו של רמזי בכר. הבקשה נדחתה אמנם על ידי שופטי המחוזי, אך התקבלה על ידי שופטי העליון.
 |
| תעלומת שוטה חובל |
זיכוי – נסיון רצח שוטה חובל
ארבעה ימים לאחר שחובל הוציא צו להפסקת העבודה בבניין כת הסיינטולוגיה ב-2010, הוטמן מטען חבלה מתחת לרכבו. לאחר שנסיון זה לא צלח, נעצר חובל על ידי שניים מחופשים לשוטרים שעצרו את רכבו ותקפו אותו. נטען כי פינקלשטיין שילם על כך 90 אלף שקל. רמזי בכר, ובעקבותיו אחיו יוסף ובן דודם עבדי, הודו והורשעו בביצוע המעשים הללו.
כאמור, מנגד פינקלשטיין זוכה מהזמנת הפגיעה בחובל, הן בבית משפט מחוזי והן בעליון שדחה את ערעור המדינה. לפי קו ההגנה, לבני משפחת בכר היה אינטרס משלהם לפגוע בחובל, שכן כמאבטחי פרויקט השיפוצים בבניין הסיינטולוגיה גם הם נפגעו מכך שהעירייה עצרה את הפרויקט. ההגנה הראתה כי בני משפחת בכר היו זכאים לעמלה של 25 אחוז מהכנסות קבלן השיפוצים, עמלה שהצטברה למיליוני שקלים בנוסף לתשלום קבוע שפינקלשטיין שילם להם.
לעומת זאת, התמריץ של העורך דין מפגיעה בחובל נראה מוגבל לשופטים, לאור הראיות ובשל העובדה שהוא איש אמיד ביותר מתוקף נישואיו השניים לסילבי דבח, בת למשפחה יהודית עשירה מאוד משוויץ.
 |
| דניאל כהן (מתוך תוכנית "עובדה") |
זיכוי – נסיון רצח דניאל כהן
פינקלשטיין הודה במשטרה כי היו לו יחסים גרועים עם אשתו הראשונה, גרושתו, ואף הודה כי בעבר ביקש מנזאר בכר למצוא מישהו "שישבור את הידיים והרגליים" לחבר של גרושתו אשר עבר להתגורר עימה, צלם עיתונות בשם דניאל כהן, אולם הכחיש כי הזמין בפועל את הפגיעה בהם.
לפי האישום הזה, לאחר מספר ניסיונות פגיעה שלא צלחו, התפוצץ מטען חבלה שהוטמן ברכב של כהן, ופצע אותו. רמזי בכר, בני דודו עבדי ובינקי ועד המדינה הודו במעורבותם באירועים אלה והורשעו. פינקלשטיין הואשם בקשירת קשר לנסיון רצח, נטען נגדו כי הוא שילם לרמזי 130 אלף שקל עבור הפעולה.
בית משפט מחוזי הרשיע אותו בחבלה מחמירה, וביסס את ההרשעה על גרסתו של רמזי כעד תביעה ועל ראיות מסוג חיזוק, ביניהן: המניע שלו לפגוע בכהן ודברים שאמר בעבר על רצונו לבצע תוכנית דומה.
במקביל, פינקלשטיין זוכה (וערעור המדינה נדחה) מאישום בו יוחסה לו קשירת קשר לפגוע בגרושתו מאחר שעמדה לכאורה מאחורי כתבה בתוכנית "עובדה", על נסיונות פגיעה חוזרים ונשנים בכהן – נסיונות שזהות מבצעיהם טרם התבררה באותו שלב.
|
| רמזי בכר. עד תביעה עם משקל אפסי ומניפולציות |
כאמור, בית משפט העליון קבע כי לא ניתן להסתמך על עדות רמזי בכר, ואימץ את קו ההגנה לפיו היה לרמזי בכר מניע לפגוע גם בגרושתו ובכהן – כדי "לתפור תיק" לפינקלשטיין. ההגנה טענה, כי זמן מה לפני האירועים פיטר פינקלשטיין את רמזי מעבודתו במשרד, וגם מעבודתו כאחראי עלהאבטחה בבית הסיינטולוגיה, עקב הצתות במקום. לפי השופט עמית, אפשרי כי רמזי עשה את כל אלה כדי לנקום בעורך דין, ו"לסחוט" כך את חזרתו לעבודה באמצעות איום "לתפור לו תיק" דרך הפגיעה בכהן.
השופט עמית קיבל טענה נוספת של ההגנה על מחדלי התביעה בתיק, על כך שהמשטרה לא חקרה טענות לנתק תקשורתי בין פינקלשטיין לבין רמזי בתקופת נסיונות הפגיעה בכהן, ואף הגדיר את הסוגייה כ"חור שחור בראיות התביעה".
אחרי הכרעת הדין במחוזי בה הורשע פינקלשטיין ונשפט לשמונה שנים בפועל, קורבן העבירה דניאל כהן זעם על העונש המקל וכתב בעמוד הטוויטר שלו: "והיכן העקרון לחיים בטוחים, לחברה צודקת שיכולה ללכוד לא רק את הגנב בסופר, (אלא) בעלת הכוח ללכוד גם את המתוחכמים, הזוממים בחליפה, המניעים בחוט פשעים?".
השבוע, אחרי הזיכוי בעליון כהן כבר נשמע מפויס, אולי מיואש: "רחשי ליבי ברורים – כמו כל קורבן עבירה שבית משפט מחוזי קובע מי אחראי לפגיעה שלו, ואחר כך בית משפט עליון הופך את ההחלטה. כל ההחלטות שיש בהן זיכוי מחמת ספק אינן עושות צדק. אם הייתי מתיישב ברכב, המטען היה הורג אותי".
 |
| האסיר פינקלשטיין הזמין פגיעה בעדי התביעה |
הרשעה – שידולים לרצח מבית המעצר
אחרי הגשת כתב האישום החמור נגדו בשלל הפרשות הוצמד לפינקלשטיין בתאו שבבית המעצר אסיר עולם בתפקיד "אסיר תומך", לנוכח מצבו הנפשי הקשה. פינקלשטיין נפל למלכודת וסיפר ל"תומך" שלו על רצונו לרצוח את עד המדינה בתיק באמצעות רעל. האסיר ה"תומך" הציע לו את שירותיו כמתווך, אבל מיהר לדווח על כך למודיעין שב"ס בתמורה להטבות עתידיות כמובן, וגויס מיד על ידי צוות החקירה כמדובב המצוייד במכשיר הקלטה.
עד מהרה התברר כי לפינקלשטיין יש במעצר תוכניות נוספות. למשל, הוא הביע עניין לחבול שוב בדניאל כהן. הוא ביקש לרצוח גם את רמזי בכר באמצעות מנת יתר של סמים בכלא, ושלח את אביו לשלם מקדמה של 5,000 דולר ל"מתנקש" שהיה שוטר סמוי. הוא גם ביקש מה"תומך" לארגן הטמנת כלי נשק בחצר הבית של רמזי בכר תמורת 35 אלף דולר, במטרה לדווח על כך לשוטרים ולהשיג כך הקלה בעונשו. אביו של פינקלשטיין אף העביר 100 אלף שקל לאיש קשר כדי שעציר מסוים ידובב כמה מהעדים.
האב נשפט ל-21 חודשי מאסר על חלקו בעבירות הדחה אלה. פינקלשטיין עצמו הורשע ונשפט באישום זה רק לשנתיים, מכיוון שבית משפט המחוזי קבע כי יש להתחשב ב"נפילתו" בהרשעה האחרת של הפגיעה בדניאל כהן.
כעת, אחרי שבית משפט העליון ביטל את סעיפי האישום המרשיעים האחרים, הרשעות שהובילו להקלה בעונשו עקב "נפילתו", החליטו שופטי העליון להחמיר משמעותית בעונשו על אישומים אלה משנתיים לחמש וחצי שנות מאסר.
השופט מזוז נותר בדעת מיעוט בנוגע לזיכויים של פינקלשטיין מנסיונות הרצח של שוטה חובל ודניאל כהן. על פי מזוז, "הפעולות הבלתי נתפסות" שתוארו בתא המעצר, ונכונותו לשלם "כל סכום" כדי למנוע עדויות ולחסל עדי תביעה, מקרינות גם על מהימנותו באישומים קודמים, ו"מצביעות על תחושת אשמה כבדה".
 |
 |
 |
| אליקים רובינשטיין | יצחק עמית | מני מזוז |
הלכה חדשה – "אמרת קושר"
"צר לנו שבמהלך מעצרו ביצע מרשינו עבירות אחרות", נמסר ממשרד עו"ד אבי חימי בתגובה להרשעה היחידה שנותרה. "עבירות אלה נעשו כאשר הוא היה במצב נפשי קשה ומורכב, בשל העלילה הזדונית שטפלו עליו ונפילתו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אין בכך כדי להצדיק את המעשים ואולם יש בכך כדי להעמיד אותם בפרופורציה הנכונה. לאחר מאבק משפטי של כחמש שנים, נעשה צדק. עו"ד פינקלשטיין זוכה מכל כתב האישום המקורי אשר ייחס לו עבירות חמורות של נסיונות רצח, הנחת מטעני חבלה והצתות".
תגובת עורכי הדין מתייחסת גם להלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין של בית משפט העליון. "הזיכוי המהדהד מעבירות המקור יירשם בדפי ההיסטוריה של עולם המשפט. בית משפט העליון קבע הלכה חדשה בדיני הראיות וקבע באופן חד משמעי שכתב האישום המקורי אשר הוגש נגדו היה מיותר ולא מבוסס".
ההלכה החדשה אליה מתכוונים במשרד עו"ד חימי מתייחסת ל"אמרת קושר": כאשר שני קושרים מתכננים לבצע פשע ואחד הקושרים אומר לשני שצד שלישי שלח אותו, זו אינה ראייה קבילה נגד הצד השלישי, כי אין חזקה שהקושרים אומרים אמת אחד לשני.
"אמרת הקושר" מתייחסת בתיק זה לשיחה בין רמזי בכר לבין עד המדינה "המהנדס", שבה בכר אמר לעד המדינה "המהנדס" כי פינקלשטיין הוא מזמין "העבודה".
ההלכה החדשה כבר מעוררת עניין בתיקי הפשע הגדולים שעל הפרק, בינהם פרשה 512 של ארגון אברג'ל ופרשת "בלוק חוסם" של ארגון דומרני. בשתי הפרשות מבקשים להפליל את ראשי הארגונים באמצעות עדי מדינה אשר שמעו מאחרים על מעורבות ראש הארגון ואחרים. אבל בעוד שבפרשה 512 גייסו שמונה עדי מדינה (!!!) כדי להתגבר על המכשול הזה, ובינהם עד המדינה "הלודאי" שנטען כי היה מקורב ביותר ליצחק אברג'ל עצמו, בתיק של דומרני לא נמצאו עדי מדינה נוספים לעד המדינה המקורי, מה שמשפר את סיכוייו של דומרני לעומת אברג'ל.
ע"פ 7523/14, ע"פ 7314/14, בימ"ש העליון, גור פינקלשטיין נגד מדינת ישראל, ולהיפך
* המדור מוגש כשירות למנויי אתר "פוסטה"
