שפטל נגד פרופ' יהודה היס

שתף כתבה עם חברים

בערעור על הרשעת נסים חדאד השפוט ל-17 שנות מאסר על מעשה סדום בתינוק בן שנה וחצי טוען עו"ד יורם שפטל כי מנהל המכון הפתולוגי לשעבר הוסיף בכתב ידו ממצאים על חוות דעת מודפסת שערך עוזרו בבדיקה שהיס לא נכח בה כלל

hadad nissim 400 284
נסים חדאד

ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית לשעבר, פרופ' יהודה היס, "זייף ובדה ראיות" שהביאו להרשעתו של נסים חדאד, שנשפט ל-17 שנות מאסר על ביצוע מעשה סדום בתינוק בן שנה וחצי – כך טוען סנגורו של חדאד, עו"ד יורם שפטל, בבקשה לבית המשפט העליון, להגשת ראיות נוספות במסגרת הערעור.

ביום שבת בפברואר 2012 אמר חדאד (48) לבת זוגו דאז כי הוא לוקח את הילד שלה, פעוט בן שנה וחצי "לסיבוב", והלך איתו לחדר הכושר שבמרתף בניין המגורים שלו. כשחזר איתו מחדר הכושר לדירה, לפני הצהריים, סיפרה אמו כי הילד בכה, "פתחתי לו את הרגליים ומה שראיתי היה מזעזע, ירד לו מלא דם, כל פי הטבעת שלו היה קרוע".

במהלך אותו ערב, הילד נבדק ונותח בבית חולים. חדאד נשפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב לעונש המקסימלי הקבוע על מעשה סדום בקטין בגין המעשה המזעזע. ההרשעה התבססה על עדות האם ועל חוות דעת של רופא המכון לרפואה משפטית, ד"ר קונסטנטין זייצב. הרופא שבדק והשתתף בניתוח של הפעוט בליל האירוע, קבע כי בפי הטבעת נמצאו פצעי קרע, דימום תת עורי והתרחבות שנגרמו מהחדרת גוף קשיח, פין בזקפה או חפץ אחר.

ההגנה פנתה מראשית המשפט אל התובעת, עו"ד קלאודיה בילנקה, וביקשה לקבל את כל מסמכי וטיוטות תיק חוות הדעת של ד"ר זייצב. הבקשה לא מולאה: רק לאחרונה, אחרי שחדאד הורשע ונגזר דינו, ובמהלך ההכנות לשמיעת הערעור, הגיע לידי עו"ד שפטל מסמך שהוסתר מההגנה ומבית המשפט, לטענתו בידיעה של הפרקליטות. המסמך הוא אחת הטיוטות לחוות הדעת של זייצב, שרובה מודפס ועל גבה נכתבו תוספות בכתב יד.

od sheftel yoram 195 210
עו"ד יורם שפטל

 במסמך, המתייחס לממצאי הבדיקה שנערכה לפעוט, נכתב כי "פי הטבעת מכוסה בנוזל דמי שחלקו יבש". רק בגרסה מאוחרת יותר נוסף בכתב יד כי נמצאה הרחבה של 2.5 ס"מ בקוטר פי הטבעת.

לטענת עו"ד שפטל, כתב היד שנוסף על גבי המסמך של ד"ר זייצב הוא כתב ידו של פרופ' היס, ראש המכון המשפטי דאז, אשר לא נטל חלק כלל בבדיקתו של התינוק ולא נכח בניתוח שנעשה לו, וכי הנתון לגבי מדידת קוטר פי הטבעת שנוסף על ידו הוא בדוי ומזויף.

עו"ד שפטל טוען כי בטיוטה מוקדמת יותר של המסמך, לא צוינה מדידה מסוג זה ואין תמונות או ראיה שיעידו כי בוצעה מדידה כזו. 

יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה בהכרעת הדין חוות דעת נגדית שהגיש מטעם ההגנה ד"ר חן קוגל – אז פתולוג פרטי, והיום ראש המכון הלאומי שהחליף את פרופ' היס. קוגל קבע כי קיימת אפשרות של "חדירה תאונתית של חפץ שאינו פין", והצביע על סימנים המחלישים את הסבירות כי בוצע אונס, למשל אי מציאת די-אן-איי והיעדר סימני פגיעה על איבר מינו של הנאשם.

his juda
יהודה היס

כדי להציג תמיכה נוספת בחוות הדעת של ד"ר קוגל, מבקש עו"ד שפטל להגיש בערעור שלוש חוות דעת חדשות, השוללות לשיטתו את האפשרות כי בוצע אונס בפעוט בחדר הכושר: חוות דעת של ד"ר אנגלשטיין, מנהל המחלקה לאורולוגיה בבית החולים לגליל המערבי בנהריה, הקובעת כי במצב החדירה המתוארת צריך להיות סימן חיצוני על הפין החודר; וחוות דעת של ד"ר לייבזון, מנהלת יחידת כאב במרכז הרפואי רבין, ושל ד"ר שלה שירזי מומחית לטראומת תינוקות מלוס אנג'לס, אשר קבעו כי פעוט שנפצע בצורה כה חמורה היה מראה תסמינים של כאב עז, בכי, צרחות והשתוללות שלא נראו, לפי הנטען, על פניו במצלמת האבטחה שתיעדה את הגבר יוצא איתו מחדר הכושר.

לבסוף, עו"ד שפטל מבקש להגיש כראיות נוספות מסמכים רפואיים של האם והתינוק, אשר לא היו בפני בית המשפט, ונחשפו רק בעקבות תביעה אזרחית שהגישה האם נגד חדאד. לטענת עו"ד שפטל, מסמכים אלה מציגים את גרסת האם באור שקרי. בין היתר, מצא הסנגור במסמכים תיאור על תפקודו של הילד בגן, שנה אחרי המקרה, בהם נכתב כי לא הופיעו סימנים מחשידים להפרעה פוסט טראומטית. 

עו"ד שפטל תוהה כיצד ביום האירוע הטראומטי, התמהמהה האם לפני שפנתה לבית חולים: "האם ניתן להעלות על הדעת שהפעוט עלה בבוקר מחדר הכושר כאשר 'פי הטבעת שלו קרוע' והאם לא תטוס איתו מיד לבית חולים ובמקום זאת תישאר בבית המערער כחמש שעות נוספות?".

לפני כשנה שודר בתוכנית "עובדה", תחקיר על שאירע במכון לרפואה משפטית בתקופתו של פרופ' היס. במרכז התחקיר עמדה עדותה של ד"ר מאיה פורמן, בעבר מתמחה וכיום רופאה בכירה במכון, שטענה כי נתונים פורנזיים כמו למשל משקל לב "שופצו" בדו"חות הפתולוגים, כדי לסייע להשיג הרשעות בתיקים. פרופ' היס הודח מתפקידו על ידי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כבר ב-2012 בעקבות שורת כשלים. הסנגוריה הציבורית אף התלוננה נגד היס על כך שהסתיר מההגנה ומבית המשפט שדן בהליך נדיר של משפט חוזר בעניינו של נאשם (דניס אייזן) ברצח בנו, כי רקמות מגופת הילד נותרו במכון.    

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *