"המשטרה התפרקה מעמוד השדרה שלה"

בכנס (צילומים: רפי וולך)

"המשטרה התפרקה מעמוד השדרה שלה ומתמסרת לתהליך של נסיגה מרוב משימות ההגנה על האזרח. הסייר, עמוד השדרה של המשטרה, איננו. במקומו מציעים לנו ניידת שמורכבת מ'תחליפי שיטור', מתנדבים ושוטרי שח"מ (בני 18 בשירות סדיר), ומוציאים סמכויות לגופי אבטחה פרטיים. זה דבר שאני מאוד חושש ממנו". כך אמר ניצב וחבר הכנסת בדימוס משה מזרחי בכנס עולם האבטחה, שנערך במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

הכנס הראשון מסוגו, ביוזמת מגזין "מצודה", בשיתוף פעולה עם חטיבת האבטחה של המשטרה ובהובלת ניצב בדימוס וח"כ לשעבר דוד צור, ריכז אליו בכירי שב"כ, צה"ל ומשטרה לשעבר, אנשי לוט"ר (המטה ללוחמה בטרור) ומודיעין, ראשי אגפים במשרד לביטחון פנים ומאות מנהלי אבטחה וקב"טים של חברות פרטיות, המופקדים על משימות הגנה על תשתיות שונות בישראל ומשחרים ל"ציד" רישיונות נוספים.

"משטרת ישראל היתה מונופול באבטחה, אבל היא לא עמדה בזה לא נתנה שרות, וכמו בוואקום, נכנסים גופים אחרים. השאלה היא עד כמה אני מניח לסמכויות המדינתיות להתחלק", אמר הניצב בדימוס מזרחי למנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, גיא רוטקופף, בפאנל שעסק בהפרטת האבטחה בישראל.

לדבריו, "המשטרה עסוקה במשימות גדולות של סדר ציבורי וביטחון פנים, עם אגרופים של יס"מ ומג"ב, אבל השירות הפשוט לאזרח איננו. התחליפים במקומו הם מתנדבים בניידות שמקבלים סמכויות שיטור, מאבטחים של חברות פרטיות שמקבלים סמכויות עיכוב, ומיליציות פרטיות שסוגרות שכונות של עשירים ומרשתות במצלמות. ביטחון אישי זו זכות בסיסית שהמדינה חייבת לספק, ובאופן שוויוני לצהלה ולדימונה. בדמוקרטיה רק גוף אחד מוסמך להשתמש בכוח, זו המשטרה, ואסור לה להתנער מאחריותה. במקום שהמדינה תתגבר את המשטרה ותקצה לה תקציב ראוי, מפזרים את סמכויותיה ונפרץ פה סכר מאוד גדול. והמשטרה מקבלת את זה בהכנעה. הזרוע המרכזית שלה לא קיימת".

פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות האבטחה ולשעבר מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג, אמר למזרחי: "הבעיה היא שמחר צריך 56 אלף שוטרים, לא 28 אלף כמו היום. המשטרה לא גדלה לפי קצב הצרכים, והיא מתמודדת עם אלפי משימות, קצרה ידה, אין לה את היכולת ומישהו צריך להיכנס ולמלא את המשימות". שיף טען שהרגולציה חזקה ואין מה לחשוש מאבטחה פרטית, כי הענף בהסדרה: "יש מנגנוני בקרה רבים על המאבטחים וחברות האבטחה. יש מדור הכשרות, מדור רישוי ופיקוח. הנושא לא מופקר. בלי חברות האבטחה המצב היה הרבה יותר גרוע. נניח שמחר אנחנו נעלמים, מי יאבטח את קריות הממשלה, את מתקני התשתיות, חברת חשמל, מקורות, הגז, 4,500 מוסדות חינוך? אתה נכנס למשרדי החברות ולא יודע אם הגעת לחברת הייטק או לאבטחה".

עו"ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח: "בהתחלה קיבלו המאבטחים סמכויות בתחום הפח"ע. בשנה האחרונה עבר עוד תיקון שמקנה להם סמכויות מול אזרחים גם באירועי אלימות. הם כעובדי ציבור, ללא פיקוח נאות. לא תמיד עונדים תגי זיהוי, והגשנו תלונות ללא התייחסות. יש גם תלונות חמורות יותר – על אפליית אזרחים ופרופיילינג".

ראש אגף המבצעים במשטרה, אהרון אקסול, אישר בדיון נפרד כי סוגיית הפרטת האבטחה בעייתית, אך למשטרה אין כוחות, ולכן ניתנו סמכויות יתר לדבריו למאבטחים בבתי משפט או אפילו למאבטחים במועדוני לילה.

ניצב בדימוס משה מזרחי

ראש עירית רעננה, זאב ביילסקי: "נסו להתקשר למשטרה להתלונן שגנבו לכם את האופניים או הרכב. במדינה שבה למשטרה יש כל כך הרבה מטלות ומשימות חייבים להקים משטרה מוניציפאלית, עירונית, כמו בצרפת, איטליה או ארה"ב. משטרה שאחראית על איכות החיים עם עשרות שוטרים שמטפלים שכפופים לראש העיר. נהיגה פרועה, אלימות, רעש, שבל"ר (גניבות רכב) – עבירות שלא מטופלות היום כמו שצריך. כמו שאני אחראי לחינוך לגינון ולניקיון, כך אני צריך להיות אחראי גם לאבטחה, וזה גם מה שהתושבים מצפים". לדבריו, במשטרה אמרו לו בתגובה לכך ש'לחצי מראשי הרשויות יש תיקים פליליים, איך ניתן להם להיות מופקדים על שיטור?".

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, רותם פלג, ציין שמתקיים פיילוט בעשרות רשויות בנוגע לשיטור עירוני ופורסם תזכיר חוק שמציע להרחיב את השירות לכל הרשויות המקומיות עם יותר מ-20 אלף תושבים.