עבודות שירות והרחקה מהחיים הציבוריים לרוכברגר

יצחק רוכברגר

שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן, גזר שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות על ראש עיריית רמת השרון המושעה, יצחק רוכברגר, וקבע כי הוא ניצל את תפקידו כדי להשתמש בכספי עמיתים בקרן השתלמות לכיסוי הוצאותיו הפרטיות (ל"רשימת הקניות" המלאה – לחצו כאן)

השופט דרויאן קבע כי יש בעבירה קלון, ולדבריו "לא היתה זו מעידה חד פעמית אלא התנהלות שחזרה על עצמה לאורך זמן וכללה ביצוע מתמיד וחוזר של מעשי מרמה, הפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי התאגיד, זיוף ושימוש במסמכים המזויפים, כשלכל אלה נלוו מעשי הטעייה ושקרים לנושאי משרה ולעובדים בקרן". לנוכח קביעת הקלון, רוכברגר מנוע מלשוב ולהיבחר למשרה ציבורית בשבע השנים הקרובות.

עד לבחירתו כראש עיריית רמת השרון באוקטובר 2003, כיהן רוכברגר כמזכיר הארצי של עובדי הרשויות המקומיות מטעם ההסתדרות. במסגרת אותו תפקיד, הוא כיהן כמנכ"ל קרן ההשתלמות של 90 אלף עובדי הרשויות המקומיות.

לאחר שנבחר לראש עיר ובמשך ארבע שנים נוספות הוא עבר לתפקיד יו"ר דירקטוריון הקרן, השמור לנציג השלטון המקומי – אך לפי החוק כראש עיר הוא יכול היה למלא תפקיד נוסף זה, ללא תמורה. עם זאת, לבקשתו, דירקטוריון הקרן אישר הגדלה של סכום החזר ההוצאות לו הוא היה זכאי, עד ל-6,000 שקל בחודש כנגד קבלות.

לפי הכרעת הדין, רוכברגר דרש וקיבל מהקרן 118 אלף שקל עבור הוצאות פרטיות שאין ביניהן ובין התפקיד הציבורי דבר: למשל, החזר עבור שיעורי אנגלית פרטיים שקיבלה בתו; החזר בגין נסיעה שלה לספרד במשלחת נוער; עשרות אלפי שקלים בגין קניות בשופרסל ורכישת טלוויזיה לבית. 

סנגורו של רוכברגר, עו"ד ליאור אפשטיין, טען כי אין להטיל עליו קלון, מאחר שעקב מחדלים במשטרה ובפרקליטות הוא עבר כעשור של עינוי דין מאז שנחקר לראשונה בפרשה, בשנת 2006, כאשר חקירה זו נשכחה, הוזנחה וחודשה רק כעבור שנתיים, וכתב האישום הוגש רק ב-2013. בנוסף, עו"ד אפשטיין טען כי העובדה שרוכברגר נבחר על תושבי עירו שוב לתפקיד ראש העיר בבחירות באוקטובר 2013, אחרי שכבר השעה עצמו בלחץ הפרקליטות, מהווה תעודת הכשר מטעם הציבור לכהונתו.

השופט דרויאן כתב בגזר הדין כי התמשכותם של הליכי חקירה ומשפט בתיקים מהסוג הזה אינה תופעה חדשה או נדירה "למרבה הצער", וחלוף הזמן אינו מוחה את תו הקלון. "העבירות בהן הורשע הנאשם הנן כאלו שמטבע ברייתן יש עמן קלון. עבירה שיש עמה קלון היא עבירה שמתוך נסיבות ביצועה עולה המסקנה, כי בהתנהגותו גילה איש הציבור רמה מוסרית כה נמוכה, עד כי אין הוא ראוי עוד לשאת במשרתו הציבורית, וכך בענייננו”, כתב דרויאן. "מתפקידו של בית המשפט להוות שומר סף, נאמן של הציבור, המרחיק מהשורות את הפסול מוסרית".

רוכברגר החזיר כבר לקרן ההשתלמות את 118 אלף השקל שקיבל שלא כדין, והשופט הטיל עליו קנס נוסף בסך 40 אלף שקל.