סוחר סמים, כבר פתחת תיק עוסק מורשה?

הנאשם מכר אצבעות חשיש באופן קבוע (אילוסטרציה)

ב-26 ביוני 2014 נערך חיפוש בביתו של אסף פיישניידר מראשון לציון ונמצאו בו 100 גרם חשיש ו-30 גרם מריחואנה. בנוסף, על גופו ובביתו של פיישניידר נתפסו 66 אלף שקל במזומן. אבל ממצא "הזהב" מבחינת המשטרה היה כמובן מכשיר האייפון של פיישניידר, בו התגלתה רשימה ארוכה של מספרי טלפון, הודעות והתכתבויות עם "לקוחות".

הרשימה המפלילה הזו הובילה לכתב אישום יוצא דופן יחסית, למי שהואשם בסחר בסמים קלים יחסית בלבד, כמו חשיש וגראס.

פיישניידר בן ה-37 הואשם ב-78 אישומים של סחר בסם מסוכן עם עשרות לקוחות שונים, קבועים, להם מכר בתדירות של אחת לחודש אצבעות חשיש בסכומים של עד 500 שקל בכל פעם. עם כמה מהלקוחות, נטען באישום, הוא היה בקשר משנת 2004, וכך יוחס לו סחר בסמים על פני תקופה של 12 שנים כמעט.

המדינה, באמצעות עו"ד שירה סלי יעקב מיחידת יהלום ברשות המסים, והתובעים המשטרתיים – עורכי הדין איתי שמואלי ומעיין דואק ממחוז מרכז – בליווי המחלקה הכלכלית של הפרקליטות, החליטה להפוך את התיק לסוג של "תיק דגל", כשהצמידה ל-80 האישומים בעבירות מס פרק שני של עבירות על פקודת מס הכנסה, אי פתיחת תיק, אי הגשת דו"חות ואי ניהול פנקסי חשבונות בגין הכנסתו מהסחר בסמים שש שנים אחורה, עד לגבול תקופת ההתיישנות בעניין בשנת 2008.

סוחר סמים יכול להעלים מס? (תמונה להמחשה)

למה דווקא הוא?

פיישניידר – באמצעות עורכי דינו אלי כהן וחגי בן שושן – כפר בתחילה כי סחר בסם וטען שהסמים והכלים שנתפסו בביתו נועדו לצריכה עצמית בלבד. הוא טען כי לא הגיש הודעה על פתיחת עסק ולא הגיש דוחות כי לא ניהל שום עסק ולא היתה לו הכנסה.

אחרי שמיעת 15 עדי תביעה, הגיעו הסנגורים להסדר עם התביעה לגבי חלקו הראשון של כתב האישום, המתייחס לסחר בסמים, וחלק זה של האישום תוקן כך שבמקום כ-80 מקרים של סחר בסם, הודה פיישניידר ב-23 אישומים. המדינה גם התעקשה על כך שבמסגרת הכרעת הדין הוא יוכרז כ"סוחר סמים".

בעניין עבירות המס, המו"מ לא עלה יפה. פיישניידר אמנם הודה בכתב האישום המתוקן כמקשה אחת, אך הסנגורים ביקשו לבטל את האישומים בפרק הנלווה של עבירות המס, בטענה של אכיפה בררנית והגנה מן הצדק.

עו"ד בן שושן, שהיה אמון על הטיפול בחלק הכלכלי של האישום, טען כי המדינה שינתה את מדיניות האכיפה שלה, ובשנים האחרונות הוגשו מאות כתבי אישום בעבירות סמים, כאשר רק בשני כתבי אישום מתוך אותם מאות צורפו עבירות על פקודת מס הכנסה, כשאחד משני התיקים האלה הוא התיק של פיישניידר.

ההגנה גם הציגה 16 כתבי אישום בעבירות סחר בסמים שהוגשו אחרי כתב האישום של פיישניידר, ובאף אחד מהם לא צורפו עבירות מס. עו"ד בן שושן טען גם, כי חילוט הרכוש שיתבצע לפי פקודת הסמים הוא סנקציה כלכלית מספקת, ולא ראוי לעשות שימוש פלילי גם בסנקציות שניתן להטיל על פי דיני המס, שפירושן הוא "כפל קנס".

עו"ד בן שושן	עו"ד אלי כהן	השופטת זמיר

מחוללי פשיעה מרכזיים

כדי לבחון את הטענה לאכיפה בררנית, שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, שרית זמיר, הורתה למדינה להגיש מסמך עם רשימת כתבי אישום מהשנים 2010-2014, שבהם נלוו עבירות מס לעבירות הפליליות ה"רגילות". גם המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר, הגיש לבית המשפט מסמך עמדה על המדיניות ביחס לאישומים פיסקאליים נגד עבריינים. 

הרשימה שהגישה המדינה כללה 28 כתבי אישום שהוגשו החל משנת 2010, ואשר הופיעו בהם אישומים בעבירות מס לצד מגוון עבירות פליליות בתחום ההימורים, סרסרות ושידול לזנות, קבלת דבר במרמה וזיוף, גניבה, שוחד, סחר באיברים וסחיטה באיומים. לפי הפרקליטות, גם כיום מונחים על שולחנה 30 תיקים נוספים שצפויים לכלול את השילוב  שבין עבירות על פקודת מס הכנסה לעבירות מתחום שהמדינה מגדירה כ"מחוללי פשיעה מרכזיים", או במילים אחרות – עבירות כמו סחיטת דמי חסות, הימורים, סחר בסמים ועבירות מרמה.

במכתב של המשנה לפרקליט המדינה לבית המשפט נאמר, כי "העצמת השימוש בכלי אכיפה פיסקאליים היא מדיניות עקבית שבאה לידי ביטוי בתוכניות העבודה של הפרקליטות", כשלדבריו – בשלוש השנים האחרונות הוקמו חוליות אכיפה כלכלית בפרקליטויות מחוזות דרום ומרכז, והדבר הביא לעלייה ניכרת במספר האישומים שכללו עבירות מס פיסקאליות לצד עבירות אחרות.

המדינה טענה עוד כי רשויות המס אינן מבחינות בין סוגי העיסוקים ומקורות ההכנסה השונים של העבריינים, כל עוד שמדובר במקורות הכנסה לא חוקיים, ולכן  השיקול האם להוסיף עבירות מס לכתב האישום אינו תלוי בשאלה אם מדובר בסוחר סמים, מלווה בריבית, מארגן הימורים וכו'. לכן גם, לטענתה, אין לבדוק בנפרד את מספר כתבי האישום הדומים שהוגשו נגד סוחרי סמים בלבד.

מקרה מובהק או מדיניות אבסורדית?

השופטת זמיר קיבלה את עמדת הפרקליטות, דחתה את טענת האכיפה הבררנית, ועל יסוד רשימת 30 כתבי האישום שהגישה המדינה, היא קבעה: "מהנתונים עולה כי הוגש מספר לא מבוטל של כתבי אישום משולבים".

לדבריה, הגשת כתב האישום לא חרגה ממדיניות האכיפה המקובלת במקרים דומים, בהתחשב בעובדה שמדובר "במי ששנים היה סוחר סמים, עסק בכך באופן שיטתי, בנה מאגר לקוחות עשיר, חלקם 'לקוחות חוזרים', והתפרנס מכך כמקור הכנסה קבוע ומשלח יד".

בנוסף, הובאה בחשבון העובדה שהמחדל הכלכלי לא הוסר וכספי המס שלא דווחו לא הושבו למדינה. "לא יכול להיות ספק כי עניינו של הנאשם הוא מקרה מובהק חריג בהיקפו חמור ויוצא דופן המצדיק אכיפה גם במישור הפיסקאלי", כתבה השופטת זמיר בהחלטתה.

הוצאות מוכרות במס של רוצח שכיר?

עו"ד אלי כהן הגיב: "זו מדיניות אבסורדית שהציבור לא יכול לעמוד בה. מה מצפים, שסוחר סמים ילך למס הכנסה, יגיד שלום, יבקש להוציא תעודת עוסק מורשה, לפתוח תיק, להצהיר ולהגיש דוחות: קניתי סמים ב-5,000 שקל, חילקתי ומכרתי אותם, אלה הלקוחות, זה הרווח ואלו ההוצאות שלי? זה כמו שרוצח שכיר ילך למס הכנסה ויבקש לפתוח תיק וידווח על 100 אלף דולר שקיבל על הרצח ויבקש לקזז את ההוצאות על האקדח, הכדורים וימי המטווח".

עו"ד בן שושן: "לפי נתוני המדינה, בשלוש השנים האחרונות הוגשו רק שני כתבי אישום בסחר בסמים יחד עם עבירות על פקודת מס הכנסה. השופטת חייבה את המדינה להמציא לנו נתונים ומסמכים סטטיסטיים כמותיים – בכמה מבין כתבי האישום הוגשו עבירות לפי פקודת מס הכנסה, אבל המדינה לא סיפקה את הנתונים החשובים באמת – נתוני היחס. המדינה העבירה רק את כתבי האישום שבהם צורפו עבירות מס, אבל לא חשפה כמה כתבי אישום בכלל באותן עבירות הוגשו במהלך אותה תקופה מבלי שצורפו להם עבירות מס. אם ב-30 כתבי אישום של פשיעה חמורה נכללו עבירות מס, כמה תיקים אחרים הוגשו בפשיעה חמורה ללא עבירות מס?".

הטיעונים לעונש יישמעו בהמשך החודש.