יאח"ה: תשתית ראייתית לעבירות שוחד נגד סגנית מנהל מרכז ההשקעות

אתי עזריאל. שיפוצים

בתום חקירה שנוהלה ביאח"ה – להב 433 המשטרה ממליצה להעמיד לדין פלילי את סגנית מנהל מרכז ההשקעות לשעבר, אתי עזריאל. בהודעת המשטרה נמסר בעניינה כי "התגבשה תשתית ראייתית לכאורה בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים".

מרכז ההשקעות המסונף למשרד הכלכלה תומך בהקמת מפעלים ומיזמים עסקיים ובהרחבתם, בהשקעות הון ובגיוס עובדים חדשים, באמצעות מענקים והטבות מס. בשנת 2014 הוגשו למרכז ההשקעות כ- 150 בקשות על ידי מפעלים גדולים וקטנים, מתוכן אושרו 85 בקשות בהיקף כולל של שני מיליארד שקל, כך על פי אתר המרכז.

עזריאל היא עובדת משרד הכלכלה (לשעבר המסחר והתעשיה) מאז 1974, ומשנת 2008 היא מכהנת כסגנית מנהל מרכז ההשקעות. במסגרת תפקידה היא משמשת כמנהלת מסלול המענקים, והיתה ממונה בין היתר על מחלקת בחינת תוכניות ההשקעה ומחלקת הביקורת.

החקירה ביאח"ה – היחידה הארצית לחקירות הונאה בפיקודו של תנ"צ אפריים ברכה – נפתחה בעקבות תלונה של מנכ"ל אחת החברות שביקשה מענק של מיליוני שקלים ממרכז ההשקעות.

מהחקירה עולה כי עזריאל, אשר שיפצה אז את ביתה, פנתה לבעלי תפקידים בכמה חברות, ביניהן חברת רב בריח ומפעל המייצר מטבחים, וביקשה – או לטענת המשטרה – דרשה לכאורה הנחה של 50 אחוז, אשר שוויה עשרות אלפי שקלים, במסגרת כוונותיה לרכוש מטבח ודלתות לביתה הפרטי. באותו הזמן, בקשותיהם של אותם מפעלים לקבלת מענקים והטבות היו מונחות בפני מרכז ההשקעות להחלטה. 

לפי גרסת המשטרה, שסיימה את החקירה והעבירה ממצאיה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עולה בבירור מהתנהלותה של עזריאל, כי היא קשרה בין ההנחות האישיות שביקשה, לבין דרך הטיפול בבקשות המפעלים ואישורן במרכז ההשקעות. מסיכום חקירת יאח"ה  עולה לכאורה, כי ההנחות שניתנו או הוצעו לה, ניתנו כדי שתקדם את עניינם של המפעלים, כשמנגד חברות שלא נענו לפניותיה מצאו עצמן נפגעות ובקשותיהן נדחו – כך לפי החשד העולה מסיכום החקירה המשטרתית.

עזריאל טענה בחקירותיה כי בשני המקרים שבהם דובר – העסקאות שסיכמה לכאורה עם רב בריח ומפעל המטבחים – לא יצאו כלל לפועל עסקה בסופו של דבר. 

עוד היא טענה, כי תפקידה באישור הבקשות במרכז ההשקעות היה תפקיד בירוקרטי ופורמלי, אך מעולם היא לא היתה הגורם המוסמך לאשר בקשות למענקים, ואף לא הכתובת לטיפול שוטף ובחינת פניות המפעלים. לפי גרסתה, הטיפול השוטף מתבצע על ידי גורמי מקצוע, כגון רואי חשבון שכותבים חוות דעת, המועברות לוועדה חיצונית המכריעה בבקשות. כסגנית מנהל מרכז ההשקעות, תפקידה של עזריאל, לדבריה, היה לרכז את תהליך העבודה: לנתב את הבקשות לגורמים המקצועיים, ובסופו של דבר, עם סיום תהליך הבחינה, להעביר את המלצותיהם לוועדה הקובעת, מבלי שלה יש אמירה מקצועית בעניין.

מנגד, חוקרי המשטרה הטיחו בעזריאל בחקירה כי היא ניצלה את מעמדה כדי לבקש הנחות מגורמים שאותם הכירה במסגרת תפקידה, וכי בכל מקרה אסור היה לה לפנות לגורמים המטופלים במרכז ההשקעות, בענייניה הפרטיים.

עו"ד רועי בלכר	עו"ד משה מזור

עזריאל טענה כי הטיפול בעניין מפעלים אלה לא חרג מהשורה ולא הוטה על ידי שיקולים זרים. היא הכחישה כי ביקשה הנחות, ולטענתה הנחות הוצעו לה, אך העובדה שהעסקאות לא יצאו לפועל ובוטלו על ידה, מפריכה כל חשד לבקשת או קבלת טובות הנאה.
באי כוחה של עזריאל, עו"ד רועי בלכר ועו"ד משה מזור ממשרד גולדפרב זליגמן ושות׳, מסרו בתגובה: "כידוע, בהתאם לדין, הגורם היחיד לו הסמכות להחליט האם להעמיד לדין את הגב' עזריאל הוא הפרקליטות. למיטב ידיעתנו, עד למועד זה, טרם נתקבלה כל החלטה בעניין. אנו סמוכים ובטוחים, כמי שמעורים בפרטי הפרשה, כי  לאחר שהגורמים הרלוונטיים בפרקליטות יבחנו את הדברים, הם יגיעו למסקנה, כי בהתנהלותה של הגב' עזריאל לא נפל כל דופי או רבב, וכי המדובר בתלונת סרק".

ממשרד הכלכלה נמסר: "גברת עזריאל עובדת משרד הכלכלה מזה שנים רבות. מרגע פתיחת החקירה הגלויה היא הושעתה מעבודתה בהחלטת נציב שירות המדינה".