ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) שיבח את ישראל על ההתקדמות שנרשמה באכיפת העבירה נגד מתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, אך המליץ על צעדים נוספים לחיזוק האכיפה בעניין.
ב-2009 הצטרפה ישראל לאמנה של ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור בעסקאות בינלאומיות, אמנה בה חברות כיום 41 מדינות. DO ישראל קיבלה על עצמה להיות נתונה בביקורת מתמדת של ה-OECD על היישום ואכיפת העבירות בנושא.
העבירה הרלבנטית שנוספה לספר החוקים הישראלי קובעת: "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כנותן שוחד". עובד ציבור זר הינו עובד מדינה זרה או כל מי שממלא תפקיד ציבורי טעם מדינה זרה, או עובד של ארגון ציבורי בינלאומי. העונש לעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הינו עד שבע שנות מאסר וקנס של פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה.
במסגרת זו, איש עסקים, יצואן או חברה, המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור זר, גם אם באמצעות מתווכים, וגם אם העבירה או מקצתה בוצעו בחו"ל, מסתכנים בהעמדה לדין בישראל, בנוסף לחשיפתם לאפשרות פתיחתם של הליכים פליליים במדינה זרה. העבירה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים חלה גם על תאגידים, ומוכרת גם כעבירת מקור להלבנת הון.
רק לפני כשלוש שנים דורגה ישראל באופן לא מחמיא בדירוגים בינלאומיים ושמה הוזכר עם קבוצת מדינות ממזרח אירופה שבהן אין אכיפה בנושא.
הליך הביקורת שנוהל לאחרונה על ידי צוות בודקים של ה-OECD, מבלגיה, אוסטרליה וממזכירות הארגון, הקיף 130 משתתפים בישראל מגופים שונים מהמגזר הציבורי והפרטי. הליך הביקורת הסתיים בשימוע שהתקיים בתחילת החודש במטה הארגון בפריז אליו הגיעה משלחת משפטנים מישראל – נציגים בכירים מפרקליטות המדינה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה, ממשרד האוצר וממשטרת ישראל.
בדו"ח המיוחד מביע ארגון ה-OECD את הערכתו לצעדים שננקטו על-ידי ישראל:
המאמצים הנעשים לאחרונה מצד הרשויות, ובראשן משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, לקידום אכיפת עבירת השוחד הזר באופן נמרץ יותר.
עמידת עבירת השוחד הזר הקבועה בחקיקה הישראלית בדרישות אמנת הארגון הבינלאומי.
הגברת האכיפה הכלכלית בין היתר באמצעות החמרת המאסר והקנס המירביים בצד עבירות השוחד באופן משמעותי.
חיזוק כלי החילוט, בייחוד על רקע הקמתו של פורום ייעודי לטיפול בנושא בפרקליטות המדינה, והקמת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים.
הקמתו של צוות בין-משרדי בפרקליטות למעקב ולתיאום פעולות האכיפה בנוגע לחשדות לשוחד עובדי ציבור זרים.
יישומו של איסור מפורש על ניכוי הוצאות שוחד ממס.
חיזוק ההגנה הניתנת לחושפי שחיתויות, בין היתר, באמצעות תיקון חוק הסיוע המשפטי המאפשר מתן סיוע לחושפי חשדות לשוחד ללא צורך במבחן הכלכלי.
את מאמציה של ישראל להעלאת המודעות לעבירה ולאמנה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
עם זאת, הארגון ביקר את צעדי האכיפה המוגבלים לטענתו שננקטו בישראל עד כה בקשר לעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר. הדו"ח כולל מספר המלצות לחיזוק המאבק בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, בהן קריאה לישראל לחקור באופן מקיף חשדות לביצוע העבירה בנוגע ליחידים ותאגידים; הכשרת גורמי אכיפת החוק לשם הגברת גילוי העבירה והמשך העלאת המודעות לעבירה בקרב מגוון גורמים.
התפיסה העומדת בבסיס המחויבות של המדינות השונות למאבק המשותף היא כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות את תנאי התחרות בשוק הבינלאומי. לפיכך, יש צורך בנקיטת גישה מקיפה על מנת להיאבק בהן ביעילות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי, עם התרחבות הסחר הגלובלי.
