פרפראזה על שגיאה משפטית גסה

שתף כתבה עם חברים

שופט שלום באילת הרשיע נאשם באספקת סמים – עבירה שלא נכללה בכתב האישום – על בסיס מידע מודיעיני חסוי. המחוזי ביטל את ההרשעה בנימוק שמידע מודיעיני הוא ראיה "פסולה בעליל" והנאשם לא קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן מפניו

שופט בית משפט השלום באילת, יוסף טופף, קיבל כראיה פרפראזה (דוגמית) של חומר מודיעיני חסוי, איפשר לתביעה לחקור נאשם לגביה, והרשיע את הנאשם בעבירה שלא היתה כלולה כלל בכתב האישום.

בערעור שהגישו לבית משפט מחוזי בבאר שבע טענו הסניגורים כי ההרשעה מבוססת על שגיאה משפטית "קריטית". בית המשפט קיבל את הערעור תוך שהוא מציין כי "אין צורך להרבות בדיבור על כך" וכי גם "באת כוח המדינה הסכימה בהגינותה כי הפרפראזה היא ראיה בלתי קבילה בעליל".

מדובר בכתב אישום שהוגש נגד תושב אילת, כמאל ריאחני (50), אב לשלושה וסב לשניים, העובד כטבח, ואשר ייחס לו החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לאחר שנתפס ב-2008 ליד מועדון באילת עם 30 כדורי אקסטזי ו-112 גרם חשיש. ריאחני טען כי הסמים משמשים אותו עקב בעיות רפואיות ולצריכה עצמית בלבד. 

shofet tofef yossi
השופט יוסי טופף

תוך כדי ניהול ההוכחות, ביקש התובע המשטרתי להגיש "פרפראזה" – תמצית של חומר מודיעיני שנכלל בחיסיון – ולפיה הנאשם "מחזיק בחשיש ואקסטזי בכמויות גדולות".

סנגורו של ריאחני, עו"ד יהונתן רבינוביץ, הזדעק והתנגד בטענה שהראיה אינה קבילה, משום שמדובר בעדות שמיעה אשר אינה מהווה חלק מחומר הראיות, ומי שמסר אותה כמו גם מי שגבה אותה אינם בין עדי התביעה, וההגנה אינה יכולה להתמודד מולם.

למרבה ההפתעה, שופט השלום באילת, יוסי טופף, דחה את התנגדות ההגנה וקבע כי מאחר שהפרפראזה הועברה לעיון הסנגור מבעוד מועד, יחד עם כל חומר החקירה, אין מניעה להגשתה, ו"משקלה יידון בהכרעת הדין".

בהמשך, איפשר השופט לתובע, למרות התנגדות הסניגור, לבסס גם קו חקירה על סמך המידע המודיעיני, והכשיר את השאלות אשר עימתו את הנאשם איתו. במהלך החקירה הנגדית, במענה לשאלות, הודה ריאחני כי כיבד בסמים את שכנו (מוסר הידיעה) בנסיבות חברתיות – "פעם בלע אצלו כדור אקסטזי בבית" ופעמיים "כיבד אותו בחשיש".

od rabinovich yonatan
עו"ד יהונתן רבינוביץ'

במסגרת הסיכומים, התובע ביקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לסדר הדין הפלילי ולהרשיע את ריאחני, נוכח הפרפראזה ותשובות הנאשם בעניינה, בעבירה של אספקת סמים שלא היתה חלק מכתב האישום.

השופט טופף קיבל עמדה זו, והרשיע את הנאשם באספקת סם, בנוסף לסעיף החזקת סם לצריכה עצמית, וגזר על ריאחני ארבעה וחצי חודשי עבודות שירות. 

השופט דחה את טענת עו"ד רבינוביץ, כי חייבת היתה להישמע אזהרה מפורשת כלפי הנאשם לגבי האפשרות להרשיעו בעבירה של אספקת סם. יחד עם זאת, השופט ציין כי אפשרות ההרשעה בעבירה הנוספת "ריחפה בחלל בית המשפט" ולנאשם היתה אינדיקציה על כך, לאחר שהתובע אמר במהלך דיון כי "הוא כרגע מודה בזה שהוא סיפק לסמים לשכן שלו" (ההגנה, אגב, טענה כי המשפט נאמר בזמן שהנאשם היה מחוץ לאולם).

בערעור שהוגש על הכרעת וגזר הדין נטען על ידי על ידי עו"ד נתי לאגמי מהסנגוריה הציבורית, כי לא זו בלבד שהכרעת הדין התבססה על ראיה פסולה, אלא גם שהשימוש בסעיף 184 לצורך הרשעה בעבירה שאינה בכתב האישום הוא שימוש חריג ביותר וראוי שיופעל במשורה.

הרכב בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בראשות הנשיא יוסף אלון והשופטים רחל ברקאי ויעקב פרסקי, זיכה כאמור את ריאחני מעבירת אספקת הסם, ומעבר לפסלות הראיה, קבע כי לא התקיימו תנאים נוספים להרשעה החריגה: לנאשם לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני העבירה שזכרה לא בא בכתב האישום, ושפרטיה העובדתיים (כמו ציון מקום, זמן ומשתמשים) לא עלו כלל ולא באו לידי ביטוי במהלך הדיונים בבית המשפט.

השופטים הקלו עם זאת את עונשו של ריאחני רק במעט וקבעו כי ירצה שלושה חודשי עבודות שירות מאחר שכמות הסמים לצריכה עצמית בעבירה האחרת שבה הורשע, היתה משמעותית.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *